שתי מהדורות של הספר הקדוש "ביכורי אבי"ב", מאת האדמו"ר הראשון מראדזימין רבי יעקב אריה גוטרמן, שנלקטו והוצאו לאור על-ידי האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז':

• ספר ביכורי אבי"ב, חלק ראשון, דרושים על התורה, על ספרים בראשית-ויקרא. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה. במהדורה זו לא נדפסו חלקים נוספים.
חתימה בשער: "ישראל קילבערט[?]"; חותמות ותו-ספר מחלוקת "משרד הדתות" של ספרים מפולין ששרדו את השואה.
6, 93, [1] עמ’. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית, עם שדרה חדשה.

• ספר ביכורי אבי"ב, דרושים על התורה, על ספרים בראשית-דברים וחלק מחמש מגילות. לונדון, דפוס ישראל נרודיצקי ובניו, תש"ח 1947. מהדורה ראשונה ושניה. מהדורה זו נדפסה בשינויים והשמטות, אך החלקים על ספר במדבר ודברים וחלק מחמש המגילות הופיעו בה לראשונה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור, משנת תש"ד, המברך את המחבר, וכותב כי "ובעת צרה כזאת זכותו יגן עלינו וימליץ טוב עבור אחבנ"י בכל מקום שהם...".
חתימה ורישומים בכתב-ידו של הגאון החסיד רבי "שלום חיים פרוש".

12, 164, [8] עמ'. 24.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים וקרעים קלים. כריכת בד מקורית. כולל: [8] עמ' נדירים, בסוף הספר, עם הנצחת נדיבים "למזכרת נצח", שאינם מופיעים בעותק שבקטלוג הספריה הלאומית ובעותק שנסרק באוצר החכמה).

בשתי המהדורות (במהדורה הראשונה בעמ' האחרון, ובמהדורה השניה מעבר לשער) הוסיף המו"ל נוסח עם שמות קדושים המועילים להנצל מכל צרה, על פי כתב-יד קדמון, ש"נמצא באמתחת רבינו הסבא קדישא זי"ע מראדזמין".

המחבר הקדוש, האדמו"ר הראשון מראדזימין רבי יעקב אריה גוטרמן (תקנ"ב-תרל"ד, אנצ' לחסידות ב' עמ' רנד-רנו), מזקני האדמורי"ם ואבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמידו אהובו של המגיד מקוזניץ, אך במיוחד הסתופף בחצר פרשיסחא אצל "היהודי הקדוש" ואצל רבי בונם מפרשיסחא, ונחשב מגדולי תלמידיהם לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי והחידושי הרי"ם. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקי נתמנה כאדמו"ר לאלפי חסידים ונתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. תחת הנהגתו הפכה ראדזימין לאחד ממרכזי החסידות בפולין, ורבבות נהרו להתברך מפיו ולהיוושע מצרותיהם, ידוע כי כל אדמו"רי בית פרשיסחא נהגו לשלוח אליו חסידים שנזקקו לישועה. אף כתבי-יד קדשו נודעו בסגולתן לשמירה. מסופר כי האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור העניק לבנו בעל ה"לב שמחה" [שהיה חתן לגזע ראדזימין] כתב-יד של האדמו"ר מראדזימין בתור "סגולה לשמירה". בעת היציאה הבהולה מפולין בשנת ת"ש איבד ה"לב שמחה" את כתב היד והצטער על כך מאד. אולם, לאחר שעלה בידו להשיג שוב כתב-יד אחר של האדמו"ר מראדזימין שמח שמחה גדולה. באותה הזדמנות ציין ה"לב שמחה" כי היה זה נדיר ביותר לשמוע את אביו בעל ה"אמרי אמת" מגדיר דבר מה כ"סגולה" וכ"שמירה", ומכך רק ניתן להבין עד כמה חשוב היה כתב-יד כזה בעיניו.