מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק (פולין), י"ג אייר תרצ"ו [1936].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, כשבועיים לאחר פרוץ "המרד הערבי הגדול" (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט), בשלהי חודש ניסן תרצ"ו (אפריל 1936). בפתח מכתבו הריי"ץ מודה לרע"ז סלונים על הודעתו כי תודה לאל שלום לאנ"ש ולתמימים: "ויעזר השי"ת ויהי' שלום ושלוה גמורה בכל המקומות בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]"; בסיום המכתב הריי"ץ מביע את פליאתו וצערו על כך שכולל חב"ד לא דיווח לו על מצב החסידים בארץ: "אתפלא על אשר הכולל עדיין לא ענה על מכתבי אליהם... גם לא מצאו לנחוץ להודיעני מכל הנעשה בירושלים... להרגיע את רוחי להודע משלום כל אנ"ש שי' הנחשבים על דגל חב"ד. הדבר מפליאני גם מצערני".

בהמשך המכתב הריי"ץ מודה על פרישת השלום שקיבל מאת שאר-בשרו רבי ישראל משה ברב"ש (נכד האדמו"ר רבי שמריהו נח מבוברויסק), אשר עלה כחודשיים קודם לכן לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב, ומברכו: "והשי"ת יעזרהו להסתדר בסדר טוב שיוכל לקבוע עתים לתורה ועבודה כחפצו הטוב מתוך פרנסה ובהרחבה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]". הריי"ץ ממשיך וכותב בעניין בריאותו של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ (תרנ"א-תרצ"ט), ומעריף מברכותיו: "השי"ת יחזק בריאותו ובריאות זוג' ובריאות ילידיהם שי' ויגדלום לתו' חופה ומעש"ט מתוך פרנסה בהרחבה בגו"ר".

המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק של הרבי.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים. רישום בגב.