ספר טהרת הקודש, פירוש "זר זהב" על התוספתא סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. זולקווא, תקס"ד [1804]. מהדורה ראשונה. הסכמות מאת רבי מרדכי בנעט ורבני זולקווא, גלוגא ופוזנא.
העותק של הגאון רבי "מאיר ליבוש מלבים". מספר חתימות שלו בדף השער, בבטנת הכריכה ובדף [2]. בשולי השער רישום בכתב ידו משנת תקצ"ט [כפי הנראה, החתימות שלפנינו הן מתקופת כהונתו כאב"ד וורשנא (Września במחוז פוזנא), בשנים תקצ"ח-תר"א (1837-1841)].

הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי"ם (מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל; תקס"ט-תר"מ), פרשן התנ"ך הנודע, מגדולי דורו, בקי בנגלה ובנסתר (תלמידו בקבלה של רבי צבי הירש מזידיטשוב). בצעירותו כתב את הספר "ארצות החיים" על השו"ע שזכה להסכמתו הנלהבת של ה"חתם סופר" ופרסם את שמו כגאון מופלא.

בכל מקומות רבנותו ונדודיו (כיהן כרב בוורשנא, קמפנא, בוקרשט, חרסון, לונטשיץ, מוהילב וקניגסברג) נודע במלחמתו הבלתי מתפשרת ב"מחדשים", במשכילים וברפורמים, ובשל כך סבל תלאות וצרות רבות. במהלך כהונתו בבוקרשט ניהל מאבקים עם משכילי העיר שהסתיימו בעלילת-דם שרקמו מתנגדיו נגדו, הוא נאסר ונשפט לעונש מוות, ורק בעקבות התערבות השר משה מונטיפיורי למענו הומתק עונשו לגזירת גירוש מרומניה. התפשטות ההשכלה הביאה אותו לרתום את כשרונותיו ולהקדיש את זמנו לכתיבת פירוש שיטתי על התנ"ך, במטרה לבאר את עומק חכמת חז"ל ואמיתות התורה שבעל-פה, וכך נולד פירושו המפורסם לתנ"ך שהתקבל בכל תפוצות ישראל וזכה למאות מהדורות.

מהדורה זו נערכה ונדפסה ע"י תלמיד הגר"א רבי מאיר משאד. בהקדמתו לספר כותב רבי מאיר: "...והנה לא משתי מתוך אהלה של תורה בבית רבינו הגאון האמתי החסיד המפורסם מ"ו אליהו מווילנא זלה"ה, אשר הרוה צמאוני בלמדי אצלו משניות סדר טהרות, עם כל התוספתא של סדר הנ"ל…". בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס) ביקרו בני הגר"א בחריפות את רבי מאיר משאד (בלי להזכיר את שמו). הם טענו כי ביאור הגר"א למשניות סדר טהרות שהיה בידי רבי מאיר (ונדפס לאחר מכן בברין תקס"ב) הוא העתקה משובשת של הפירוש המקורי (ראה פריט 28). הם כותבים כי רבי מאיר פרץ את ה"גדר אשר גדרו בד"ר [בי דינא רבא] דמחנינו יצ"ו… להדפיס שלא מדעתן…". לפנינו חיבור נוסף שהדפיס רבי מאיר משאד ללא הסכמת בית הדין בווילנא ובני הגר"א.

[2], לט, [1], מא-נט, [1], ס-ח, נט-ס, עא-עב דף. 23 ס"מ. נייר כחלחל ונייר ירקרק בחלק מהדפים. מצב טוב. כתמים. בלאי. מעט קרעים וקמטים בשולי הדפים. תו-ספר. כריכה ישנה, פגומה וקרועה בחלקה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 281.