מכתב שו"ת ארוך (8 עמודים) בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א). ווהראן (אוראן; אלג'יריה), יום ג', כ"א חשון [תרמ"ח 1887].

מכתב שו"ת – "על דבר האשה תאמו בת יעקב שקרון, שנפלה בפח מוקשי הקידושין לשנים, ואח"כ הלכה ונישאת לאיש אחר, ועתה חזרה מהמעשה הרע אשר עשתה, ונפשה לשאול הגיעה, מה יהיה בדינה, אם צריכה גט מכולם להתירה לשוק או לא, יען כי קידושין הראשונים לא הי' קדושין גמורין כדין תורה. ומעשה שהיה כך היה...". בתשובתו מפלפל ודן הרב אליעזרוב באריכות ובבקיאות וחריפות מפליאה בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים, ופוסק בסוף: "המורם מכל הנאמר, כי האשה תאמו בת יעקב הנ"ל צריכה גט להתירה לשוק, מהמקדש הראשון, והשני, ומהשלישי שנישאת אליו, ואין להתירה בלאו הכי אפילו במקום עיגון, ואסורה לשלשתן עולמים – הנראה לענ"ד כתבתי, שלמה ליב מעיה"ק חברון תובב"א".

מעניין לציין, כי המכתב שלפנינו נשלח מהעיר ווהראן שבאלג'יריה, בשנת תרמ"ח, בעת שליחותו הראשונה של הרב אליעזרוב בחו"ל כשד"ר היישוב היהודי בחברון, בהיותו בגיל 24 שנים בלבד. על שליחות זו ידוע מעט מאוד [בספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש" (פרק כ"ג), כותב כי מקובל ששליחותו הראשונה היתה חמש שנים לאחר מכן, בשנת תרנ"ב; אמנם ממשיך לדון ולהוכיח כי היתה נסיעה מוקדמת יותר לחו"ל, בשנת תרמ"ח, אך אינו מפרט איפה היתה שליחות זו]. בפתח מכתבו שלפנינו, הרב אליעזרוב מספר על נסיעה זו: "...ובפרט כאשר אני גולה ומטולטל, בטילטולי דגברי אגב מטלטלי, איש נודד ממקומו, ושמעתתא בעי צלותא...".

המכתב נדפס בספרו שו"ת "שאילת שלמה" (ירושלים, תשס"ב), סימן נה, בשינויי נוסח. 

הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד. מייסד ישיבות "מגן אבות" ו"תורת אמת" בחברון. אביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי היה נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר שנים, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון, שם קיבל תורה מפי רבני העיר – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע פעמים רבות לערי צפון אפריקה ולאוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד והגלילות. בסמרקנד שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). בשנת תרס"ג התמנה לרב עדת האשכנזים בעיר חברון, ולאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בירושלים, עד פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה".

[4] דף (8 עמודים בכתב-יד). 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי (בעיקר בעמוד האחרון). קרעים קטנים בשוליים מחוזקים בנייר דבק.