מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- book (31) Apply book filter
- יד (19) Apply יד filter
- manuscript (19) Apply manuscript filter
- jewish (18) Apply jewish filter
- דפוסי (17) Apply דפוסי filter
- print (17) Apply print filter
- letter (16) Apply letter filter
- שנות (15) Apply שנות filter
- הר (15) Apply הר filter
- ודפוסים (15) Apply ודפוסים filter
- והש (15) Apply והש filter
- ערש (15) Apply ערש filter
- עתיקים (15) Apply עתיקים filter
- earli (15) Apply earli filter
- incunabula (15) Apply incunabula filter
- חסידות (12) Apply חסידות filter
- מכתבים (12) Apply מכתבים filter
- וכתבי (12) Apply וכתבי filter
- וכתבייד (12) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (12) Apply וכתבי-יד filter
- ספרי (11) Apply ספרי filter
- יהודיות (8) Apply יהודיות filter
- קהילות (8) Apply קהילות filter
- art (8) Apply art filter
- communiti (8) Apply communiti filter
- כתבי-יד (7) Apply כתבי-יד filter
- עותקים (7) Apply עותקים filter
- מיוחסים (7) Apply מיוחסים filter
- כתבייד (7) Apply כתבייד filter
- והגהות (7) Apply והגהות filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- chassidut (7) Apply chassidut filter
- gloss (7) Apply gloss filter
- import (7) Apply import filter
- ownership (7) Apply ownership filter
- מחתרות, (6) Apply מחתרות, filter
- מלחמת (6) Apply מלחמת filter
- העצמאות (6) Apply העצמאות filter
- וארץ (6) Apply וארץ filter
- ישראל (6) Apply ישראל filter
- מחתרות (6) Apply מחתרות filter
- independ (6) Apply independ filter
- independence, (6) Apply independence, filter
- isra (6) Apply isra filter
- movement (6) Apply movement filter
- movements, (6) Apply movements, filter
- palestin (6) Apply palestin filter
- underground (6) Apply underground filter
- war (6) Apply war filter
- rabbi (5) Apply rabbi filter
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של זיגמונד פרויד, אל המתרגם הראשון של ספריו לעברית, יהודה דביר. לונדון, 11 בדצמבר 1938. גרמנית.
המכתב שלפנינו נכתב חודשים ספורים לאחר שפרויד ובני משפחתו נמלטו מידי הנאצים בווינה, והוא כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי, עם כתובת המגורים החדשה של פרויד בלונדון – רחוב Maresfield Gardens, מס' 20.
המכתב נשלח אל המורה והסופר יהודה דביר (דבוסיס; 1896-1971) – מתרגמו הראשון של פרויד לעברית. בפתח המכתב מתייחס פרויד להופעתה הצפויה של המהדורה העברית של ספרו "טוטם וטאבו": "...קיבלתי את גיליונות הדפוס אבל לצערי אני לא קורא עברית... לשאלתך בנוגע לפשר המשפט המסתורי שמופיע בה, אני יכול לענות שמדובר בשאלה: באיזו צורה השתמרה המסורת המשותפת שלנו כיהודים בחיי הנפש שלנו; שאלה קשה ותיאורטית לחלוטין".
בהמשך המכתב עוסק פרויד ביצירתו הגדולה האחרונה – "משה האיש והדת המונותאיסטית", אותה פרסם בגיל 82 בתקופת גלותו בלונדון בשנת 1939 , ובה קרא תיגר על יסודות האמונה היהודית, העלה את רעיונותיו אודות מקורות האנטישמיות והמסורת היהודית, והציג את דמותו של משה-רבנו כבן למשפחת אצולה מצרית. פרויד כותב: "ספרי הבא, 'משה והמונותיאיזם', עתיד לצאת בתחילת השנה באנגלית ובגרמנית. כמובן שארווה נחת רבה אם גם הוא יתורגם לעברית. זהו ספר המשך לנושא שנידון ב'טוטם וטאבו' ומיושם הפעם על ההיסטוריה של הדת היהודית. יחד עם זאת אני מבקש ממך להביא בחשבון שתוכנו של הספר ממש מועד לפגוע ברגשות יהודיים כל עוד הם לא מעוניינים לסור למרותו של המדע. בתודה רבה וברכות לבביות – שלך, זיגמונד פרויד" (התרגום על פי: זיגמונד פרויד, מכתבים, תרגם ערן רולניק, מושב בן שמן, הוצאת מודן, 2019).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים.
