ספר מעבר יבק, הנהגת "יום הפקודה" [יום הפטירה], וידויים ותפילות, דברי מוסר וענייני קבלה, מאת הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה. מנטובה, דפוס יהודה שמואל מפרושה ובנו, [שפ"ו 1626]. מהדורה ראשונה.
הספר נחלק לד' מאמרים: "שפתי צדק", "שפת אמת", "שפתי רננות" ו"ענן הקטורת" (המאמר הרביעי כולל ג' חלקים: "סדר פטום הקטורת", "קרבן תענית" ו"מנחת אהרן"). מעבר לשער: "חידה על המיתה".
מעבר לשער רישום באיטלקית, הקדשה לעילוי נשמת נפטר משנת תצ"ט. בדף לט ובדף מג, הוספות ארוכות בכתיבה איטלקית מרובעות, בשולי הדפים (קצוצות בחלקם).

המחבר, המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבק" (נפטר שצ"ט 1639), מגדולי המקובלים והמנהיגים הרוחניים באיטליה. תלמידם של המקובלים רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו ורבי ישראל סרוק. על גדולתו וקדושתו של בעל ה"מעבר יבק" כותב החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (בערכו): "ושמעתי שהיה לו מגיד, ושמעתי ענינים רבים עזוזו ונפלאותיו זי"ע".
רבי אהרן ברכיה ממודינה נודע בתיקון סדרי תפילות ומנהגים שנתקבלו בכל תפוצות ישראל. חיבוריו הרבים, על הזוהר וחכמת הקבלה, נותרו בכתב-יד, אך הוא נודע לדורות בספרו "מעבר יבק" שנתקבל בכל תפוצות ישראל. הספר נדפס בחייו והוא המקור העיקרי והחשוב לסדרי הנהגת האדם בימי חוליו ופטירתו, סדרי ההשכבה, הטהרה והקבורה, סדרי תפילות על הקברים, ועוד. ספר יסודי זה נדפס בעשרות מהדורות עד ימינו, נעשו ממנו קיצורים והוא מצוטט אינספור פעמים בספרי ההלכה והמנהג.
התקבלותו של הספר "מעבר יבק" בכל קהילות ישראל החלה כבר בחייו, וכפי שהוא עצמו מעיד (בהקדמתו ל'מגן אהרן', שם): "ובכל גלילות איטלייא שנתראה ספר 'מעבר יבק' קבלו עליהם לשמור לעשות הרבה ממה שכתוב בו...". גם חכמי ומקובלי צפת סמכו את ידיהם על הספר, כפי שהוא כותב: "וממה שנכתב אלי מצפת תוב"ב מהרבה שלמים... העידו והגידו כי מעלות הבית דין משם קיימו וקבלו עליהם לשמור ולעשות כל דברי ומנהגי 'מעבר יבק'...".
מ דף, מא-נה עמ', נז-פד דף; א-קמו, קמט-קסב, קנה-קעב דף. דף טז מהספירה הראשונה חלק.

19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים, ועקבות רטיבות עם סימני עובש רבים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי הדפים במספר מקומות. מספר דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. חותמת. כריכה ישנה ובלויה, רופפת, ללא שדרה.