מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- satmar (98) Apply satmar filter
- rebb (74) Apply rebb filter
- letter (58) Apply letter filter
- his (54) Apply his filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- book (27) Apply book filter
- teitelbaum (27) Apply teitelbaum filter
- lev (24) Apply lev filter
- yitav (24) Apply yitav filter
- poster (23) Apply poster filter
- hungarian (22) Apply hungarian filter
- copi (21) Apply copi filter
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- sighet (21) Apply sighet filter
- yoel (20) Apply yoel filter
- rabbi (18) Apply rabbi filter
- munkac (16) Apply munkac filter
- state (16) Apply state filter
- unit (16) Apply unit filter
- communiti (15) Apply communiti filter
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- atzei (13) Apply atzei filter
- chaim (13) Apply chaim filter
- grandson (13) Apply grandson filter
- kedushat (13) Apply kedushat filter
- lev, (13) Apply lev, filter
- son (13) Apply son filter
- tov (13) Apply tov filter
- yom (13) Apply yom filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- eretz (12) Apply eretz filter
- israel (12) Apply israel filter
- notic (12) Apply notic filter
- press (12) Apply press filter
- descend (11) Apply descend filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- booklet (10) Apply booklet filter
- maramureș (10) Apply maramureș filter
- maramureș, (10) Apply maramureș, filter
- polem (10) Apply polem filter
- photograph (9) Apply photograph filter
ספר תשועות חיים, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי חיים ישעיה הלברסברג בעל "מסגרת השולחן". לובלין, דפוס נחמיה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, [תרפ"ג] 1923.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בראש הספר חותמותיו (דהויות מעט): "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א". חותמת רבי "יצחק הערשקאוויטש".
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
[1], ב-נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עובש. פגמים קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תורת חטאת לרבי משה איסרלש (הרמ"א), עם ספר מנחת יעקב וספר תורת השלמים לרבי יעקב ריישר, ספר וויכוח מים חיים לרבי חיים בן בצלאל מפרידברג (אחי המהר"ל מפראג), ספר דמשק אליעזר לרבי אליעזר ב"ר יהושע משברשין, ופירושים נוספים. פיעטרקוב, יצחק שלאמאוויטש, תרס"ג-תרס"ד 1903. שערים נפרדים לספרים תורת השלמים, וויכוח מים חיים ודמשק אליעזר.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בשער הספר ובשולי דפים נוספים מופיעות חותמותיו: "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א".
העותק היה מלפנים בבעלות אביו הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראנדא והוניאד - בשולי דף השער, רישום בעלות (קצוץ בחלקו) בכתב-יד בנו הרמ"א פריינד: "...הצדיק כקש"ת מו"ה ישראל פריינד אב"ד דק"ק ראנדע והגליל יצ"ו, הק' ארי'".
הגהות בכתב-יד בשולי מספר דפים.
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
אביו, הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (בערך תרל"ג-ת"ש), בן האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד בן הרה"ק רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט. בילדותו התגורר בסיגט וזכה לשמש את האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. בשנת תרס"ו התמנה לכהן כאב"ד ראדנא, ולאחר פטירת חותנו רבי זאב גולדברגר בשנת תרע"ז קיבל על עצמו את עול הרבנות בהוניאד, שם כיהן במשך כעשרים שנה. הרבה לנסוע לצדיקי בית צאנז, ובייחוד הסתופף בצל רבו ה"דברי יחזקאל" משינאווא. לאחר פטירתו הספידו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והעיד עליו: "שהיה יחיד בדורו במדת הענוה" (מרא דעובדא, ג, עמ' רצ). חידושי תורתו נדפסו בספר "עטרת יהושע" על התורה ועל הש"ס.
[2], סז; [1], ב-כא; יא; יא; ט, [1]; [2], ג-כו דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר (דף השער הודבק בגבו לדף חלק). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש אמרות טהורות, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, [תר"ס 1900]. שני שערים (השער השני מורחב).
הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוז'ניץ.
עם הסכמות המהדורה הראשונה, ובהן הסכמת הגאון הקדוש רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי" אב"ד וישניצא (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל), המספר בהסכמתו כי זכה בצעירותו להכיר את המחבר: "...זכיתי ליהנות מאורו ומכירו הייתי אז בימי הנעורים... וכולו מחמדים וחריפות של אמת... כל רואיו הכירו גודל אור קדושתו ופרישתו, וכאשר ידעתי נאמנה בהיות מכון שבתי בק"ק שינאווא...".
העותק של הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד - חותמותיו בדפי השער והמגן: "דוד מאשקאוויטש – קרעסטור" - הרב מבוניהאד – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר. חתן בזיוו"ר של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].
[9], ח-תלא, [1] דף. ללא דף ההסכמות הנוסף ו-[11] דף עם "שמות הפרנומעראנטען", שנוספו לחלק מהטפסים בלבד. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. פגמים קלים. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה בבעלות אחיין-המחבר הגאון רבי אברהם חנוך פרידמאן דומ"ץ סאטמר, אשר נתנו במתנה כדורון דרשה לחתן ר' אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן [הנגיד ר' משה שימאן נזכר ברשימת המתנדבים שבסוף הספר]. בראש דף השער הקדשה בכתב-ידו: "ד"ד [דורון דרשה] לכבו' הב' החתן תמים למו"מ [למצות ומעשים] טובים מופ' בתו"י [בתורה ויראה] מו"ה אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן מפה ליום חתונתו ושמחת לבו ויה"ר [ויהי רצון] שיעלה זיווגם יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישרא'[ל] כיר"א [כן יהי רצון אמן] – מידידו הק' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ דפה"; תחת ההקדשה מופיעה חותמתו: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א".