מכתב (חמישה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של אבשלום פיינברג; הראשון מבין מכתבי האהבה ששלח אבשלום פיינברג לרבקה אהרנסון. [חדרה], 1 במרץ 1911.
המכתב חובר לאורך לילה שלם, חלקים-חלקים, והוא מתפרש על פני חמישה עמודים (בתחילת כל חלק צייר אבשלום כוכבית קטנה). כל חלק נכתב בשעה שונה ועוסק בנושא אחר.
החלק הראשון נכתב בתשע וחצי:
"הינך יושבת בחדר-האוכל, ותחת אורה השקט של המנורה המזהיבה את שערותיך הינך קוראת איזה דבר. שני הנחשים הקטנים המתפתלים על רקותיך תלויים שקטים ושלווים, מצחך מורכן, ועיניך בולעות...".
בחלק השני מתאר אבשלום את עצמו בשעת הכתיבה:
"אני. לילה. בחדר שלַנתן בו, את ואחותך, בפעם היחידה כשהייתן פה. הנני עוד יותר מאשר לבדי...".
בחלקו השלישי של המכתב מספר אבשלום על מעין חזיון לילי:
"תמונות חולפני לפני עיני. הנני רואה לפני עיני תיאטרון מלא מפה לפה... אני שומע כבר את הפרלוד של הכינורות, ש ש ש, הנה, עוד רגע, ואני רואה את פני המשוררות והמשוררים".
החלק הרביעי הנו הארוך והסוער שבין חלקי המכתב:
"הנה בידי השמאלית אני מלטף את אקדחי, ולו רציתי אז בעוד רגע ועוד פחות הייתי שם כדור ברקתי... ובעת שלדָה כלבּתנו היתה נכנסת אל החדר ומיללת סביב הדם... בעת שמחשבתי היתה מתאפלת, ברגע זה: היתה יושבת צלה בחדרה ומכינה בשקידה ובשלוה את שיעוריה. היה מתפלל ידידי ז’ק לפני צלבו, ושוכב לישון שנת-ישרים. היתה מעבירה משה אצבעותיה על מיתרי כינורה ומנגנת ומנגנת. היית קוראת הלאה בספרך אודות איזה גיבור-רומן".
חלקו האחרון של המכתב נכתב בשעה שלוש לפנות בוקר:
"סלחי, רבקה חביבה, על כל הרע שבדפי אלה. על כל הכיעור ועל כל ההבלים. הלא על כן קוראים לי האנשים ה'נבונים' – משוגע...".
בסוף המכתב דרישת שלום לאחותה של רבקה, שרה אהרנסון (שרה גיבורת ניל"י): "כשתשוב שרה מחיפה, כן! מה [א]כפת לך אם תלחצי אותה מעט יותר אל לבך?", חתום: אבשלום.
מצורפת מעטפת דואר ממוענת אל "העלמות שרה ורבקה אהרנסון, זכרון יעקב"; בגב המעטפה: "א. פינברג, חדרה".
[5] עמ' כתובים (שני דפים נפרדים, כל אחד מהם מקופל לשניים). 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר תכלכל. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
כ-380 פריטי נייר בדפוס ובכתב-יד; מאות פרסומים שהופצו בידי המחתרות העבריות ועשרות פריטי נייר ממחנות המעצר הבריטיים. ארץ ישראל, אפריקה ומקומות נוספים, שנות ה-40. עברית ושפות נוספות.
אוסף גדול במיוחד, הכולל מאות כרזות, עלוני קיר, פתקאות, חוברות וכרוזים, אשר הופצו בידי שלוש המחתרות העבריות הגדולות – ההגנה, האצ"ל והלח"י, במסגרת המאבק בשלטונות המנדט הבריטי (על גבי מרבית הפרסומים מופיעים שמה וסמלה של המחתרת):
· כ-200 פרסומים מטעם האצ"ל – כרוז אזהרה שפרסם האצ"ל לפני "ליל ההלקאות" (1946); הודעה מטעם "בית הדין של הארגון הצבאי לאומי" על הוצאות להורג של מלשינים (1947); פקודה "לרגל כניסת גדודי האצ"ל לצבא העברי [=צה"ל]" (יוני 1948?); ופריטים רבים נוספים.
