מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"א ניסן תש"ב [1942].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו – "יוסף יצחק".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, אשר נמלט זמן קצר קודם לכן מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית. הרבי הריי"ץ כותב: "נהניתי לשמוע פ"ש [פרישת שלום] מאתו... ות"ל אשר באו אל המנוחה, והשי"ת יעזר לו להתבשר בשורות טובות מב"ב [מבני ביתו; בני משפחתו נותרו באירופה הכבושה ונספו בשואה]... וימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות...".
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג), נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב (יחד עם ידידו רבי משה צאנזער), ולאחר בואו לארה"ב התמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
המכתב לא נדפס באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. מודבק על נייר פשתן לשימור.