בראש הספר נדפסה הסכמתו של רבי אברהם חנוך פרידמאן הנ"ל, המעיד כי מסר למו"ל רבי חיים צבי צימענד, "תלמוד מובהק וחביב מאוד מאדומו"ר הגאון הקדוש החסיד מרן יהודה גרינואלד", את כתבי יד קדשו של המחבר על התהלים: "הנני נותן לו השורה הזאת לעד ולראי' בידו שמסרתי לו בשמחה רבה העתקות מהפירוש 'עוללות יהודה' על תהלים שהשאיר אחריו ברכה בעל המחבר הקדוש".
ברשימת "שמות החותמים" בעיר קראלי שבסוף הספר, מופיע שמו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים: "הרב הגאון הצדיק מו"ה ר' יואל טייטעלבוים אב"ד שליט"א", ושם חתנו הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים.
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר", ותלמידו המובהק ונאמן ביתו של המחבר רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[4], רנו, [10] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף פט, עם פגיעה בשולי הטקסט. חותמות. חיתוך שוליים מוזהב. כריכת עור חדשה, נאה.
וריאנט – בעותק שלפנינו נדפסו [10] דף בסוף הספר, בהם נוספו שמות רבים נוספים לרשימות "המתנדבים" ו"החותמים"; במרבית העותקים נדפסו [4] דף בלבד.
מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"ץ סאטמר ונכד ה"חתם סופר". סאטמר, [כ"ז אלול תרצ"ד] 7 בספטמבר 1934.
נשלח לבאדן שבשווייץ אל קרוב-משפחתו רבי משה בולאג (חתן הגאון רבי משה בונם קרויס אב"ד באדן בעל "מנחת משה", שהיה בן-אחותו של רבי אברהם חנוך, ונין ה"חתם סופר"): "כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר לאלתר בספרן של צדיקים ושנים טובים ומתוקים וכט"ס, לכבו' אהובי... מו"ה משה נ"י חתן בן אחותי הגה"ק שליט"א...".
בפתח מכתבו מוסר רבי אברהם חנוך את תודתו וברכתו על התרומה ששלח בסך שבעים פראנק: "בתודה על טובך וצדקתך שהעלמת מבני משפחתי את שמי וה' ברחמיו יפרנסני מתחת ידו המלאה והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד ומעלתך בצדקתך תזכה למצות ומע"ט מתוך עושר וכבוד ואריכות ימים"; וממשיך ומברכו לרגל השנה החדשה: "ובכן אבא לברכך ואת ביתך בברכת השנים שתזכו לכתיבה וחתימה טובה ויחדש ה' עליכם ועל כל הנלוים לכם שנה טובה ומתוקה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם אכיה"ר... הק' אברהם חנוך פר"מ".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
גלויה. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בלאי קל. בולים וחותמות-דואר. חותמת (באותיות לועזיות) של רבי אברהם חנוך.
אוסף מגוון ומעניין של חמישה-עשר מכתבים מרבנים, חסידים ואנשי מעשה מהעיר סאטמר, בהם פסקי בית דין, חתומים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים הדיינים. [סאטמר וגלילותיה, תרע"ו-שנות התש"י בקירוב 1916-1950 בקירוב]. עברית ויידיש.
• מכתב החסיד רבי אליהו הלוי עפשטיין מסאטמר, אל הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש. סאטמר, [תרע"ו 1916].
המכתב כולל תיאור מרתק על ליל הסדר בשנת תר"נ במחיצת רבו הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש: "...בזכרי על הסדר, בעת תלמידיו באו חדר בחדר, הנני עודני בזכרוני בשנת שש"ן לפ"ק בעת ישבו בליל התקדש חג הפסח על הסדר, בהתלהבות עצום ונורא כאחד מן השרפים בדביקות נפלא, הפלא ופלא, באימא ויראה רתת זיעה וחלחלה, פתח פיו הקדוש בהלל והודאה, כמעט שהיה בטל במציאות עוה"ז בשעה אמירה זכה ויאה, כיון שהגיע לפסוק אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמר פירושו... ויאמין לי כהדר"ג כי הי' ארכבותינו דא לדא נקשן ותסמר כמעט שערת ראשינו מפחד בשמענו מפורש יוצא מפי גדול בענקים..." [חלקו של המכתב נדפס בספר "מזכרת פאקש", חלק ב, עמ' פב].
בחלקו התחתון של הדף, רישום "קוויטעל" להזכרה לברכה, עם שמו ושם אמו, ושמות זוגתו וילדיו.
• מכתב ארוך בדברי תורה אל הגאון משאמלויא רבי שלמה זלמן עהרנרייך. עמוד וחצי בכתב-יד (לא חתום; על נייר מכתבים רשמי של הקהילה היהודית בשאמקוט), כפי הנראה נכתב ע"י אחד מרבני העיר. [שאמקוט], "אסרו-חג דשבועות יתפאר לפ"ק" [תרצ"א 1931].
• היתר-עגונה, כתוב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליהו לייכטאג "דומ"צ דקהל יראים סאטמאר", עם חתימות הדיינים חברי הבי"ד: רבי שמשון רוזנברג ("הק' שמשון בן כ"ה יודא ליב ז"ל ראזענבערג") ורבי יעקב ליב פרנקל ("הק' יעקב ליב פרענקיל בעהמ"ס גבורת אריה וס' מגדנות מהרי"ל"). סאטמר, כ"ז שבט תרצ"ב [1932].