· כ-60 פרסומים מטעם הלח"י – מגוון חוברות ועלונים ("יאיר", "אגרת לכל עברי נאמן", "דברי הנאשמים במשפט קהיר", "אבני יסוד לתורת החרות העברית"); מצע פוליטי שהדפיס הלח"י לאחר הקמת מדינת ישראל (יולי 1948); ופריטים רבים נוספים.
· כ-50 פרסומים מטעם "ההגנה" והנהגת היישוב – כרוז מוקדם המתריע מפני "כת בריונים מטורפים הקוראת לעצמה בשם 'הארגון הצבאי לאומי'" (1939); סדרת עלוני-זהירות עם תמונות ופרטים של אנשים חשודים; ופריטים רבים נוספים.
· כ-45 פריטי נייר ממחנות המעצר הבריטיים לטרון, עתלית, "גילגיל" (קנייה), "סמבל" (אריתריאה), ואחרים – מכתבים, תצלומים, גליונות עיתונים שהוכנו במחנות, ועוד.
· כ-25 פריטי נייר נוספים – בהם מפות צבא בריטיות משורטטות ביד עם תרשים של התקפות שביצע האצ"ל, עשרה מסמכים המתעדים העמדה לדין בגין החזקת כרוזי מחתרות, תצלומי עיתונות, ועוד.
גודל ומצב משתנים.
כ-450 פריטי נייר מתקופת מלחמת העצמאות. ארץ ישראל, 1947-1949 (קצתם מאוחרים יותר).
באוסף כמה פריטים נדירים ויוצאי דופן, שלהם חשיבות מיוחדת:
· פקודת פירוק הפלמ"ח, 6.11.48 – הפקודה האחרונה שמסר הפלמ"ח לחייליו (מס' 30/48), הקובעת את פירוק הארגון. חתומה בדפוס: "היה חזק!".
· הסכם הפסקת האש בין צה"ל והאצ"ל בפרשת אלטלנה ("טופס ההסדר"), 22.6.48 – חתום בשוליים בחתימות סגן מפקד האצ"ל יעקב מרידור ומפקד חטיבת אלכסנדרוני דן אבן. העתק סטנסטיל שהוכן מהטופס המקורי (הטופס המקורי אבד; ידועים עותקים בודדים שהוכנו בסטנסיל).
· רשימה לזיהוי הנופלים שנטמנו בקברי האחים בהר הרצל: נופלי מחלקת הל"ה, נופלי קרבות לטרון, נופלי גוש עציון, נופלי גבעת הרדאר. שבעה דפים מודפסים ומשוכפלים (סטנסיל), עם תיקון בכתב-יד.
· שתי מחברות יומן בכתב-יד – זיכרונות של לוחם פלמ"ח לאורך חמש שנים (1945-1950). עם תיאור אירועים חשובים שאת חלקם ראה בעיניו – הגעתן של שש אוניות מעפילים, שחרור עצורי "השבת השחורה", חטיפת הסרג'נטים הבריטיים בידי האצ"ל, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקמת מדינת ישראל (בדף מיום ה' באייר תש"ח נכתב המשפט: "יום הקמת מדינת ישראל בארץ-ישראל", ללא מילים נוספות, ותחתיו חתימות של חברי הכותב).
כמו כן, כולל האוסף מספר מחלקות חשובות:
· כ-130 עלונים של יחידות לוחמות וחוברות עבור לוחמים (קול צפת, אגרת לחייל, הלוחם, במבצע, הד התיכון, ועוד).
· כ-100 מסמכים וטפסים שהונפקו במהלך המלחמה (צווי גיוס, פנקסי מגויסים, אישורי דרגה, צווי תנועה, פקודות רשמיות).
· כ-30 שנות טובות מחיילי מלחמת העצמאות, מרביתן עם תמונות קטנות של הגדודים והחילות או מפקדי צה"ל (בהן שנות טובות עם סמלי חיל הים, הפלמ"ח, "גדוד פשיטה ממכן 79" – רובן נשלחו בדואר עם שם החייל וברכה קצרה).
· כ-65 מכתבי חיילים (חלקם עם עדויות משדה הקרב).
· פריטים שונים – תצלומים, מחברות יומן, עלונים שנדפסו ביישובים שונים, ועוד.
גודל ומצב משתנים.
כ-55 תצלומים של ארץ ישראל במלחמת העצמאות, 1947-1949.
