נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המשך למכתב המופיע בפריט הקודם, אודות מפעל משלוח חבילות מזון אל יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל הסובייטי. הגרח"ע כותב כי שלח לבסוף לעסקן האנגלי רא"מ קייזער נוסח של ה"קול קורא" [המדובר במכתב הקודם]: "...אשר ערכנו בנוסח כללי וגם הדגשתי ממעשי אחינו באנגליא". הגרח"ע ממשיך לספר לו, כי "מהנ"ל הגיעני מכתב שני כי רומעכת"ר הגיד לו אשר דרשתיו אם חפצם לבקש בכל תפוצות ישראל או באנגליא לבד, והשיב כי רק מאנגליא, ויבקשני לערוך מיד נוסח עבורם, והשבתי כי די הנוסח הכללי, ועל הפרט נכון לדרוש הסכמה מהגה"צ ח"ח שליט"א...".

בהמשך הוא כותב על הצעתו החדשה של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, להקמת "מרכז עולמי" לוועד העזרה, ולהטיל חובה על הרבנים וראשי הקהלות בכל המדינות להתחייב לפעול בעניין: "הרה"ג מליובאוויץ פנה אלי בהצעה ליסד מרכז בפולין כמו בווארשא, ושיפנו בקול קורא הרבנים והאדמורי"ם בכל תפוצות ישראל, שישלחו דוקא ע"י המרכז סכומים לצורך משלוח חבילות לרבנים וכלי קֹדש ברוסיא, ושיקבצו שם כל האדרעסען, ולשלוח ע"י גורל מי שהם הקודמים". רבי חיים עוזר כותב על הצעה זו: "הנני מסופק בעניין זה כי לא אדע מי יקבל עליו להיות העסקן בווארשא... נוסף לזה קשה לגדור ואין מן הראוי לעשות כן שישלחו רק ע"י המרכז, ולא בעצמם, והנה ראוי להתבונן בעניין זה, יודיעני כת"ר דעתו בזה" [באגרת אחרת מהתאריך ערב ראש השנה תרצ"ג (כ"ט אלול תרצ"ב) המובאת בספר "אגרות ר' חיים עוזר" (ב, אגרת תשט), כותב הגרח"ע אל ר' יעקב רוזנהיים על הצעת האדמו"ר מליובאוויטש בנושא זה: "...הרבי מליובאוויטש שלח אלי מכתבים עם הצעתו ליסד מרכז בפולין בווארשא ולהוציא קול קורא מהרבנים והאדמורי"ם, לפנות אל הרבנים וראשי הקהלות בכל המדינות די בכל אתר ואתר מחוץ לרוסיא, בבקשה ובהטלת חובה עליהם, אשר כל רב בעיר או בבהמ"ד וכל ראש הקהל בקהלתו יקחו על עצמם להשיג אמצעים לכה"פ על משלוח חבילה אחת של מזון בשביל הרבנים והשובי"ם וזקני ת"ח שברוסיא, וחלוקת החבילות להרבנים ברוסיא תהי'[ה] ע"פ הגרלה שתסודר ע"י המרכז וישלח את החבילות למי שיזכו בגורל... הרב הנ"ל מבקשני לחתום וגם לבקש את הסבא קדישא הח"ח שליט"א לחתום על זה. הנני מסופק בזה מכמה טעמים, ואחפוץ לשמוע חוות דעתו בזה..."].

בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, יזם האדמו"ר הריי"ץ מבצע בינלאומי מסועף לגיוס אמצעים כספיים והשגת היתרים ורישיונות לשליחת חבילות מזון וחבילות של קמח שמורה ומצות ליהודי רוסיה הסובייטית. לצידו פעלו כמה מגדולי הדור, בהם רבי חיים עוזר גרודז'נסקי וה"חפץ חיים" בפולין, רבי יחזקאל אברמסקי באנגליה, רבי מאיר הילסדהיימר בברלין, הרב קוק והרב זוננפלד בארץ ישראל, ואחרים. אגרות ומכתבים שוגרו לרבנים בכל אתר ואתר, פורסמו קולות קורא ונערכו מגביות כספים שונות. בין הדרכים למשלוח החבילות לרוסיה היתה הקריאה לאנשים פרטיים ברחבי תבל לשלוח חבילות קמח ומצה לכתובות קרוביהם ולכתובות פרטיות שיימסרו להם ע"י הוועד.

כאמור בפריט הקודם, מדובר במכתבים שלפנינו, אודות החתמת ה"חפץ חיים" על "קול קורא" נוסף, המטיל על כל אחד ואחד חובה מסויימת להצטרף לתכנית העזרה [כנראה כדוגמת תוכניתו המקיפה של הריי"ץ מליובאוויטש המובאת לעיל, להקים "מרכז עולמי" לוועד העזרה ולהטיל חובה על הרבנים וראשי הקהלות בכל המדינות להתחייב לפעול בעניין].

בסיום המכתב כותב הגרח"ע אודות מכתב שקיבל ממוהר"י סולובייצ'יק [הנזכר במכתב הקודם; ראה שם], והוא מצרף מכתב תשובה, שיעביר אליו באנגליה.

את תחילת המכתב, פותח הגרח"ע בברכות "שנה טובה": "...יקר מכתבו מיום ער"ה הגיעני... ואודה לכת"ר על ברכותיו היוצאות מקרב לבו הטהור, וברך לקחתי וברך אשיבנה, יתברך רומעכת"ר וביתו וכל הנלוים אליו בגח"ט [בגמר חתימה טובה], וכל בניו יהיו כשתילי זיתים סביב לשולחנם [=כוונתו לשני בניו הגדולים של הרב אברמסקי, שבאותה תקופה עדיין השלטונות ברוסיה מנעו אותם מלצאת לחו"ל אל הוריהם באנגליה], וירוו נחת מהם בגשמיות וברוחניות, ועיניהם תחזינה בישועת ד' במהרה".

הגרח"ע חותם שוב בברכת "גמר חתימה טובה": "...והנני ידידו ואוהבו הדו"ש ומברכו בגח"ט, כנפשו היקרה וכנפש מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה (ראה פריט 224). כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת הימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.

בשולי המכתב: שלש שורות עם מכתב נוסף אל הרב אברמסקי מאת קרוב-משפחתו, החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי (נספה בשואה), מזכירו ונאמן-ביתו של רבי חיים עוזר, שהיה נעזר בו כסופר למכתביו הרבים. בשנת תרפ"ה הדפיס ר' אלתר את החלק הראשון מהחיבור "חזון יחזקאל" של בן-דודו הרב אברמסקי אב"ד סלוצק, מתוך כתב-היד שהוברח מרוסיה. אביו היה הגאון רבי יצחק יעקב וואראנאווסקי בעל "חלקת יעקב" (נפטר תרס"ד), שכיהן כאב"ד מוש במשך כ"ה שנה, על מקום חותנו הגה"צ רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש [סבה של אשת הרב אברמסקי].