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תר"צ [1929]. נשלח אל בנו בבודפשט [כנראה בנו רבי משה יהודה פולק, עורך הירחון "הישיבה"].
במכתב מספר לו אביו על חגי תשרי במחיצת רבו האדמו"ר [כנראה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז] ועל הרב הצדיק מקראלי [כנראה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי]: "אחיך חיים יושע נ"י נסע לביתו... והי' בקראלי [=אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] בחוה"מ וכיבד אותו מאד וחקר גם עליך – והנה אני חלוש מטורח הדרך... כי לא ידעתי אף לילה אחת קודם זייגער 3, כי הרבה לילות עמדנו אצל הפתח שנזכה ליכנס ואח"כ כל ימי החג נגמרו הסעודות וכל לילה זייגער 4 – ומשך ימי החג לא הי' שום גשם... ומה אומר ואדבר אנכי מי שראה עבודתו יום ולילה – וכל החסידים עומדים מפניו באימה ויראה(?) – אי"ה בשבוע הבע"ל אסע ביום א' להה"צ מקראלי [=האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] אודות שיחתום על היתר העגונה... יוסף שמעון".
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תרצ"ו [1936]. נשלח אל רבי מנשה מרגליות בברוקלין ניו יורק, בענין הדפסת חידושי תורתו.
• שני מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו", בחתימת דומ"צ סאטמר רבי ישי העכט ויינטרויב. סאטמר, [שבט ואדר] תש"ט [1949]. המכתבים עוסקים בענין הצלת עותקים של ספר "שו"ת אבני זכרון", שנותרו לאחר השואה מונחים בבית דפוסו של רבי מאיר ליב הירש בסאטמר: "שלא ישלטו בהם ידי זרים ולא יתחלל כבוד התורה". המכתב הראשון נשלח אל המחבר רבי אלטר שאול פפר, והמכתב השני נשלח אל בנו רבי מאיר יהודה פפר, שהודיעו "שאביו הגאון ז"ל נפטר מכבר" [הגאון רא"ש פפר נפטר בארה"ב כבר בשנת תרצ"ו], והוא מבקש מהבן שישלם את הוצאות פדיית הספרים ושליחתם אליו.
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של "הק' ישכר דוב בלאאמו"ר הר"צ מווערעצקא, נכד הה"ק הטהור א"א מברוד זלה"ה זי"ע". בקשת עזרה וסיוע כספי מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. סאטמר, [י"ג סיון] תרפ"ט [1929]. הכותב הוא החסיד רבי ישכר דוב וויינברגר (תרל"א בערך-נספה בשואה תש"ד) חסיד בעלז מנכבדי העיר סאטמר, מצאצאי משפחת פרנקל-תאומים.
• היתר-נישואין, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יצחק קליין ראב"ד סאטמר [עורך הירחון התורני "אהל יצחק" ו"המגיד"]. סאטמר, [ל' אדר] תש"ב [1942].
• שלשה מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו" – לאחר השואה, גביית עדות על נספים בשואה והיתר נישואין. באחד מהם חתומים שלושת הדיינים: הראב"ד רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן, ורבי אברהם צבי וייס. סאטמר, תש"ו-תש"ז [1946-1947].
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מרת אסתר וויעזעל. סאטמר, [כנראה לאחר השואה]. יידיש. המכתב קרוע וחסר.
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת משגיח כשרות רבי יחיאל יהודא וואלענגשטיין. [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי יחיאל אויש אב"ד וואלקאן ולאחר המלחמה דומ"ץ בסאטמר; בקשת עזרה וסיוע לקראת חג הפסח מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מצורף: צילום מוקדם של מכתב (ארבעה דפים גדולים), מאת החסיד רבי ירמיהו קאהן (שנכתב בברוקלין בחודש אייר תשכ"ג), ובו הוא מתאר באריכות את ליל הסדר וימי חג הפסח שזכה להסתופף במחיצת רבו הקוה"ט רבינו יואל מסאטמר, וחוזר על דברי התורה והחידושים ששמע אז מפי רבו.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. אחד המכתבים במצב בינוני.
דף גדול בכתב-יד, עשר תקנות חברת "פועל צדק" בסאטמר, חתום בידי גבאי ומנהלי החברה. סאטמר, "יום ה' א' דחה"מ פסח" [י"ז ניסן] תרל"ב – 25 באפריל 1872. יידיש מערבית.
דף גדול, כתוב משני צדיו. בפתח הדברים נכתב על מטרת ייסוד "חברת פועל צדק" בעיר, שתעסוק בסיוע ליולדות עניות ובדאגה לצרכי ברית המילה וסעודת הברית של משפחות עניות. בתמורה לכך יקבלו אנשי החברה את הסנדקאות והכיבודים בברית המילה. בהמשך מופיעות עשר תקנות המפרטות את סדרי הבחירות, נהלים לקבלת חברים חדשים, מיסים ותשלומים קבועים, תפקידים וכיבודים, ועוד.
בצדו השני של הדף חתומים כ-14 גבאי ומנהלי החברה (בהם כמה החותמים באותיות לועזיות): משה בלאך, הערמאן קליין, לעפאלד ביכהאלטץ, אדאל"פ קעסטענבוים, יעקב הערש דייסיג, Klein Dávid, Grünbaum Herman, Roth Ahron, Blum Mihael, Glűck Samuel, ועוד.
בשולי הדף חותמת שעווה רשמית של הקהילה היהודית בסאטמר, ורישום בהונגרית, חתום – סאטמר, 14 באפריל 1873.
[1] דף. 40.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים קלים בשוליים.
