ספר תפארת שלמה, חלק שני, דרושים על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר הראשון מראדומסק, רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה ונדירה. בסוף הספר נוספו שלושים דף, של "ליקוטים" ו"לוח הטעות", הנמצאים רק בחלק מעותקי מהדורה זו.
בראש הספר, לאחר דף השער, מופיעה הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, ולאחר מכן מופיעה הקדמת בני המחבר, רבי אריה ליבוש, רבי צבי מאיר, ורבי אברהם ישכר רבינוביץ.
החלק הראשון, על הזמנים והמועדים, נדפס בוורשא שנתיים קודם לכן, בשנת תרכ"ז.

המחבר, האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל ה"תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
עותק עם שוליים רחבים ונאים. בדף המגן הקדמי, תו-ספר של האספן האנגלי: "מאוצר ספרים אברהם אבא בן מה"ר אלעזר נ"י בארנשטיין".

[2], קנח; כט, [1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש מעטים במספר דפים. תו-ספר ורישום בעלות. כריכה ישנה, עם שדרת עור. פגמים בכריכה ובשדרה. הדפים בסוף הספר (כט, [1]), עם הליקוטים ו"לוח הטעות", נדפסו ככל הנראה לאחר צאת הספר לאור, וצורפו רק לחלק מהעותקים.

מקור: אוסף אברהם אבא בורנשטיין, לונדון (1899-1979); "...הספריה הגדולה שלו, שנחשבה לספריה הפרטית הטובה ביותר ליהדות וללימודי קודש באנגליה, בתקופה האחרונה" (אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו, עמ' 132-134).