מכתב ארוך על גבי גלויית דואר (הכתובה משני צדדיה), בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי יצחק הוברמן (שלימים נודע כ"הצדיק מרעננה"), בתקופת כהונתו אב"ד מחנה העקורים וצלר בגרמניה. כסלו, שנת "מחיית עמלק לפ"ק" [תש"ח 1947].

נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן אז כראש הרבנים ואב"ד לונדון, בדרישה כי ישיבנו דבר הלכה על השאלות ששאל ממנו בדיני אישות החמורים ובהיתר עגונות של ניצולי השואה: "...ובאחרונה עלה בידי לשלוח... וקבלתי מכ'[תב] ממנו שמסר המכ' לכגת"ה וגם עתה לא השיב. הזה דרך התורה? בטח ידוע לכגת"ה מצב רבני המחנות שאפי' קש"ע אין לנו, וכל ההוראה מהזכרון, ובהלכה החמורה דנשואין אזרחיים שעוד קודם המלחמה עסקו בה בעלי תריסין איך נוכל להחליט דבר בלי ספרים, וכגת"ה שאתו המדע[?] וגם ספרים הנחוצים, הלא עליכם מוטל החוב ליקח חבל בזה ולברר ההלכה ולהשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה ברורה, ואם לא ימצאו ד'[בריי] חן בעיני כגת"ה ג"כ החובה עליו להעמידיני על האמת, והרי לא כ' ד' [כתבתי דבריי] בהלכה מוחלטת כ"א כתלמיד השואל לפני רבותיו...". בהמשך הוא שואל שאלות בנושאים נוספים, בהם בנושא התרת אשה שהתקבלה עדות על מיתת בעלה בלא בנים, ואחי-בעלה נעלמו במחנות ההשמדה ללא כל ידיעה על גורלם, האם אפשר להתירה להנשא ללא חליצה.

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל" היה משכים לפתחו, והגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו "בן לאשרי": "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.