דף בכתב-יד, י"א תקנות וסייגים בעניני שוחטים ובדיני שחיטה ובדיקה, עם חתימת הגה"ק רבי משה יוסף הופמן "הדיין מפאפא". [כנראה פאפא, סוף המאה ה-19 בקירוב].
נכתב מצדו השני של נייר מכתבים רשמי: "משה יוסף האפמאן – דיין דק"ק פאפא יע"א", וחתום בחתימת ידו – "הק' משה יוסף במהר"מ ז"ל האפמאן". לצדו חתום "הק' מנדל שטיינר" [אף הוא כנראה מדייני העיר פאפא].
בשולי העמוד, נוספו הוראות העוסקות בתשלום עבור טבילה במקווה.
הגאון הקדוש רבי משה יוסף הופמן - "הדיין מפאפא" (תר"ג-תרפ"ח), מגדולי גאוני הונגריה וירושלים. נולד בסערדאהלי בשנת תר"ג לאביו רבי מיכאל הופמן, תלמיד ה"חתם סופר". היה מתלמידי הגאון רבי יהודה אסאד ובהמשך למד אצל ה"כתב סופר". בשנת תרמ"ב נתמנה לדיין ומורה צדק בעיר פאפא. בשנת תרס"ט עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו [הידוע עד היום בתור בית המדרש של הדיין מפאפא]. מגדולי ההוראה בירושלים, והתפרסם אף כבעל מופת שברכותיו מתקיימות. בין תלמידיו המובהקים נודעו הגה"ק רבי שבתי שעפטיל ווייס אב"ד שימאני והגאון רבי יושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא. אף הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים החשיבו כאחד מרבותיו. מספריו: "מי באר", "מים חיים".
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. נקבים קטנים בשוליים ובקווי הקפל.
אוסף של 75 טפסים רשמיים בהונגרית, מרביתם מולאו בכתב-יד, וחתומים בחותמתם ובחתימת-ידם של רבני ונשיאי הקהילות בהונגריה, ערב השואה – רישום של פנקסי הקהילה. [הונגריה, תרצ"ט 1939 בקירוב]. הונגרית.
טפסים רשמיים, שנדפסו כנראה ע"י הלשכה המרכזית האורתודוקסית בבודפשט ונשלחו אל רבני ונשיאי הקהילות השונות בהונגריה, על מנת שירשמו ויתעדו את היקף וטווח השנים של פנקסי הלידות, הנישואין, הפטירות, והגיוסים שקיימים בקהילותיהם. הטפסים מולאו בכתב-ידם של הרבנים ונשיאי הקהילות, שהוסיפו הערות ורישומים שונים בכתב-יד עם מידע נוסף אודות הפנקסים בקהילותיהם. מרבית הטפסים נושאים חותמות רשמיות של הקהילה.
לפנינו תיעוד נדיר ויוצא דופן של פנקסי הקהילות השונות בהונגריה ערב השואה והחורבן הגדול. מרבית הרבנים וראשי הקהילה החתומים נספו בשואה. באוסף:
• טופס פנקסי קהילת שופרון (עדענבורג, Sopron), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי שמעון ישראל פוזן [תרנ"ה-תשכ"ט; קהילות הונגריה, עמ' 412-414].
• טופס פנקסי קהילת ווערפעלעט (Verpelet), ממולא בכתב-יד וחתום, כנראה, בידי רב הקהילה רבי יוסף אשר הלוי פולק [תרנ"ח-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 148-149].
• טופס פנקסי קהילת דונפלדוואר (Dunaföldvár), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יצחק זעקיל פאללאק [פולק; נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 117].
• טופס פנקסי קהילת סערענטש (Szerencs), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי מנחם הלוי פולאק [תר"נ-תשי"ג; קהילות הונגריה, עמ' 298-299].
• טופס פנקסי קהילת נייהייזיל (ערשעקאיוואר; Érsekújvár), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יוסף מאיר טיגרמן [תרי"ב-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 47-49].
• טופס פנקסי קהילת בעקעש-טשאבא (Békéscsaba), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יצחק טיגרמן [תר"נ-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 63-64].
• טופס פנקסי קהילת קונסנטמיקלוש (Kunszentmiklós), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יצחק צבי אייזיק פאנט [תרס"ב-תשכ"ח; קהילות הונגריה, עמ' 374-375].
• טופס פנקסי קהילת וויטצען (Vác), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמתו ובחתימת-ידו של רב הקהילה רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין [תרמ"ה-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 145-146].
• טופס פנקסי קהילת בעלעד (Beled), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי אהרן זילברשטיין [נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 53-54].
• טופס פנקסי קהילת מעזא טשאטה (Mezőcsát), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמתו של רב הקהילה רבי שרגא צבי אלטמן [תרנ"ח-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 206-207].
• טופס פנקסי קהילת באיום (Biharnagybajom), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמת רב הקהילה רבי נפתלי בריסק [תרס"ד-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 88].
• טופס פנקסי קהילת טיסאדאדא (Tiszadada), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי דוד יעקב בריסק [נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 180].
• טופס פנקסי קהילת פאלגאר (Polgár), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי מנחם מענדל למברגר [תרל"ד-נפטר תשרי תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 337-338].
• טופס פנקסי קהילת פעלעדהאזא (Kiskunfélegyháza), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי אהרן מרדכי ליברמן [תרמ"ו-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 382-383].
• טופס פנקסי קהילת וואגשעליע (Vágsellye), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי מרדכי הכהן שטראסר [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 140-141].
• טופס פנקסי קהילת טיסא-פירעד (Tiszafüred), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי שמואל בנימין הכהן שטראסר [תר"נ-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 183-184].
