שלושה עמודים בכתב-יד – מלואים ל"תולדות ישיבת עץ החיים" (ישיבת וולוז'ין), המאמר הראשון פרי עטו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. המאמר והמילואים לו ראו אור יחד בשנת 1886 באלמנך הספרותי "האסיף לתולדות השנה" בעריכת נחום סוקולוב.

את המאמר כתב ברדיצ'בסקי בסמיכות לסיום לימודיו בישיבת וולוז'ין, וניכרת בו הערצתו לישיבה ולרבניה. בדפי המילואים מוסיף ברדיצ'בסקי למאמרו מספר סעיפים נוספים העוסקים באישיותו ובתורתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת עץ החיים, כמו גם קווים לדמותה של הישיבה ושיטת הלימוד בה.

בנוסף, מעתיק ברדיצ'בסקי מכתב שקיבל מרבו, הנצי"ב מוולוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין, 1816-1883. ראש ישיבת וולוז'ין לאחר פטירת חמיו ר' יצחק בן ר' חיים מוולוז'ין), ובו נוסח המצבה על קברו של ר' חיים מוולוז'ין. במכתב זה הנציב מכנה את ברדיצ'בסקי: "כבוד הרב המופלג ושנון, שלם ומשכיל...".

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גוריון, 1865-1921), מחבר והוגה דעות, מחשובי הסופרים העבריים של "תקופת התחייה". ברדיצ'בסקי נולד בעיר מז'יבוז' למשפחה מיוחסת של רבנים חסידיים. בשנת 1882 נישא לראשונה, אולם אולץ להתגרש לאחר שנתפס קורא ב"ספרות האסורה" של תנועת ההשכלה, ובהדרגה החל לנטוש את אורח החיים הדתי. בעקבות פנייתו של נחום סוקולוב, עורך "הצפירה", החל לפרסם את מאמריו הראשונים, ובשנת 1890 עקר למרכז הספרות העברית של אותן השנים – אודסה.

בשנים שלאחר מכן נדד בין אוניברסיטאות גרמניה, נחשף להגות ולספרות האירופית הכללית, והתמסר לכתיבתו יותר ויותר. עבודתו הגיעה לשיאה זמן קצר לפני מותו, עם פרסום יצירותיו הנודעות ביותר: "מרים", "בסתר רעם", "בית תבנה" וסיפורים נוספים. ב-1920, נודע לברדיצ'בסקי כי אביו ואחיו נרצחו בפוגרומים באוקראינה, וכי עיירות ילדותו ונעוריו חרבו בפרעות. ידיעות אלו ערערו את בריאותו והוא נפטר בברלין בנובמבר 1921. את יצירתו כינה חיים נחמן ביאליק "המרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו".

[1] דף מקופל (3 עמ' כתובים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. מעט קמטים. קרעים בשוליים ולאורך קווי הקיפול.

1. הגליל העליון, מעבד ממקורות שונים ונמסר בתור רשמי מסע, מאת אז"ר. דפוס פרומקין, ירושלים, תרס"ט [1909].

2. מעולם היצירה, ספור, מאת אז"ר. הוצאת בית מסחר ספרים ה. קרוגליאקוב ביפו, דפוס אחדות, ירושלים, תרע"א [1911].

3. השכר והענש בחנוך, מאת אז"ר. דפוס אחדות, ירושלים, תרע"א [1911].

4. יזכר... מצבת זכרון לחללי הפועלים העברים בא"י, בעריכת אז"ר. דפוס א. אתין, יפו, תרע"ב [1912].

5. בינתים, קובץ ספרותי, בהוצאת יהושע פלדמן, יפו. דפוס אחדות, ירושלים, תרע"ג [1913]. בעמוד השער ובשדרה רישום הבעלות "י. פ." – ככל הנראה: יהושע פלדמן ("ר' בנימין").

6. כתבי א. ז., כרך שני. בהוצאת חברים וידידים, דפוס א. אתין, יפו, תרע"ד [1914]. הקדשה חתומה מאת אז"ר למדפיס הספר, אהרן איתין.

7. בצוק העתים: חברת-זכרון, בעריכת אז"ר. הוצאת חברים וידידים, דפוס הגליל, צפת, תרע"ט [1919].

8. כתבי א. ז. רבינוביץ, בהוצאת ועד היובל. דפוס יוסף פישר, קרקוב, [1924].

9. הפטרה, ספורים, מאמרים ורשימות, מאת אז"ר. דפוס אחדות, תל-אביב, תרפ"ה [1925]. עותק מוקדש בחתימת-ידו של אז"ר.

10. אוצר הארץ, שבחי ארץ-ישראל, חבתה, שייכותה, גאולתה ובנינה ביום הזה, בעריכת ר' בנימין. הוצאת כנסת, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ו [1926].

11. הרב יהודה ליב קובלבסקי ז"ל, מלחמת חייו (עם תמונתו), מאת יצחק גור אריה, עם מבוא מאת ר' בנימין. הוצאת "כנסת", ירושלים, תרפ"ו [1926].

12. תרגום התרגום לשיר השירים מארמית לעברית, מאת אז"ר. דפוס אחדות, תל-אביב, תרפ"ח [1928]

13. סיני, ציור חצי אי סיני – מלקט מספרים ונמסר בתור רשמי-מסע, מאת אז"ר. (ללא שם מדפיס), ירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].

גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.