ספר חמדת ימים, מוסר והנהגות על פי הקבלה ותורת האר"י, חלק ראשון לשבת קדש, חלק שני לראש חודש, חלק שלישי למועדי ה', וחלק רביעי לחודש אלול ולימים נוראים. [ונציה], ללא שם מדפיס, [תקכ"ג 1763]. מהדורה שלישית. ארבעה חלקים בכרך אחד.
חלק מהמילים בדפי השערים נדפסו בדיו אדומה.

הספר "חמדת ימים" ושאלת זהות מחברו עומדים במרכזו של פולמוס סוער, כתב היד של הספר הגיע לידי הגאון המקובל רבי יעקב ישראל אלגאזי, שקיבלו מידיים אלמוניות. הספר נדפס לראשונה באזמיר בשנים תצ"א-תצ"ב. הגאון רבי יעקב עמדין היה הראשון שיצא נגד הספר בחריפות רבה, וטען כי מחברו הוא נתן העזתי – "נביאו" של שבתי צבי, וכי הספר מלא ברעיונות שבתאיים. בעקבות רבי יעקב עמדין החרימו קהילות רבות חיבור זה. מנגד, יצאו אחרים להגן על כבוד הספר. המקובל הירושלמי רבי מנחם מענכין היילפרין כתב על כך ספר "כבוד חכמים", בו הצביע בין היתר על העובדה כי הוא זכה להסכמתם ולהמלצתם של רבנים גדולים. עד היום לא הוכרע מיהו מחברו והאם היה מקובל-אלוקי או שבתאי-משיחי. (ראה: א' יערי, "תעלומת ספר"; ד"ש קוסובסקי, "אוצר חמדת ימים").
בדפי השערים של החלק השני והשלישי, רישומים מחוקים בדיו.

ארבעה חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: קט דף. חלק שני: קכח, [1] דף. חלק שלישי: צו, [1] דף. חלק רביעי: קג דף. 24 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.