שו"ת כתב סופר, יורה דעה, מאת הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ פרשבורג (בנו וממלא מקומו של ה"חתם סופר"). חלק א. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרל"ט [1879]. מהדורה ראשונה.

• כרוך עם: שו"ת כתב סופר, יורה דעה, חלק ב. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה.

חלק א היה בבעלות האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "הייטב לב" מסיגט – בדף המגן (מול דף השער) מופיעה חתימה: "יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט", כפי הנראה זו חתימת יד קדשו. מלבדה מופיעים חתימות ורישומים נוספים מכותבים שונים (בדפי המגן הקדמי והאחורי), המעידים שהספר היה שייך לאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט: "זה הכתב סופר שייך לה"ה הרב הגאון הגדול שליט"א אב"ד דק"ק סיגעט, הק' מאיר שווארטץ" [כנראה המשב"ק הנודע רבי מאיר שווארץ, אשר שימש במשך שנים רבות בקודש בביתם של ה"ייטב לב" ובנו ה"קדושת יו"ט" בסיגט]; "...לה"ה המהגה"ק יקותיאל יהודה ט"ב אב"ד דק"ק סיגעט יע"א..."; "זה הכתב סופר שייך להרב הגדול שליט"א אב"ד דק"ק מארימארש סיגעט יע"א במהרה".
חתימות ורישומים נוספים בדף השער: "יחיאל שווארץ"; "אני המעיד הק' נפתלי טייטלבוים" [לא עלה בידינו לעמוד על זהותו של רבי נפתלי טייטלבוים זה – החתום גם ברישום בדף המגן האחורי, בתאריך יום ד' פ' ויגש תרמ"ב: "...אני המעיד הנקרא בפי כל נפתלי טייטלבוים שווארץ משינאוער[?]" – אך כנראה הוא קרוב-משפחה של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב"].

חלק ב של שו"ת "כתב סופר" שלפנינו היה בבעלות הגאון רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (תרנ"ט-תש"ד, נספה בשואה), בן הגאון רבי זאב וואלף ציטרון אב"ד היידו-דאראג (תרי"ז-תרפ"ז), ונכדו של האדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדאראג – חתימתו בראש דף השער: "הק' יחזקאל שרגא ציטרון מה' דאראג, למד פה ה"ד [היידו-דאראג] משנת התרפ"א כסליו עד שנת התרפ"ד שבט" (בשולי דף השער רישום זהה בגרמנית). חתימה נוספת: "יהונתן בנימין—". הגהה בכתב יד בשולי אחד הדפים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], ב-עה, [1] דף. חלק ב: [1], עו-קלז, [1] דף. 36 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. חלק א במצב בינוני (דפים אחרונים במצב בינוני-גרוע); חלק ב במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי רב בשולי מספר דפים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים של כמה מהדפים. רישומים רבים בדפי המגן של חלק א. כריכת עור חדשה.