בהם – דגל ישראל מונף על מגדל שמירה ביפו; צעיר יהודי שולף נצרה מרימון בקרבות ברחובות תל-אביב; פרחי טיס ראשונים בחיל האוויר הישראלי; תושבי ירושלים מסתתרים על יד תחנת הרוח של משה מונטפיורי; לוחמים מתפללים שחרית מאחורי שקי חול בכפר עציון; מפקד כוחות צה"ל בקלקיליה מסתכל בשעונו וממתין להכריז על הפסקת אש במכשיר הקשר (ההפוגה הראשונה?); ועוד.
התצלומים הנם תצלומי עיתונות שהופצו ברחבי העולם בתקופת המלחמה, ובגבם מופיעות חותמות דיו של סוכנויות ידיעות שפעלו בארץ, הוראות למדפיסים בכתב-יד ופתקאות מודפסות עם מידע על התצלום (לעיתים מודבקות בשוליים). באחד התצלומים אישור צנזורה של מדינת ישראל הצעירה.
תצלומים ספורים עם חותמות צלם: אפרים (אפרון) אילני, ולטר צדק, לזר דונר.
כ-55 תצלומים, 20X25-17X13 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. כתמים ופגמים. כמה תצלומים עם נקבים או קרעים קטנים (בעיקר בשוליים). בגבם של חלק מהתצלומים מופיעות חותמות ורישומים מאוחרים יותר, וכן גזירי עיתון עם התמונה והכתבה.
חמישה שטרות 500 מיל עם מספרים סידוריים עוקבים. בנק אנגלו-פלשתינה, [1948]. Pick# 14a.
חמישה שטרות 500 מיל, ממוספרים A504775-9. למיטב ידיעתנו זהו רצף המספרים העוקבים הגדול ביותר של שטרות 500 מיל.
מצב aUNC, קפל קל במרכז השטרות. השטרות לא יושרו ולא טופלו.
Description de l'Égypte, ou, Recueil des observations et des recherches qui ont été faites en Égypte pendant l'expédition de l'armée française [תיאור מצרים, או, אסופת תצפיות ומחקרים שנערכו במצרים במהלך המסע של צבא צרפת]. פריז, C. L. F. Panckoucke, 1821-1830. צרפתית ושפות נוספות.
מהדורה שנייה של היצירה המונומנטאלית "תיאור מצרים" (Description de l'Égypte); עשרים ושישה כרכי טקסט, מלווים שלוש מפות גדולות של מצרים והנילוס ולוחות הדפס רבים – כתובות, איורים, תרשימים ועוד. ללא כרכי ההדפסים.
המהדורה נדפסה באלף עותקים, באישור מיוחד של מלך צרפת שארל העשירי, בידי המו"ל Charles-Louis-Fleury Panckoucke (1780-1844). הדפסת המהדורה החלה עוד לפני שהסתיימה הדפסת המהדורה הראשונה, והמהדורות שתיהן נשלמו יחדיו. עם צאתו לאור, היה ספר זה ליצירה הגדולה ביותר שהופיעה בדפוס עד אותה תקופה (היקפו של הספר היה כה גדול, עד שמחבריו לא הצליחו להשלים את מפתח העניינים ולא הדפיסו אותו מעולם).
משלחת החוקרים הצרפתים יצאה ביוזמתו האישית של נפוליאון, והתלוותה אל צבאו במערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל (1798-1801); בין חברי המשלחת נמנו למעלה ממאה וחמישים חוקרים, מדענים, מודדים וקרטוגרפים, גדולי ההשכלה הצרפתית, שעבודתם פתחה פרק חדש בתולדות חקר מצרים והמזרח הקרוב.
ממצאי המשלחת נדפסו במשך קרוב לעשרים שנה, כרך אחר כרך, והציגו סקירה של האתנוגרפיה, הגיאוגרפיה, עולם החי והצומח, ההיסטוריה והמטאורולוגיה של מצרים וסביבותיה (בהן גם ארץ ישראל). גולת הכותרת של ממצאי המשלחת הייתה "אבן הרוזטה" – המפתח לפענוח כתב החרטומים המצרי, שהיה סתום במשך כאלפיים שנה. הישג מדעי נוסף של המשלחת היה מיפוי מקיף ראשון של מצרים, שנעשה בשיטות מודרניות. בספר נכלל תיאור מפורט של יהודי מצרים, ואף פרק מיוחד שהוקדש למוזיקה היהודית, עם רישום טעמי המקרא בתווים ואותיות עבריות.
