ספר אגדות תלמוד ירושלמי, עם פירושים שונים, על סדר זרעים. ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, [תרנ"ט 1899]. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

בדף השער ובדף האחרון חותמות של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". בשולי השער רישומי בעלות נוספים בכתבי-ידיהם של תלמידיו: "זה הספר שייך לכבוד... הרה"ג הצ'[דיק] קדוש וטהור... בוצינא קדישא חסידא ופרישא, בנש"ק... מרן יואל טייטלבוים..."; "לזכרון עולם שאני החו"מ למדתי אצל אדמו"ר הגה"ק וכו' כקש"ת מרן יואל ט"ב שליט"א אבדק"ק אורשיווא והגליל יע"א, הק' פנחס ישראל שטע[ף?]".

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא נשיא "העדה החרדית" בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם – חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה.

[2], מד; [1], מג דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ופגיעות במסגרת השער. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.