כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1801].

כתיבה מרובעת, מנוקדת. הפירושים וההוראות בכתיבה קטנה יותר, לא מנוקדת. לאורך כתב-היד עיטורים וקישוטים נאים.

קולופון הסופר בסוף סדר ההושענות (דף 14ב): "אני הסופר, עפר ואפר, יעקב יאושע בר זרח אורי קציגין מעיר אסט"י, ש'[נת] תקס"א".

החל מדף 16ב פיוטים לשמחת תורה. נכתבו באותיות גדולות, בתוך מסגרות, ללא פירוש.

פירוש ההושענות הועתק ממחזור שער בת רבים, חלק ב, ונציה תע"ה, דפים שלג-שלז. הפירוש פותח: "אמרו המגיהים נכספה וגם כלתה נפשנו לידע להודיע על מה המפרש לא פירש פיוטי ההושענות... ומצאנו במחזור ק"ק איטליאניי פירוש נבחר ומספיק...".

דף 15 הוא דף שנכרך מאוחר יותר, ובו פסוקים לאמירה בסיום ההושענות (עם כיתוב באיטלקית: כאשר החזן אומר את השמות אומרים תפילה זו), בשולי הדף נכתב: "אסטי כ"ה תשרי התרמ"ד".

בבטנת הכריכה רישום בעלות: "אחים הרטום בר רפאל בנימין".

[22] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע בשולי אחד הדפים. כריכת קרטון, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.

מנהג אפ"ם

מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קיבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד (על מנהג אפ"ם ראו: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65; גולדשמידט, לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם, קרית ספר, ל, ירושלים תשט"ו, עמ' 118-136).