כריכות תואמות עם שדרות עור והטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב.
26 כרכים (כל כרכי הטקסט; ללא אחד עשר כרכי הדפסים). 20 ס"מ. מצב משתנה. כתמים, קמטים ופגמים. דף הקדם-שער של הכרך העשירי חסר. שניים מדפי הכרך הראשון נכרכו בתחילת הכרך האחרון. בכמה מהכרכים נקבי תילוע רבים. פגמים ובלאי בכריכות.
רשימה מפורטת של הכרכים תימסר לכל דורש.
קארל וורנר, מתווה לציור הכותל המערבי. [שנות ה-60-70 של המאה ה-19].
עיפרון על נייר; לא חתום ולא מתוארך.
מתווה לציור האקוורל הידוע של הצייר הגרמני קארל וורנר, המתאר יהודים מתפללים בכותל המערבי: בחזית נראות נשים מתפללות, ולצידן גברים במלבושים מגוונים.
וורנר יצר שתי גרסאות של האקוורל. את הראשונה יצר בשנת 1863, מיד עם שובו ממסע בארץ ישראל, ואת השנייה יצר בשנת 1879, ובה הוסיף שתי דמויות – אישה וילד. המתווה שלפנינו זהה לגרסה הראשונה, אך בפינתו התחתונה מופיעה דמות האישה מהגרסה השנייה (מצוירת בקווי מתאר בלבד על גבי פרטים שצוירו קודם לכן).
שתי גרסאותיו של האקוורל נמנות עם החשובות שביצירות האמן, והועמדו למכירה פומבית בשנים האחרונות (ראו: כריסטי'ס, לונדון, יולי 2008, פריט 74; סותבי'ס, לונדון, אוקטובר 2021, פריט 18).
קארל וורנר (Carl Werner), צייר צבעי מים וארכיטקט גרמני, יליד ויימר. ערך מסעות ציור ארוכים בדרום אירופה ובלבנט; בשנת 1862 נסע בפעם הראשונה לארץ ישראל ולמצרים, והאקוורלים הריאליסטיים, העשירים בפרטים, שיצר במהלך מסעו וסמוך לאחריו זכו להצלחה רבה. פרסם כרך עם רפרודוקציות של ציוריו בשם "Jerusalem, Bethlehem and the Holy Places " (לונדון 1885). בעקבות הצלחתו של הספר הוזמנו מוורנר עבודות רבות, ובמסגרת זו יצר גרסה נוספת של ציור הכותל.
54.5X40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. המתווה עבר שיקום מקצועי. מוצמד ללוח עבה, עם מסגרת פספרטו (68X53.5 ס"מ). פיסה חסרה בפינה התחתונה, משוחזרות באופן מקצועי ואמנותי. מעט כתמים. נקבים זעירים וקרעים קטנים. שולי המתווה חתוכים בקו לא ישר.
"הכותל המערבי", תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1908].
חתום בעפרון; חתום בלוח.
תצריב גדול ונאה מאת אפרים משה ליליין, המציג יהודים מתפללים בכותל המערבי, עליו חקוקים שמות וכתובות; בחזית התצריב דמות יהודי תימני מבוגר, ופניו אל הכותל. שמו של האמן חתום בלוח פעמיים: פעם בפינה השמאלית התחתונה באותיות לועזיות, ופעם נוספת בעברית – כאחת מן הכתובות על אבני הכותל.
תחת התצריב נדפס איור קטן נוסף מעשה ידיו של ליליין – דמותו של קין החורש בשדה (גרסה שונה של איור זה נדפסה בסדרת איורים לספר בראשית בשנת 1908).
חתום בשוליים בחתימת ידו של ליליין.
35X51 ס"מ; מסגרת: 71.5X87 ס"מ. מצב טוב. מספר כתמים בהירים.
כ-150 מתווים, איורים, הדפסים ועבודות שונות מעשה ידי תלמיד "בצלאל", פנחס מיכאל לכוביצקי. [ירושלים], העשורים הראשונים של המאה ה-20.
ארכיון הצייר והאדריכל פנחס לכוביצקי, מראשוני התלמידים של בית הספר "בצלאל", שהתמחה בעיטורים, קליגרפיה ואמנות הדפס; דוגמה נדירה לעבודתם של תלמידי בצלאל המוקדמים. ככל הנראה, חלק מן הארכיון נוצר במהלך לימודיו של לכוביצקי ב"בצלאל" – 1912-1915.
