שני ספרים הכרוכים יחד – מהדורות ראשונות של ספרי גדולי החסידות, הרב ותלמידו: הרה"ק רבי שמלקא מניקלשבורג, ותלמידו הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שני הספרים נדפסו מכתבי יד שהיו גנוזים באוצרו של המגיד מקוז'ניץ, תלמידם המובהק של שני המחברים:

• ספר דברי שמואל, על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש). למברג (לבוב), חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הספר "דברי שמואל" נדפס מכתבי-יד שהיו גנוזים באוצרו של תלמידו "המגיד מקוז'ניץ", והוצא לאור ע"י נכדו רבי משה הכהן [אונגאר], המוזכר בדף השער השני.

• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

[3], ה-נח דף; [1], ב-ח דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. חותמות. רישומי בעלות בדף המגן האחורי. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו כולל את דף השער הראשון (קדם־שער) של הספר "דברי שמואל", שנוסף רק לחלק מן הטפסים.

בעל ה"דברי שמואל" – הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו התקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קשאנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

תלמידו, בעל ה"קדושת לוי" – הגאון הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק-תק"ע, אנצ' לחסידות ג', עמ' יז-כג), מדמויות ההוד של תנועת החסידות, שנתפרסם בכינוי "סניגורן של ישראל". לפי האגדה החסידית, בשעת לידתו כיבד הבעש"ט את תלמידיו בשתיית "לחיים", באמרו כי באה לעולם נשמה גדולה שתפקידה יהיה ללמד זכות על עם ישראל. נולד לאביו הגאון רבי מאיר אב"ד הוסאקוב מגזע המהרש"א ונצר לשושלת עתיקה של ל"ו רבנים. בצעירותו שהה בעיר לברטוב, שם למד עם הגאון בעל ה"פרי מגדים", ובאותה עת הכיר את האדמו"ר רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהשפיע עליו להפוך לחסיד ולנסוע אל המגיד הגדול ממזריטש. משנות צעירותו שימש ברבנות במספר קהילות (ריטשעוואהל, זעליחוב, פינסק), בכמה מהן נרדף בידי ה"מתנגדים" עקב השתייכותו לתנועת החסידות. משנת תקמ"ה החל לכהן כרבה של העיר ברדיטשוב, הקים בה מרכז חסידי חשוב והעמיד תלמידים רבים. ממנה נתפרסם כאחד ממנהיגי החסידות בדורו ובה פעל עד לפטירתו. מלבד צדקותו וגדלותו בתורה, נודע כסמל של אהבת ישראל וכמליץ יושר על הכלל, אפילו על הפושעים והרשעים שבישראל.

עשרות סיפורים ידועים על לימוד הזכות שלו בכל מצב ועל כל יהודי. אלה הפכו לנכסי צאן ברזל באגדה החסידית ובשל כך זכה לכינוי "סנגורן של ישראל". צדיקי דורו העריצוהו והרבו לדבר בשבחו. רבי שמעלקא מניקלשבורג היה קורא לו "תלמידי בנגלה ומורי ורבי בנסתר" והיה אומר שאפילו שיחות החולין שלו מלאות בסודות וייחודים.
חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה', ועוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. כך כתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל – "הרב מאפטא" [בהסכמתו למהדורת ברדיטשוב תקע"ה]: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו...". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל, ורבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...".