מכתב בענייני הלכה, (4 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם מנחם שטיינברג בעל ה"מחזה אברהם". ברודי, אייר תר"ע [1910].
המכתב מופנה "להרב החריף ובקי... מו"ה נחום שמרי' שעכטיר, אבד"ק דארבאן במדינת ראמאניען יע"א" (תרמ"א-תשכ"ז, לימים רבה של הושי ברומניה, ולאחר עלייתו ארצה חבר הרבנות בירושלים). התשובה עוסקת בשני עניינים: א. מכירת חמץ של שותפים; ב. חבורת גומלי חסד שהסכימו ביניהם שיתמכו כספית באבל שיושב שבעה, ואירע לאחד אבל בערב יום טוב, האם צריכים לשלם לו כל ימי השבעה למרות שהרגל מבטל שבעה. התשובה נדפסה בשו"ת מחזה אברהם (ח"א – או"ח, סי' פז, בשינויים קלים, ובתוספת כמה שורות שנוספו מאוחר יותר).

הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי המשיבים בדורו. גיסו של הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ בעל "הרי בשמים". חסיד רוז'ין מובהק. מעמודי התווך של חצר הקודש בסדיגורה, אצל האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן וצאצאיו. בשנת תרל"ט התקבל לרבנות העיר סניאטין, ובשנת תרס"ד עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה ברודי. נודע בגאונותו הרבה. מסופר עליו כי נסע פעם ברכבת יחד עם הגאון מהרש"ם מברעזאן, בדרכם לאסיפת רבנים בקראקא, ובמשך ארבע שעות רצופות ישבו שני הגאונים יחדיו והתנצחו ביניהם בדברי תורה על ידי איזכור המראי מקומות בלבד (וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ה, עמ' 164). בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וינה, שם עמד בראש הנהגת ציבור הפליטים מגליציה, יחד עם ידידיו הגאונים רבי מאיר אריק ורבי יוסף ענגיל. לאחר המלחמה היה ממייסדי אגודת ישראל. בשנותיו האחרונות חזר לעירו ברודי. הותיר אחריו עשרות כרכי תשובות וחידושים, בהלכה ובאגדה, שרובם אבדו בזמן מלחמות העולם. מתורתו נדפסו רק שלשת חלקי הספר "מחזה אברהם" ותשובות רבות המפוזרות בספרי רבני דורו.

[2] דף (4 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בנייר דבק.