• טופס פנקסי קהילת סנץ (ורטבורג; Szenc), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי מנחם מענדל (מאנו) ברזניץ [תרמ"ג-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 288].
• טופס פנקסי קהילת קישקעריש (Kiskőrös), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יעקב סניידרס [נפטר תשמ"ד; קהילות הונגריה, עמ' 383-384].
• טופס פנקסי קהילת בלטונפירד (Balatonfüred), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי עזרא מנחם גאלדשטיין [נפטר תש"ב; קהילות הונגריה, עמ' 54-55].
• טופס פנקסי קהילת קומארום (Komárom), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמתו ובחתימת-ידו של רב הקהילה רבי יהושע לפקוביץ [תרנ"ד-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 369-370].
• טופס פנקסי קהילת דערעטשקע (Derecske), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי צבי הירש כ"ץ קהאן [נפטר תשל"א; קהילות הונגריה, עמ' 109-110].
• טופס פנקסי קהילת פטרוואשארה (Pétervására), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי שמואל רייניץ בעל "ערוגת הבושם" [נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 315].
• טופס פנקסי קהילת קערעסטעש (Mezőkeresztes), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי מנחם צבי פרידמן [נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 208].
• טופס פנקסי קהילת באטורעקס (Bátorkeszi), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי צבי הכהן שאטין [תרמ"ד-נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 50-51].
• טופס פנקסי קהילת נאג'שאלא (Nagysalló), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמת רב הקהילה רבי יוסף אבלס [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 375-376].
• טופס פנקסי קהילת סעפשי (Szepsi), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי משה טננבאום [טננבוים; תרמ"ו-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 292].
• טופס פנקסי קהילת טערצאל (Tarcal), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יהושע העשיל ראזנער [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 167].
• טופס פנקסי קהילת קאטה (Kolta), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי אריה רייכהארד [תרמ"ג-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 368].
• טופס פנקסי קהילת שארבוגארד (Sárbogárd), ממולא בכתב-יד וחתום, כנראה, בידי רב הקהילה רבי יקותיאל זאב רוט [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 406-407].
• טופס פנקסי קהילת טשעפרעג (צ'פרג; Csepreg), ממולא בכתב-יד, כנראה, בידי רב הקהילה רבי יחזקאל שרגא הכהן מושקוביץ [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 347].
• טופס פנקסי קהילת רימאסמבט (Rimaszombat), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמת רב הקהילה רבי אליעזר זינגר [תרמ"ח-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 396-397].
• טופס פנקסי קהילת יאקא (Jóka), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמתו ובחתימת-ידו של רב הקהילה רבי שמואל קניג [תר"נ-נספה בשואה תש"ה; קהילות הונגריה, עמ' 190-191].
• טופס פנקסי קהילת האהוט (Hahót), ממולא בכתב-יד וחתום בחותמתו ובחתימת-ידו של ראש-הקהל רבי יוסף רוזנברגר. [קהילות הונגריה, עמ' 119].
• טופס פנקסי קהילת סענפעטער (Sajószentpéter), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי משה חיים גרינפלד [תרמ"ח-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 400-402].
• טופס פנקסי קהילת פישפיקלאדאני (Püspökladány), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי אברהם סג"ל שטראוס [שטרויס; נפטר אלול ת"ש; קהילות הונגריה, עמ' 341-342].
• טופס פנקסי קהילת אוזד-באליאק (Ózd-Bolyok), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי ירחמיאל קצבורג [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 12-13].
• טופס פנקסי קהילת ט' בערצעל (Tiszabercel), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי עזרא הכהן פריעד [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 179].
• טופס פנקסי קהילת נ' אידא (Nagyida), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי ישראל פלברמאן [נפטר תש"ב; קהילות הונגריה, עמ' 232].
• טופס פנקסי קהילת יינק (Gyönk), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יוסף יצחק מייזנר [תרל"ה-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 99-100].
• טופס פנקסי קהילת נ' אטשאד (Nyíracsád), ממולא בכתב-יד וחתום, כנראה, בידי רב הקהילה רבי אברהם יוסף ליכטנשטיין [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 268-269].
• טופס פנקסי קהילת דיושג'ר (Diósgyőr), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי טוביה פרץ שטיין [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 117-118].
• טופס פנקסי קהילת פאמאז (Pomáz), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי אהרן צבי גרוס [נספה בשואה תש"ה; קהילות הונגריה, עמ' 339].
• טופס פנקסי קהילת טאלטשווא (Tolcsva), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי עקיבא פנחס קורניצר [תר"ס בערך-נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 171-172].
• טופס פנקסי קהילת טורנא (Torna), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי שמואל טננבאום [טננבוים; תרמ"ט-נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 174-175].
• טופס פנקסי קהילת נמשסאלאק (Nemesszalók), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי דוד שיק [תרל"ב-נספה בשואה; קהילות הונגריה, עמ' 262].
• טופס פנקסי קהילת גוטא (Gúta, Kolárovo), ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רב הקהילה רבי יחיאל באום [בוים; תרל"ז-נפטר חשון תש"א; קהילות הונגריה, עמ' 96].
• טופס פנקסי קהילת צעצע (Cece), ממולא בכתב-יד וחתום בידי רב הקהילה רבי יקותיאל זאב רוט אב"ד שארבוגארד [נספה בשואה תש"ד; קהילות הונגריה, עמ' 348, 406-407].
• טופס פנקסי קהילת ערדאבעניע (Erdőbénye), ממולא בכתב-יד וחתום בידי נשיא הקהילה ר' שמעון גוטמן. [קהילות הונגריה, עמ' 63-64].
