ספר תומר דבורה להרמ"ק, עם אגרת המוסר מאת רבי ישראל מסלנט. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה של אגרת המוסר לרבי ישראל מסלנט, שנדפסה בחייו.
בחלקו התחתון של דף השער נדפסה הערה מאת המו"ל שהעלים שמו, ומיוחסת לרבי ישראל מסלנט: "ולמען זכות הרבים לעורר לבם לפקח על נפשם ולזרזם ללמוד המוסרי נלוה אליו עוד מכתב מאחד מגאוני זמנינו גדול בישראל שמו וקראתי שם המכתב כשמו כן הוא גאון ישראל". בראש הספר "תומר דבורה" מופיעה הקדמה מוסרית ארוכה, תחת הכותרת "הערה" – שכפי המקובל, כותבה האנונימי הוא תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, הגאון הצדיק רבי שמחה זיסל זיו-ברוידא "הסבא מקלם"
לימוד הספר "תומר דבורה" היה חביב מאד אצל גדולי "תנועת המוסר", ולא לחינם פרסם רבי ישראל מסלנט את עיקרי תורת המוסר שהנחיל לדורות יחד עם הספר "תומר דבורה". תלמידו הגדול הגרש"ז זיו "הסבא מקלם" היה קובע לימוד תמידי בספר "תומר דבורה", והיה רגיל לומר כי הספר תומר דבורה הוא השולחן ערוך של הנהגת המידות. בישיבת קלם גם היה נהוג ללמוד ספר זה בכל יום "עשירי קודש" שהיה נהוג שם (בכל יום עשירי, מלאחר יום כיפור עד סוף השנה, היו מתאספים גדולי המוסר ליום "עשירי קודש", ועוסקים יחד בתשובה, לימוד המוסר, תעניות ותחנונים)
כרוך בראשו עם:
ספר תנא דבי אליהו. לבוב (למברג), דפוס M.F. Poremba, [תרכ"ה] 1865.
ספר עבודת הקודש לחיד"א. יוזעפאף, דפוס דוד סעדי’ ישעי’ וואקס, תר"ד 1844.

שלושה ספרים בכרך אחד. תנא דבי אליהו: [93] דף. חסרים מספר דפים באמצע. עבודת הקודש: לו דף (על נייר כחלחל). תומר דבורה ואגרת המוסר: 50 עמ'. חסר דף אחרון. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בשני הספרים הנוספים. כריכה ישנה, בלויה.