ספר נשמת חיים, קובץ הספדים על האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש, עם ליקוטי דברי תורה ושמועות מדבריו. [זולקווא? דפוס גרשון לעטעריס? תר"א 1841?]. מהדורה יחידה. 

האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. עסק כל ימיו בתורה בעומק העיון וקיבל על עצמו לחדש לפחות ח"י הלכות[!] בכל שבוע, ולעת זקנתו הכפיל את פרי תנובתו, אז קיבל על עצמו לחדש ל"ו הלכות[!] בכל שבוע. את כל חידושיו אלו היה מעלה על הכתב לבל תאבד אף טיפה מהם (היה מורגל בפיו לומר: "מה נורא מאמר חז"ל על השוכח דבר ממשנתו וכו', ואמנם אם מתוך כתבו יוכל להיות נזכר, נחשב כאילו משנתו סדורה תמיד בפיו... ובזה נקבצו... המון רבבות ניירות כתובים באצבע איש אלוקים... והיה מתאנח על אשר עצרוהו מן השמים מלסדר חיבוריו כלבבו להפיצם בישראל" – דור דעה, עמ' ריג-ריד, על פי הקדמת תלמידו בעל "גידולי הקודש). חיבר ספרים רבים בהלכה, באגדה ובחסידות, ביניהם: "ברכת דוד" – על התורה, "מחזה אברהם", ברכת אברהם", "מילי דחסידותא", "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].

[25] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדף השער, בהם קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר-דבק. קרעים קטנים בשולי מספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס נרשמו במפעל הביבליוגרפיה על פי פרידברג, בית עקד ספרים.