כמו כן, באוסף טפסים נוספים ממולאים בכתב-יד, חלקם עם חותמות הקהילה, חלקם לא חתומים (או עם חתימות רבנים וראשי קהילה שלא עלה בידינו לזהות), בהם: • טופס פנקסי קהילת סעמיהאלי (Bűdszentmihály); • טופס פנקסי קהילת מאגענדארף (Nagymegyer); • טופס פנקסי קהילת מונקאטש (Munkács); • טופס פנקסי קהילת אונגוואר (Ungvár); • טופס פנקסי קהילת ערלוי (Eger); • טופס פנקסי קהילת מאד (Mád); • טופס פנקסי קהילת יעמערינג (Gyömöre); • טופס פנקסי קהילת קאליב (Nagykálló); • טופס פנקסי קהילת שוראני (Nagysurány); • טופס פנקסי קהילת סאטמר-אוקוריטא (Szatmárököritó); • טופס פנקסי קהילת זאלא-מיהאליפא (Zala Mihályfa); • טופס פנקסי קהילת קאשוי (Kassa, Košice); • טופס פנקסי קהילת טאב (Tab); • טופס פנקסי קהילת יעלשווא (Jolsva); • טופס פנקסי קהילת צעצע (Czecze); • טופס פנקסי קהילת סקשפהרוואר (Székesfehérvár); • טופס פנקסי קהילת היוש-טשאבא (Hejőcsaba); • טופס פנקסי קהילת דעוואוואניא (Dévaványa); • טופס פנקסי קהילת נאדי-אראסי (Nagyoroszi); • טופס פנקסי קהילת טיסאליק (Tiszalök); • טופס פנקסי קהילת קאבא (Kaba); • טופס פנקסי קהילת סארוואש (Szarvas); • טופס פנקסי קהילת וואמוש-מיקולא (Vámosmikola); • טופס פנקסי קהילת שעניע (Abaújszina); • טופס פנקסי קהילת מארטינסבערג (גיורסנטמארטון; Győrszentmárton); • טופס פנקסי קהילת קאפאוואר (Kapuvár).
[75] דף. 34 ס"מ. מצב כללי טוב.
אוסף של 41 טפסים רשמיים - שאלונים מודפסים שמולאו ונחתמו בידי רבני הונגריה. טפסים שנשלחו אל השלטונות ההונגרים בשנת ת"ש [1940] וטפסים אחרים שנשלחו אל רשויות הצבא ההונגרי בשנת תש"ב [1942]. הונגרית.
שאלונים רשמיים שמולאו בכתב-יד (או במכונת כתיבה) בידי רבני הקהילות וכוללים מידע אישי מפורט לתולדות הרבנים ממלאי הטפסים: שם הרב ומקום רבנותו, תאריך ומקום לידתו, כתובת מגוריו, תפקידו הרשמי בקהילה, באיזו שנה נתמנה לרבנות הקהילה, היכן כיהן קודם לכן, איזו רשות אישרה את בחירתו לרב, על ידי מי נסמך לרבנות, מה הייתה אוכלוסיית היהודים בעיירה בזמן המפקד האחרון, מסמכים מצורפים, ועוד. הטפסים חתומים בידי הרב המקומי (ממלא הטופס) ובידי רב המחוז. כל הטפסים נושאים חותמות-דיו רשמיות של הרבנים ושל ראשי הקהילה.
לפנינו תיעוד נדיר ויוצא דופן לתולדות הרבנים וקהילותיהם ערב השואה והחורבן הגדול בהונגריה, הכולל פרטי מידע רבים שאינם ידועים ממקורות אחרים. מרבית הרבנים וראשי הקהילה החתומים על הטפסים שלפנינו נספו בשואה.
האוסף כולל טפסים (Bejelentőlap) שהונפקו מטעם שלטונות הונגריה ומולאו בשנת ת"ש 1940:
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי מאיר לייפער אב"ד Felsökalocsa, ובחתימות וחותמות רב המחוז וקהילת וואלאווע (Okörmezö).
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא (Petrovabisztra; בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף"), ובחתימת ראש הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו של רבי יצחק שרייבר (סופר) אב"ד Havasköz, בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי צבי הירש שרייבר (סופר) אב"ד גרויס-בערעזנא (Nagyberezna), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "אויט. ארטה. יוד. קולטוסגעמיינדע אין גרויס בערעזנא".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי חיים פרידמן אב"ד סאמאטאר (Szomotor), בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי יואל זאב גלאטשטיין אב"ד קיראלי-העלמעץ (Királyhelmecz), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה. • שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי חיים גרינצווייג אב"ד לאגמעץ (Ladmóc; בן הגה"ק רבי אשר זעליג גרינצווייג אב"ד דולהא), ובחתימת ראש הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יהושע לרנר אב"ד וואלאוויץ (Volóc), ובחתימת ראש הקהילה ובחותמת הקהילה: "עדת ישורין דק"ק וואלאוויץ".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי נתן יוסף צימטבוים רב בגרוסווארדיין (Nagyvárad; נכד הגאון רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין), ובחתימות ראשי הקהילה ובחותמתה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של דומ"ץ טיסא-אוילאק רבי אהרן צבי קסטנבוים, בחתימתו וחותמתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק, ובחתימת נשיא הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימות-ידו ובחותמתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יצחק שוורץ רב בטיסא-אוילאק, בחתימתו וחותמתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק, ובחתימת נשיא הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמו של רב חברת "תלמוד תורה" בדונאסרדהעלי רבי יצחק צבי פירסט (Gyula Fürst; Dunaszerdahely), בחתימת רב המחוז (כנראה חתימת-ידו של רבי הלל וויינברגר אב"ד דונאסרדהעלי), ובחתימות וחותמות הקהילה וראשיה.
