חמישה ספרים מדפוסי גרמניה בשנות הת' והת"ק, ספרי תלמוד ומדרשים ועוד:

• תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, עם המפרשים. [פרנקפורט דאודר, דפוס מיכל גאטשלק, תנ"ט 1699]. חסר דף השער.

• תלמוד בבלי, מסכת יומא, עם המפרשים. אמשטרדם, דפוס שמואל בן שלמה מרקיס ורפאל בן יהושע די פאלאשיוש, [תע"ו 1716]. חותמות של רבי "רפאל זילבערמאן האב"ד בעה"ק צפת"ו והגליל"; ושל נכדו רבי "אברהם ליב זילברמאן החונה פעה"ק צפת תוב"ב".

הגאון רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), ראב"ד צפת, ולימים רבה של הקהילה האשכנזית בעיר במשך יותר מארבעים שנה.

• תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקע"ח 1818]. מהדורה שנייה של הגהות הגר"א (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, עמ' 81 מס' 418).

בדף השער, רישום בעלות משנת "גאולת עולם" [תקפ"ו 1826], שהספר שייך ל"הגאון... מופת הדור" רבי מיכל סג"ל, "מלפנים דיין בק"ק ראוויטש, ועתה יושב באהלה של תורה בקהילת לעסלא", ורישומים נוספים. מספר הגהות בכתב יד, בהן השלמה בכתב-יד בדף סז/1 של השמטות הצנזורה.

• "מדרש רבות" – מדרש רבה, על התורה ועל המגילות, עם הפירושים "מתנות כהונה" ו"ידי משה". פרנקפורט דאודר, דפוס מיכעל גאטשלק, [תע"א-תע"ב 1711-1712]. חסר דף השער של חלק התורה, ובמקומו מופיע דף השער של חמש המגילות. רישום בעלות של "לאזי אוברענהיים".

• ספר עדות נאמנה, פירוש ר"ש משאנץ על מסכת עדויות. דעסויא, ללא שם מדפיס, [תקע"ג 1813]. בראש השער חתימה: "הק' אורי".

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער – מזייף הירושלמי על קדשים. ס. וואראהל (סאיני), דפוס יעקב ווידער, תרס"ה [1905]. חלק מהמילים והעיטורים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

המחבר,
שלמה יהודה פרידלנדר (תר"כ-תרפ"ד), יליד בישנקוביץ שברוסיה, דמות תמהונית של רב ומשכיל. בשלב מסוים היגר להונגריה, התיישב ב"סאטמאר כרמים", פרבר של העיר סאטמאר והכריז על עצמו כרב המקום. נהג להסתובב בערי הונגריה וגליציה ולשאת דרשות. מחיבוריו הראשונים היה הספר "חשק שלמה" על התוספתא, שהחל להדפיס בשנים תרמ"ט-תר"ן [כבר בחיבורו זה החל במעשי זיוף, כאשר הוא מתבסס כביכול על כתבי-יד, שלא היו ולא נבראו. ראו במאמרי הביקורת של רבי יעקב צבי יאנובסקי בקובץ "כנסת הגדולה", שנה ג, תרנ"א, 1890, ובחוברת מיוחדת בשם: "מכת פירושים", [וורשה] 1890. ומאמר נוסף בשם "מכת פירושים", שנדפס לאחר הוצאת סדר נשים, בברדיטשוב, תרנ"ו 1896].

בהמשך הדפיס בשנת תרס"ה את הספר שלפנינו "חשק שלמה", על הירושלמי מסכת יבמות, בעיר ס. וואראהל (סאיני, מחוז סאטמר), ובשנים תרס"ו-תרס"ט הדפיס באותו מקום את ה"ירושלמי" לסדר קדשים, שכולו היה מעשה תרמית וזיוף, כאשר העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד עתיק את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל בתחילה רבנים וחוקרים רבים, שהוטעו, עד שבהמשך גדולי ישראל חדי-עין גילו את הזיוף ויצאו בפולמוס נגדו (בו נדפסו כמה וכמה קונטרסים). כחלק מתרמית זו אימץ אז שלמה פרידלנדר לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית ובכר בשער הספר שלפנינו הוא חותם כספרדי: "שלמה יהודה ס"ט". לאחר שנתגלה קלונו נאלץ להרחיק נדוד לערי רוסיה, שם היה מוכר פחות, על מנת לשאת את דרשותיו כמגיד נודד.

[6], טו, יז-קד, קד-קנה, [2] דף. 25.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. חותמות. כריכה ישנה ושחוקה. על הכריכה מודבק שער מעטפת מודפס (שהודבק במהופך).

ספר פרקי אבות, The Sentences and Proverbs of the Ancient Fathers, עם תרגום וביאור באנגלית. לונדון, ללא שם מדפיס, תקל"ב 1772.

נדפס משמאל לימין.

בראש הספר הקדמה ארוכה מאת המתרגם, אברהם בן נפתלי טנג. חתימת ידו (באנגלית) מופיעה בדף השער (על פי הנדפס מעבר לשער, העותקים נחתמו בידי המתרגם, ככל הנראה כראיה שאינם גנובים).

הביאור כולל פירושים של הרמב"ם והערות מאת המתרגם עצמו.

XLII, [2], 48, 73-108 עמ'. עמ' XXV-XXXVI מופיעים פעמיים (6 דפים כפולים, מתוך ההקדמה). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, וקרע חסר בשולי הדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר. כריכת עור חדשה, מנותקת בחלקה.

ספר יצירה, עם פירושים שונים ופירוש הגר"א מווילנא. הוראדנא, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א.

עם תרשימים קבליים.

ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.

ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.

[1], ב-יב, [1], טז, יח-מ, [1], מא-מב, [30] דף. 20.5 ס"מ. מצב גרוע. כתמים ובלאי. בכל הדפים: סימני עש רבים, עם פגיעות קשות בטקסט. כריכה ישנה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.

ספר לזכר לישראל, על פרקי אבות וחידושי ש"ס, מאת רבי יחיאל מיכל ממינסק. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, תקצ"ד 1833.

הגאון המחבר היה תלמיד רבי חיים מוולוז'ין, והיה בין מייסדי הישיבה בוולוז'ין (ראו להלן דברי רבי הלל מהורודנא חתן הגר"ח), בה כיהן כשבע שנים כמגיד שיעור. בהמשך ייסד ישיבה בעיר מינסק, עליה מספר בהקדמת הספר שלפנינו (עוד אודות המחבר ראו: י' ריבקינד, "ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין – רבי יחיאל מיכל מנשוויז", ספר טורוב, בוסטון 1938).

בעותק שלפנינו מופיעים [2] דפים נדירים שנוספו רק לחלק מן העותקים. בראש הדף הראשון מופיעה הכותרת "משמרת לזכרון המתנדבים". בדף זה מופיעים תקנות הישיבה במינסק; התכתבות של רבני מינסק עם רבי איצל'ה מוולוז'ין אודות הישיבה במינסק; ומכתב של רבי הלל מהורודנא חתן רבי חיים מוולוז'ין, בו כותב על המחבר: "על ידו נתייסד ישיבה דק"ק וואלאזין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדומ"ר חותני מהר"ח ז"ל". בדף השני מופיעה תחילתה של רשימה ארוכה של "שמות המתנדבים" מערי ליטא ([2] דף נוספים של הרשימה לא מופיעים בעותק שלפנינו).

[6], לו; י דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.