ארכיון גדול ומגוון של הד"ר הנס רובינסון (Hans Rubinsohn, 1898-1965), רופא יהודי-גרמני בכיר בבית החולים של הקהילה היהודית בחרבין. אירופה, המזרח הרחוק וארץ ישראל, תחילת-אמצע המאה ה-20 (קצתם מוקדמים מעט). עברית, סינית, רוסית וגרמנית.

באוסף פריטים רבים המתעדים את חייו של רובינסון במזרח הרחוק:

• פתקים וטפסים להכנת מרשמים והוראות רופא – עם פרטיו האישיים של ד"ר רובינסון בסינית, רוסית ואנגלית (באחד מהם נכתב – "D-r. H. Rubinsohn – Internal Diseases – 52, ommercheskaya str.").

• חותמת-דיו בשפה הסינית של ד"ר רובינזון.

• נייר מכתבים רשמי של "אגודת משמרת חולים – בית החולים העברי החרבינאי".

• מילון כיס סיני-אנגלי (נדפס בשנגחאי, Kwang Hsueh, 1933).

• אלבום תצלומים של הנס ופאני רובינסון, עם תמונות שצולמו במהלך מסעם על גבי אונייה איטלקית עת נמלטו למזרח הרחוק בשנת 1939.

• מכתב המלצה לד"ר הנס רובינזון שהוכן ערב הנסיעה לחרבין – מאת ד"ר יוזף ציגלר, מנהל מכון הרנטגן בבית החולים של הקהילה היהודית בברלין (1938).

• מכתב הוקרה על פועלו של ד"ר רובינזון מהקהילה היהודית בחרבין (רוסית). כתוב על נייר מכתבים רשמי, יולי 1950.

• ועוד.

בנוסף, כלולים בארכיון פריטים שונים המתעדים פרקי חיים נוספים בחיי רובינסון ובני משפחתו:

• אלבום תצלומים משפחתי, עם תמונות משפחתה של לוינסון, בהן תמונות ילדות שלה עצמה.

• שני אלבומי צילום עם תמונות מטיולים משפחתיים בגרמניה שערכו הנס ופאני עם ילדיהם.

• רשיון-רופא ישראלי שהונפק עבור ד"ר גיאורג-הנס רובינסון במרץ 1951. עם חותמת בדוגמת חתימתו של שר הבריאות משה שפירא.

• גזירי עיתון עם מודעות אבל על מותו של ד"ר רובינסון.

• Blaetter der Erinnerung an Dr. Moritz Loevinson – zum 50. Todestage 17. Mai 1937, בהוצאת Dr. Moritz Lövinson's Familienstiftung. חוברת נדירה לזכר ד"ר מוריץ לוינסון (Moritz Lövinson) במלאת 50 יום למותו, עם סיפור חייו, מכתבים ותצלומים.

• ועוד.

ד"ר הנס רובינסון, רופא יהודי יליד ברלין; ביוני 1939 עלה בידו לעזוב את גרמניה עם אשתו פאני לבית לוינסון (Loevinson) ומשפחתם, ולהגר אל המזרח הרחוק. את מסעם עשו באונייה האיטלקית "Conte Biancamano", שעל סיפונה נמלטו יהודי רבים מגרמניה, מגנואה לשנחאי דרך תעלת סואץ.

ד"ר רובינזון התגורר בעיר חרבין במנצ'וריה (צפון סין), שם שימש כמנהל בית חולים יהודי, ששירת את הקהילה היהודית הגדולה שהתקיימה בעיר החל משלהי המאה ה-19. בראשית שנת 1951 עלה לארץ, אף שלא היה ציוני לכתחילה, והפך לרופא של קיבוץ הזורע, בעמק יזרעאל.

ברשומות הארכיון של הקיבוץ נכתב אודותיו: "... מגיע ד"ר הנס רובניזון להיות רופא בקיבוץ. ד"ר רובינזון היה 'יקה' מגרמניה שהיה בעבר מנהל בית חולים והחליט לחיות בכפר, עם אנשי ההתיישבות. איש נעים הליכות, בעל קול עמוק, מדבר גרמנית במבטא ברלינאי. הוא היה רופא בהזורע במשך 15 שנים... וחי עם אשתו כאן, עד מותו...".

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.