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי אברהם אנגל (Gáspár Engel), רב ה"ישיבה הרמה דק"ק דונאסערדאהעלי יע"א", בחתימת רב המחוז (כנראה חתימת ידו של רבי הלל וויינברגר אב"ד דונאסרדהעלי), ובחתימות וחותמות הקהילה וראשיה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמו של רב בית-כנסת ובית-מדרש בדונאסרדהעלי רבי דוד זלצר, בחתימת רב המחוז (כנראה חתימת-ידו של רבי הלל וויינברגר אב"ד דונאסרדהעלי), ובחתימות וחותמות הקהילה וראשיה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו וחותמתו של רבי אברהם שאפשאוויטש אב"ד Szászóka, בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי חיים יהודה ליב גולדנברג אב"ד סוואליווע (Szolyva), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון ארטה. סוואליווע".
• שאלון ממולא וחתום בחתימות-ידו ובחותמותיו של רבי שמואל גליק אב"ד באדזאש-אוילאק (Bodzásújlak): "הק' שמואל גליקק אב"ד דקה"י באדזאשאוילאק והגליל יע"א", ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון באדזשאוילאק".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יוסף גליק אב"ד גאראן' וסירניק (Garany-Szürnyeg), בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי שמואל גליק אב"ד באדזאש-אוילאק: "הק' שמואל גליקק אב"ד דקה"י באדזאשאוילאק והגליל יע"א", ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון באדזשאוילאק".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי אלכסנדר שווארטץ דיין ומורה צדק בסאלאטשין (Szolotvina), בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי חיים יהודה ליב גולדנברג אב"ד סוואליווע (Szolyva), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון ארטה. סוואליווע".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי משה דוב בער ווייסבערגר אב"ד נאדי-טאראקאן (Nagytárkány), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי שמואל שמעלקא גינסבורג אב"ד אראניוש-מעדיעש (Aranyosmeggyes), ובחתימת נשיא הקהילה וחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי מאיר ווייס רב בראסוויגעף (אראסוועג; Oroszvég), בחתימת רבי בן ציון ווייס אב"ד ראסוויגעף, ובחתימת ראש הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין אויט' ארטה' אראסוועג".
• שאלון ממולא וחתום בידי השו"ב בבוגדאן (Tiszabogdány) רבי נחום פערל, בחתימת-ידו וחותמתו של רבי שלמה שפיצער אב"ד באגדאן (ב"ר משה שפיצער ראב"ד במונקאטש), ובחתימת ראש הקהילה רבי שמואל רוזנברג ובחותמת הקהילה.
• שאלון ממולא וחתום בחתימת ידו וחותמתו של רבי משה יעקב בעק אב"ד אונטער-אפשא (לאחר השואה ראב"ד סיגט ורב קהילת "אהבת תורה" בקראון הייטס, ברוקלין), בחתימת ראשי הקהילה ובחותמת הקהילה: "אויט ארטד יודישע קולטוסגעמיינדע אונטער אפשא".
• שאלון ממולא עבור רבי צבי (הרמן) פרידמאן אב"ד קישניצע (Kovácsrét), בחתימת רבי שלמה קאהן, ובחותמת הקהילה: "חותם דקהל עדת ישורון קישניצע".
• שאלון ממולא וחתום בידי הרב רוט (Aladár Roth) אב"ד דיבריניטש (Bercsényifalva), בחותמת הקהילה: "אויט' ארטה' קולטוסגעמיינדע דיבריניטש", בחתימת ראש הקהילה המחוזית (רבי שמואל יהודה שטייגר?) ובחותמת הקהילה: ""אויט. ארטה. קולטוסגעמיינדע אין גרויס בערעזנא".
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יוסף יוסוביץ' אב"ד Beregpálfalva (Volovytsya), בחתימת הרב המחוזי של אורשיווא (Ilosva; רבי משה ורצברגר אב"ד אורשיווא?), ובחתימת ראש הקהילה ובחותמת הקהילה: "קהל עדת ישורין דק"ק ארשיווא".
• שני שאלונים ממולאים וחתומים בחתימת-ידו וחותמתו של רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב (Nagybocskó), בחתימות נשיא הקהילה ובחותמות הקהילה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי יעקב זיידנפלד אב"ד פּאליען-קאבילצקי (Gyertyánliget), בחתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב, ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי יוסף וויזעל רב בביטשקוב, עם חתימתו וחותמתו של רב המחוז רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב, ובחתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
בנוסף כולל האוסף טפסים (kérdőív) מטעם רשויות הצבא שמולאו בשנת תש"ב 1942:
• שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של דומ"ץ טיסא-אוילאק רבי אהרן צבי קסטנבוים;
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי עזריאל יהודה ליבוביץ אב"ד האדהאז (Hajdúhadház);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג (Hajdúdorog);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי יהושע ציטרון אב"ד בעסערמין (Hajdúböszörmény);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי יצחק שרייבר (סופר) רב בגרויס-בערעזנא (Nagyberezna);
• שאלון ממולא וחתום בידי דומ"ץ איסקא (Iszka) רבי וואלף שטרובאך (=זאב שעפטיל העניך עדעלהויב);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי יקותיאל יהודה (זלמן) האלפערט אב"ד נאנאש (Hajdúnánás);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי שלמה צוקר אב"ד נ' האלאס (Nagyhalász); • שאלון ממולא וחתום בידי רבי משה דוב בער ב"ר שלום נח לנדא דומ"ץ ווערעצקי (Alsóverecke);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי מנחם מענדל למברגר אב"ד פאלגאר (Polgár); • שאלון ממולא וחתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי דוד גרוס אב"ד טאב (Tab);
• שאלון ממולא וחתום בידי רבי שמואל שמעלקא גינסבורג אב"ד אראניוש-מעדיעש (Aranyosmeggyes).
