ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פאולוס פאגיוס], ש"ד [1544]. תרגום ראשון בדפוס של התורה וחמש מגלות ליידיש.

עותק שלם ונאה בכריכת עור עתיקה מפוארת, מעוטרת באבזמים לסגירה.

לפנינו ההדפסה הראשונה של תרגום התורה וחמש מגלות ליידיש. באותה השנה נדפסה באוגשבורג מהדורה נוספת של התורה בתרגום ליידיש, אלא שהמהדורה שלפנינו נדפסה מספר חודשים קודם לכן (מהדורת אוגשבורג נדפסה ביוני 1544, והמהדורה שלפנינו נדפסה ככל הנראה במרץ 1544; ראו מאמרו של רוזנפלד, להלן).

רובו של הטקסט נדפס ביידיש, בגופן אשכנזי בינוני (שנקרא לימים "אותיות צו"ר" = "צאינה וראינה", על שם שימושו לרוב בספרי "צאינה וראינה"). מילות הפתיחה, הכותרות והמילים בעברית בגוף הטקסט, נדפסו בגופן אשכנזי מרובע.

דף השער נדפס בעברית, ולאחר מכן מופיעה הקדמה ביידיש, בת מספר דפים. בחלקה הראשון של ההקדמה מוסברים הצורך והחשיבות בתרגום ליידיש של החומש, ובחלקה השני מופיעים הסברים בסיסיים בדקדוק עברי. בהקדמה נכתב כי הספר מיועד בין היתר לנשים ולנערות, המכלות את זמנן בקריאת ספרים חסרי ערך.

בשולי הדפים נדפסו ביאורים בעברית וביידיש.

דף שער מיוחד לחמש מגילות.

חלק מהעותקים של מהדורה זו נועדו לקהל נוצרי, ובהם דף השער וההקדמה נדפסו בגרמנית (בשונה מעותקי המהדורה שלפנינו, לקהל היהודי, במהדורה לקהל הנוצרי חתום פאגיוס בדפוס על ההקדמה).

היו שייחסו תרגום זה לרבי אליהו בחור, שעבד אצל פאגיוס בשנים שקדמו להדפסה זו, בדפוסו באיזנא, והדפיס שם כמה מספריו. ייחוס זה מובא כבר ב"שפתי ישנים" לרבי שבתי בס, ונרשם אחריו אצל ביבליוגרפים נוספים. אולם לפי מוריס פיירשטיין (ראו הפניה להלן), כאשר עבר פאגיוס מאיזנא לקונסטאנץ בשנת 1543, לא הצטרף אליו רבי אליהו בחור אלא חזר לעירו וונציה, ולא היה לו חלק בחיבור שלפנינו. עם זאת יש לציין כי רבי אליהו בחור הדפיס מספר ספרים ביידיש, ובין היתר הדפיס בוונציה בשנת ש"ה, כשנה לאחר הדפסת הספר שלפנינו, תרגום של ספר תהלים ליידיש.

רישומים בדף השער ובדף האחרון, חלקם נסיונות קולמוס וחלקם ביידיש.

עותק שלם. [304] דף. שיבוש בסדר דפים [2]-[3]. 19.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ובמספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בהערות המודפסות בשולי הדפים במספר מקומות. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים, ואבזמים לסגירה (אחד האבזמים מנותק). פגמים בכריכה.

בעיר קונסטאנץ נדפסו ספרים בודדים בלבד, בהם נעשה שימוש בגופן עברי.

עותק שלם ממהדורה נדירה במיוחד. ידוע על עותק שלם באוסף הבודליאנה. בספרייה הבריטית נמצא עותק חסר דף שער. בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית חסרים ארבעת הדפים הראשונים וארבעה דפים נוספים באמצע.

ספרות:

· א"מ הברמן, המדפיס פאולוש בגיוס וספרי בית דפוסו, בתוך: פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, ירושלים, תשל"ח, עמ' 149-166, מס' 17.

· Morris M. Faierstein, Paulus Fagius and the first published Yiddish translation of the "Humash" – Constance, 1544, Judaica: Beiträge zum Verstehen des Judentums, 73, 1, 2017, p. 1-35.