בארכיון:
· חמישה איורים גדולים וצבעוניים (50X70 ס"מ בקירוב) בסגנון המזכיר את אמני ומורי "בצלאל" – "טוביה החלבן בדרכו לכתריאליבקה", "אליהו בעלותו השמימה", "בא אביב, עת הזמיר הגיע", "תחת התאנה", "ליל הראשון בינואר ברוסיה".
· שבעה רישומים מקוריים (פחם ועפרון) – דוד וגוליית, דיוקן יהודי בלבוש מסורתי, דיוקן אישה יהודייה, ועוד.
· 16 מתווים למשחק לימוד אלף-בית – אותיות קליגרפיות עם איורים קטנים (באחד המתווים מופיע שם המשחק – "גורלה עֵבֶר, הוצאה אמנותית-חנוכית 'פנחס'").
· כ-120 מתווים לעבודות גראפיות שונות – מתווה מסוגנן לסמל בית הספרים הלאומי בירושלים, מתווה לשלט עבור תיאטרון "ציון" בירושלים, מתווה לסמל "מסדר אבירי פיתיאס" (Knights of Pyt[h]ias) בירושלים, סדרת איורי צלליות, עיצובים ליציקות גבס, עיצובים לניירות מכתבים של שירות הדואר הצ'כוסלובקי ושירות הדואר המצרי, מתווים לכרטיסי ביקור, ועוד. בכמה מהמתווים מופיעים דיוקנאות מוכרים (הרמב"ם, מנדלי מוכר ספרים, רבה הראשי של וינה רבי צבי פרץ חיות), ואחרים.
· תשעה שרטוטי אדריכלות ועיצוב – תוכניות אדריכליות ל-"בית-יתומים חקלאי מיסודו של הרב רא"י בלומנטל במושבת מוצא ע"י ירושלים" (סניף חקלאי של בית היתומים "ציון בלומנטל" במוצא), שרטוט "דוד לזבל דיזנפקציוני של מר מרדכי בראוד", שרטוטי רהיטים, ועוד.
רבים מהפריטים שבאוסף חתומים בכתב-ידו או בחותמתו של לכוביצקי. בחלק מהפריטים מופיעה חותמת הדיו של בית הספר "בצלאל".
פנחס לכוביצקי (Lachowitzky, 1893-1965) צייר, מעצב ואדריכל, יליד פינסק. עלה לארץ ישראל ב-1912 והשתלם בבית המדרש לאמנות ולמלאכות האמנות "בצלאל" בירושלים. בימי מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד נהגי הפרדות בו שירת עד תום המלחמה, לחם בגליפולי, וזכה לעיטורים על שירותו. עבד כשרטט ומודד בעיריית ירושלים, ותכנן בתים בסגנון מודרניסטי בעיר. היה פעיל מרכזי באגודת האספרנטו הישראלית, ונשיאה הראשון. נפטר בירושלים.
כ-150 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
מצורפים: · "הורינו בזרועות התקופה, סיפורם של זלאטע-זהבה ופנחס-מיכאל לכוביצקי", מאת אסתר (אתי) לכוביצקי (דפוס ע.ר, תשע"ז). · כ-20 גזירי עיתונים, פתקאות בכתב-יד ופריטי נייר שונים.
מגזרת נייר צבועה ביד לקישוט הסוכה, מעשה ידי יוסף צבי גייגר. [צפת], תר"ע [1910].
במגזרת הצבעונית דמוית נשר, אריה, צבי ונמר, וביניהם ענפים מתפתלים נושאים עלים ופרחים. מילות המשנה – "יהודה בן תימא אומר הווי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" – מופיעות על שני מדליונים ועל פרחים ופיסות נייר המוחזקות בפי החיות השונות. רישומים בגב המגזרת: "נעשה בשנת תרעיין [תר"ע] לפ"ק / עתר", ו-"סיון תרעיין".
אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת; מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה איש ציבור רב פעלים, ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בעיר צפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו; נודע באותיותיו היפות והבהירות, ושימש כסופר הכוללים, וכן עסק גם בכתיבת מכתבים עבור מי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעירו כסופר וכצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זיכרונותיו, "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
23.5X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים זעירים. נקבים קטנים במסגרת.