[41] דף. 34 ס"מ. מצב כללי טוב.
"טופס לגביות עדות" – במות אישה ובמות איש – אוסף גדול של למעלה מ-200 טפסי עדות חתומים, לצורך התרת עגונים ועגונות ומתן היתר נישואין לאחר השואה, חתומים בידי הדיינים חברי בתי הדין. [ערים שונות בהונגריה, מרביתם מבודפשט, מהשנים תש"ו-תש"ט]. עברית, יידיש והונגרית.
שאלונים מודפסים משני צדיהם, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חתומים בידי העדים ובחתימות-ידם וחותמתם של הדיינים חברי בתי-הדין, עם ציון המקום והשנה. הטפסים נדפסו כנראה מטעם בית הדין המיוחד שהוקם בבודפשט לאחר השואה תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה", לצורך התרת עגונים ועגונות ומתן היתר נישואין.
בטפסים שלפנינו מופיעות עדויות מכלי ראשון על הנרצחים והנספים במחנות הריכוז וההשמדה הגרמניים. כל טופס כולל שאלות ובירורים שונים על מוצאם ומולדתם של האישה או הגבר, על אופן הירצחם והעדים לכך (שאלות כגון: מהיכן היה מכירו? מהיכן הוגלו? מתי? עם מי היה ביחד? האם הוא הוליך עמו בנים קטנים? לאיזה צד העמידו אותו באושוויץ? האם ראו אותו שם במרחץ? האם שב מן העבודה? זמן המיתה? האם ראה או שמע שנשרף?).
על רוב הטפסים שלפנינו מופיעות חתימות רבני וראשי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" בבודפשט, מתקופות שונות: רבי יעקב סגל לעבאוויטש [הרב מקאפיש]; רבי ישראל וועלץ; רבי שמעון ישראל פאזען אב"ד שופרון; רבי גבריאל יודא אלאוויטש; רבי יהושע (יושע) לרנר אב"ד וואלויץ; רבי משה דוב וואלנער; רבי משה נתן שיק; רבי יצחק צבי פאנעט; רבי צבי הירש הכהן כ"ץ אב"ד דרצ'קה; רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג; רבי חנניה דוב הכהן; רבי נפתלי רובינפעלד; רבי שרגא שמואל שניטצלער; רבי אשר באב"ד; רבי יהודה אריה פילאפ; רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד פאלאטא; רבי משה בלויא; ועוד.
על חלק מהטפסים מופיעות חתימות רבנים וחותמות בתי דין מערים שונות בהונגריה, שקיבלו בעריהם את העדויות, בהם: רבי יוחנן סופר אב"ד עגער (ערלויא) ובית דינו; רבי משה שטרן אב"ד דברצין [בעל "באר משה"] ובית דינו; רבי בצלאל שטרן [בעל "בצל החכמה"] ובית דינו בפאפא; רבי שמעיה שווארץ דומ"צ נירדהאז ובית דינו; רבי יהושע העשיל הלוי דיייטש רב הגליל נירדהאז ובית דינו; רבי "שלמה דוב ווידער בלאאמו"ר הגה"צ מוהר"ש האב"ד", בעיר נירדהאז; רבי חזקיה פייבל ראזנבערג דומ"צ בדברצין ובית דינו; רבי עמרם הלוי י"ג [יונגרייז]; רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז אב"ד פעהער-דיארמאט ובית דינו; רבי עמרם צבי גרינוואלד ראב"ד אוהעל ובית דינו; רבי דוד מאשקאוויטש אב"ד בוניהאד ובית דינו; רבי ברוך צבי הכהן מושקוביץ ובית דינו בפאקש; רבי צבי אריה שיק אב"ד שארמאש ובית דינו; רבי יקותיאל מרדכי שיק אב"ד מישקולץ והראב"ד רבי חנניה יו"ט ליפא גרוסמן ובית דינו; רבי אהרן ווידער דומ"ץ מונקאטש, ובית דינו בעיר מונקאטש ובעיר קליינוורדיין; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש; ועוד רבנים רבים החתומים כדיינים מקבלי עדויות – מלבד חתימות העדים שחלקם הינם גם כן רבנים ואישים ידועים ומפורסמים.
למעלה מ-200 טפסים, מודפסים וכתובים בכתב-יד משני צדיהם. רוב הטפסים בגודל 29.5 ס"מ. מרביתם במצב טוב-מאד.
קונטרס אוהב משפט, "דברי ריבות אשר בעיר סיגעט... אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה... נעשו לקהל ועדה בקוראי שמם עדת ספרדים... יו"ל במצות קהל עדת ספרדים דק"ק סיגעט". למברג (לבוב), דפוס Felix Bednarski, [תרמ"ח] 1887. שני שערים (הראשון מקוצר).
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבה לקבל את מרות הלשכה, הקימה קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמה בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בעיקרם בשני ספרים – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט" שלפנינו, וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה" – ראה פריט הבא.
בספר שלפנינו מובאים הסכמות, תשובות ומכתבי-תמיכה בקהילה הספרדית הפורשת, ובהם בין היתר מאת הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים. במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט" מסיגט.
[4], 16 עמ'; [24], כה-קד דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכה חדשה.