ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"א [1841]. שני דפי שער. השער הראשון מאויר (בתחריט עץ).

עותק נאה.

הספר הראשון שנדפס בירושלים.

בראש הספר "הקדמת המדפיס" (דפים [2/ב]-[4]). הקדמה זו שלפנינו היא מקור היסטורי חשוב לתולדות ארץ ישראל, הגליל ויהודי דמשק. רבי ישראל ב"ק מספר בה על קורותיו טרם הגיעו לירושלים: עלייתו לארץ ישראל והקמת הדפוס בגליל; רעש האדמה בשנת תקצ"ז בו נהרגו אלפי יהודים; הפרעות בערי הגליל בשנים תקצ"ד-תקצ"ח ע"י שודדים פראיים, שהמשיכו במעשיהם גם לאחר רעידת האדמה, כאשר התנפלו בפראות על פליטי הרעש ובזזו והחריבו את רכושם הנותר. רבי ישראל מספר על פרשיית "עלילת דמשק" בשנת ת"ר, ועל מעורבותו בה. הוא כותב כי עורר את משה מונטיפיורי להתערב בעניין, במכתבים ששיגר אליו ללונדון מהעיר אלכסנדריה בה שהה באותם ימים. בדבריו הוא מזכיר לשבח את חכמי הספרדים והמשקיעים שעזרו לו להקים מחדש את בית דפוסו בירושלים.

בסיום הקדמתו כותב ר"י ב"ק: "...ובכדי לזכות את הרבים, נתתי אל לבי להדפיס בתחלה את הספר היקר ונחמד הנקרא ס' עבודת הקדש, מאדונינו הגאון הקדוש רב חיד"א זללה"ה את כל השבעה ביחד... למען ימצא כל אחד מבוקשו וכל איש ישראל אשר ישאהו בחיקו וילמדו ממנו...".

המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, בו הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).

על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראו: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.

[4], קיא דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש זעירים בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער הראשון. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים במספר מקומות, בחלקם מעט על הטקסט. כריכת עור חדשה.

הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 1.