מכתב בכתב-יד מ"חברת גמילות חסדים ולינת הצדק למקהלות החסידים" בירושלים, בחתימת ידם של הממונים: הרה"ק רבי "דוד צבי שלמה בההצה"ק ר' אלעזר מנחם זצ"ל" – האדמו"ר מלעלוב, וקרובו הרה"צ רבי "בנימין בערינשטיין", עם חותמת החברה. ירושלים, שבט תרנ"ג [1893].

אישור על קבלת תרומה לחברת ה"גמילות חסדים", מאת "הגביר המפורסם הישיש הנכבד... מו"ה דוד ווייס". הממונים הנ"ל מברכים את התורם: "ובשם ד' נברכהו כי יזכה לברך על המוגמר, ובזכות זה יוסיפו לו מן השמים אורך ימים ושנות חיים...".

האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.

הרה"צ רבי בנימין יהודה ליב ברנשטיין, נולד בצפת (בשנות התק"צ בערך) לאביו הרה"ח רבי פישל ברנשטיין מחסידי הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן. אביו שהיה חשוך בנים נתברך מרבו הקדוש שיוושע בלידת ילד, ויעץ לו לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לפרקו נשא רבי בנימין את בת הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב (בנו של האדמו"ר רבי משה מלעלוב, ודודו של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה). רבי בנימין היה ממנהיגי הציבור החסידי בירושלים, ונסע בשליחותם כמה פעמים לחו"ל, ונתקבל בכבוד רב בחצרות הצדיקים, ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק מרוז'ין: "הוא נתקבל בזרועות פתוחות אצל צדיקי הדור, אשר קרבוהו מאוד מפאת ערכו הרם, גדולתו בתורה ואצילות דרכו וטוהר יראתו" (תפארת בית דוד, עמ' רנא-רנב). היה גאון מופלג, ועל פי המסופר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טרנופול שלח לו את כתב-היד של ספרו "מנחת חינוך", שיעבור עליו ויעיר את הערותיו טרם העלתו על מזבח הדפוס (בנימין רבינוביץ, עמודא דנהורא – לבת אש, ירושלים תשס"ג, עמ' סח-סט). שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים יצאו מצאצאיו. בניו, חתניו ונכדיו נודעו כתלמידי חכמים ואנשי מעשה בירושלים, בהם חתנו האדמו"ר רבי אלטר בצלאל נטע בידרמן מסוסנובצה וירושלים (אחי האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה).

[1] דף. 11X13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בקו הקיפול (מודבקים מאחור בנייר-דבק).