· Moshe N. Rosenfeld, The Origins of Yiddish Printing, in: Dovid Katz (ed.), Origins of the Yiddish Language, vol. 10, Winter Studies in Yiddish, vol. 1, Oxford: Pergamon Press, 1987, pp. 111-126, no. 13.

CB, no. 1187; Zedner, p. 107.

ספר חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, פירוש הרמב"ן, פירוש רבי יצחק אבוהב על פירוש הרמב"ן, חמש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י, וסדר ההפטרות לכל השנה. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ח, 1548.

חומש בפורמט גדול ועב-כרס. מהדורה ראשונה בה נדפס פירושו של רבי יצחק אבוהב יחד עם החומש ופירוש הרמב"ן (הפירוש נדפס לראשונה בפני עצמו בשנת רפ"ה).

קולופון בסוף התורה, דף שמג2: "ותשלם המלאכה בסוף חדש אדר שנת ש"ח לפ"ק על יד הגבר הוקם על המלאכה קורנילייו אדיל קינד לבית הלוי". בסוף ההפטרות: "ע"י קורנילייו אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי".

שער נפרד להפטרות כל השנה כמנהג הספרדים והאשכנזים.

רישומים ארוכים בכתיבה אשכנזית עתיקה בדף השער. חתימה מחוקה בדף השער. חתימה מעבר לדף האחרון: "נאום יצחק בר שמואל זצ"ל".

שמג, שמה-שפא, [1]; כו דף. ללא דף שמד לאחר התורה, שהוא דף ריק במקור. דפים יז-יח מהספירה השנייה נכרכו שלא במקומם, לאחר דף כד. 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני, דף השער ומספר דפים נוספים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני עובש במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעות בהערות המודפסות בשולי הדפים במספר מקומות. קונטרס אחרון מנותק. כריכה עתיקה, עם שדרת עור ונייר בטנה צבעוני מקורי. פגמים בכריכה (קרע בראש השדרה).

CB, no. 126; Zedner, p. 107; Roest, p. 178.

תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים. פרנקפורטיאה אשר על אודרה (פרנקפורט דאודר), דפוס יוחנן ופרידריך "דמתקרים האר"ט-מנים", שנ"ה [1595].

שערים נפרדים לתורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים.

גוף הספר הוא מהדורת וויטמבערג שמ"ז, מלבד דף השער הראשון ודף הקולופון שהוחלפו ונוספו להם פרטי מקום ושנת הדפוס והמדפיסים הנוכחיים.

באותה השנה נדפסו על ידי האחים הארטמן מספר מהדורות של התנ"ך בגדלים שונים.

לפני דף השער נכרכו שלושה דפים בכתב-יד, בהם נרשמו שמות ספרי התנ"ך בעברית, בתעתיק לאותיות לטיניות, בתרגומם לאנגלית ובשמם המקובל באנגלית, ולצדם מספר העמוד המתאים להם (על פי מספור ידני של העמודים שנעשה לאורך הספר בפינה השמאלית העליונה של כל דף). רישום באנגלית בראש דף השער.

במספר מקומות סימונים ורישומים בגוף הטקסט ובשוליים בלטינית, עם מעט עברית.

ארבעת החלקים בכרך אחד. תורה: [148] דף. נביאים ראשונים: [112] דף. נביאים אחרונים: [119] דף; [1] דף ריק. כתובים: [128] דף. 23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, בהם קרע חסר בשוליים התחתונים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש מעטים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם שדרת עור. פגמים בכריכה (קרע חסר בראש השדרה).

מן הספרים העבריים הראשונים שנדפסו בפרנקפורט דאודר.

CB, no. 307; Zedner, p. 98.

ספר חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים. גנווא (ז'נווה), דפוס כאפא אילן, שע"ח [1618].

כריכת עור מקורית, עם עיטורים.

תנ"ך מנוקד. שתי עמודות בכל עמוד. שערים נפרדים לנביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים. חמש המגילות מופיעות בעותק שלפנינו לאחר ספר איוב.

