אוסף מסמכים, קבלות ופריטי נייר מודפסים, רובם עם חתימות-ידם של ראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה, רבני העדה החסידית-אשכנזית וגדולי חסידי סלונים: רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג; רבי משה קליערס אב"ד טבריה; רבי ישראל כהן, רבי פנחס מינצבערג ורבי אברהם וינברג [האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם"]. טבריה, שנות התר"ס-תש"י בקירוב.
כולל קבלות מודפסות, חלקן מעוטרות או בהדפסה צבעונית, עם מילוי בכתב-יד וחתימות הרבנים; שני דפים בכתב-יד, חתומים על ידי רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג, האחד עם "רשימת ת"ח ולומדי הישיבה 'אור תורה'...", והשני עם "רשימת מלמדי התלמוד תורה 'אור תורה'..."; ועוד.

הגאון החסיד רבי משה קלירס בעל "תורת הארץ" (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של עדת האשכנזים בטבריה וראש ישיבת "אור תורה". חתנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מגדולי חסידי סלונים שהתיישבו בטבריה, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו של רבי משה קלירס.

הרה"צ רבי יצחק מתתיהו סנדברג (תר"ך-תרפ"ט), מראשי היישוב החסידי בטבריה. נכדו (בן-בתו) של האדמו"ר הראשון מסלונים בעל "יסוד העבודה", וביוזמתו עלה לארץ ישראל בשנות התר"ל, יחד עם בן-דודו רבי נח וינברג. חתן הגאון רבי מאיר מארים שאפיט אב"ד קוברין בעל ספר "ניר" על הירושלמי. פרנס היישוב בטבריה במשך שנים רבות ומנהלה של ישיבת "אור תורה" (לתולדותיו יצא הספר "טובה ראייתה – מסלונים ועד טבריה. ירושלים, תשע"ז).

האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג (השלישי), בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח (אחיו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל" ונכדו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה"). מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה ביקשו זקני עדת חסידי סלונים להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם (שהיה אז כבר כבן שישים וחמש) לעמוד בראשות העדה. אז עבר מטבריה לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים. חבר "מועצת גדולי התורה".

10 פריטים. 7 מהם עם חתימות מקוריות (באחרים – הדפסת צילום חתימות). גודל משתנה. מצב כללי טוב.