הפרקים וכל פסוק חמישי סומנו באותיות בשוליים הימניים או השמאליים של העמוד.

שער "כתובים" שונה משאר השערים. שער זה נדפס בתוך מסגרת מעוטרת, ומצוין בו "נדפס בשבת [בשנת] א' ת'ר'ו'ז' על ידי כאפא אילון" [לפי שטיינשניידר יש לתקן: א' ת'ר'י'ז' (1617)]. שער זה אינו מופיע בכל העותקים.

רישום בדף הבטנה הקדמי: "לאברהם למקנה אברהם הכהן מגלאגויא רבתי". רישומים נוספים בלטינית.

קכח; [קמה]-שסט; ס, קכט-קמד; סא-קכד דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש בדפי הבטנה. כריכת עור מקורית מעוטרת. פגמים בכריכה.

CB, no. 420; Zedner, p. 99; Darlow & Moule, no. 5118.

תורה, נביאים וכתובים, "מלשון הקודש נעתקים ובלשון אשכנז נכתבים", תרגום התנ"ך ליידיש, על פי המפרשים: תרגום יונתן, רש"י, אבן עזרא, רד"ק, רס"ג, רלב"ג ועוד. אמשטרדם, דפוס יוסף עטיאש, [תמ"ז 1686].

המתרגם הוא רבי יוסף בר אלכסנדר וויצנהויזן.

שני שערים. שער ראשון מאויר בתחריט גדול ומפואר, במרכזו סמל הרפובליקה ההולנדית. לצד הסמל דמויות משה ודוד המלך. בחלקו העליון והתחתון של השער סצנות תנ"כיות.

בדף [4], הסכמת רבני ועד ארבע ארצות, נחתמה פעם אחת ביריד ("יומא דשוקא") ביערסלב, בשנת תל"ז, ופעם שנייה ביריד לובלין בשנת תל"ח. ההסכמה משבחת את המדפיס "כמר יוסף עטיאש בן הקדוש אברהם עטיאש הי"ד אשר נשרף חיים באש בארץ ספרד", על הדפוס המשובח שהקים "והוסיף על כל אשר היו לפניו להגדיל תורה ולהאדירה ביופי נייר ודיו וקשר כתרים לאותיות...".

חתימה בדף השער: "לה' הארץ ומלואה פנחס בן כהר"ר שמשון זצ"ל".

חתימה מעבר לשער הראשון: "בענדיט סגל". רישום בעלות בדף הבטנה הקדמי: "זה הספר שייך... הק' בענדיט סג"ל אין ציגען היין". רישום לידה בדף המגן הקדמי: "בני מענדל נולד למ"ט... אלול תקס"ב...". 

[6], עט; קנ דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשני דפי השער, עם פגיעות באיורים בשער הראשון ובמסגרת השער והטקסט בשער השני, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעות בהערות המודפסות שבשולי הדפים. כריכת עור עתיקה (השדרה משוקמת), עם אבזמים לסגירה. פגמים בכריכה.

כפי הנראה החל יוסף עטיאש בהדפסת הספר כבר סמוך לשנת תל"ז (ההסכמה לספר מאת ועד ארבע הארצות והחרם שלא להדפיס תרגום זה שש עשרה שנים מיום הדפסת הספר הם מן השנים תל"ז ותל"ח). אלא שבמקביל נדפס באמשטרדם תרגום נוסף לתנ"ך על ידי המדפיס אורי וייבש הלוי, בשנים תל"ו-תל"ט (ראו פריט קודם). בעקבות כך פרצה מחלוקת בין המדפיסים, כשכל צד מאשים את השני בהשגת גבול. התייחסות למריבה בין המדפיסים מופיעה בחרוזים ביידיש שבמרכז השער השני, וכן ב"התנצלות המעתיק" שבראש הספר. על פולמוסי וקורות המדפיסים סביב הדפסה זו, ראו: א"מ הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 300-310. תרגומים אלה לתנ"ך נחשבים לתרגומים הראשונים של התנ"ך לשפת היידיש.

CB, no. 1179; Zedner, p. 100; Roest, p. 171.