"כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה" – תעודה גדולה בכתב–יד, בחתימות תשעה מגדולי חכמי תוניס, ובראשם רב העיר הגאון הקדוש רבי ישועה בסיס. תוניס, "למספר בני ישראל" [תר"ג 1843].
תעודת המלצה בכתיבה בינונית ומרובעת, עבור רבי שלמה זלמן אשכנזי מירושלים, אשר יצא לקבץ תרומות עבור משפחת בית אביו המנוח, יתומים וניצולי ה"רעש" מהעיר צפת. בתעודה מתוארות תלאות המשפחה, כיצד נשדד אביו על ידי גויי הארץ מכל רכושו "מחוט ועד שרוך נעל...", לאחר מכן נפטר והשאיר יתומים רעבים ללחם, ואחרי פטירתו הגיע רעש האדמה: "ויאסף אל עמיו והניח בו"ב [=בנים ובנות] נאנחים ונדחים, אין להם על מה שיסמוכו, ואף גם זאת עודם מדברים ואף ה' חרה ותרעש הארץ בקול רעש גדול ונהפכה כמו רגע, וכל חומה לארץ תפול... וירדו חיים שאולה, ויוותר הוא ואחיו הקטון רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף ויזעקו אל ה' בצר להם, הללו בוכים על מי עשה ה' ככה לארץ הזאת... ולא מצא היונה מנוח לשבת על האדמה... על התורה ועל העבודה כאשר היתה באמנה אתו... ויצא מקודש לחו"ל לדפוק על דלתי עם אלדי אברהם רחמנים בני רחמנים...".
על המכתב חתומים שבעה רבנים: רבי ישועה בסיס; רבי נתן בורג'ל (השני), רבי אברהם הכהן (יצחקי; בעל "משמרות כהונה"), רבי מרדכי גג'; רבי מרדכי נגאר; רבי רחמים אשכנזי; רבי שמואל צפג.
בשולי הדף שלש שורות נוספות, בכתיבה רהוטה, בחתימות שני רבנים נוספים שהצטרפו למכתב ההמלצה: רבי יהודה הלוי ורבי דוד בונאן (דייני בית הדין של ק"ק פורטוגזים).
• רבי ישועה בסיס (הראשון) מגדולי חכמי תוניס (תקל"ג–תר"ך), גאון ופוסק הלכה, גדול בנגלה ובנסתר, ומקובל קדוש. כיהן כחבר בית דינו של רבי יצחק טייב בעל "ערך השולחן", ועם השנים נתמנה לאב"ד תוניסיה. ובי"ג שנותיו האחרונות כיהן במשרת הרב הראשי לתוניסיה. "כל רבני דורו בתונס ומחוצה לה... הכירו בגדולתו העצומה בתורה ובקדושתו ובחסידותו..." (מלכי תרשיש, עמ' קכט – ראה שם). נודע בפקחותו הרבה ונתפרסם כפועל ישועות. מעשי פלא וסיפורים רבים נתפרסמו אודות פקחותו ומעשי ניסים ופלא ("מוכר ההדסים המעופף", ועוד).
• רבי נתן בורג'ל (השני; נפטר תרל"ד), מגדולי חכמי תוניס, כיהן כמשנהו של רבי ישועה בסיס בבית הדין, ולאחר פטירתו מונה לאב"ד תוניסיה. לפי מסורת יהודי תוניס, לאחר פטירת רבי יצחק חיים דוד הכהן–טנוג'י, היה אמור רבי נתן בורג'ל להתמנות תחתיו כאב"ד, אלא שהוא החליט לוותר על התפקיד לטובת רבי ישועה בסיס, ובשל כך זכה בשתים עשרה שנות חיים נוספות, כנגד תריסר השנים שכיהן רבי ישועה בסיס בתפקיד זה. בשנת תרס"ג נדפס בתוניס חיבורו "מאורות נתן" בכרך אחד יחד עם חיבורו של הרב בסיס "אבני צדק".
• רבי אברהם הכהן יצחקי בעל "משמרות כהונה" (נפטר כסלו תרכ"ה), מתלמידיו המובהקים של רבי ישועה בסיס וחבר בית–דינו. מצאצאי רבי שמואל הכהן יצחקי ראב"ד תוניס בשנות התק"ס ורבי משה כרייף בעל "באר משה". גאון ושקדן מופלג ומאבות שיטת הלימוד התוניסאית בדורות שאחריו, מספריו: "משמרות כהונה" ג' חלקים; "שולחנו של אברהם"; עיני הכהן"; "כף הכהן"; "כתר כהונה"; ועוד.
• רבי מרדכי גג' (גֶז) הראשון – בעל "מגן דוד", בנו של רבי דוד גג' בעל "נר דוד". מדייני העיר תוניס, החתום על כמה פסקי דין משנות התק"צ. מגדולי תלמידיו של רבי יעקב פייתוסי בעל "ירך יעקב" (מלכי תרשיש, עמ' קמב).
• רבי מרדכי נגאר (נפטר תר"ט), מדייני העיר תוניס, החתום על כמה פסקי דין משנות התק"צ. מתלמידיו של רבי יעקב פייתוסי בעל "ירך יעקב" (מלכי תרשיש, עמ' רטז).
• רבי שמואל צפג', בנו של רבי דוד צפג' (תלמידו של רבי יוסף זרקא). כיהן בדיינות בתוניס במשך כארבעים שנה משנות התק"צ עד שנת תר"ל בקירוב (מלכי תרשיש, עמ' רל).
• רבי יהודה הלוי (נפטר לפני תר"י בקירוב) ורבי דוד בונאן (נפטר לפני תרי"ז בקירוב) – תלמידיו המובהקים של רבי יצחק טייב בעל "ערך השולחן". למדו בחברותא במשך עשרות שנים ואף כיהנו יחדיו כדיינים בבית הדין של "ק"ק פורטוגיזיס" בתוניס. שני החברים הללו חיברו כמה ספרים ביחד בשם "די השיב" (בתוך "אהל ישרים", ליוורנו, תר"ו) ושו"ת "די השב" (ליוורנו, תרי"ז) – שמותיהם דוד ויהודה רמוזים בשם הספר "ד"י השב" ורבי ישועה בסיס כותב עליהם בהסכמתו לספר זה: "הני רבנן... דמיין בעיני שני טיפי מרגליות.."). לאחר פטירת רבי יהודה הלוי חיבר רבי דוד בונאן עוד כמה ספרים: "שו"ת נשאל דוד"; "מועד דוד"; ו"מחנה דוד" (מלכי תרשיש, עמ' קז ועמ' קנב).

[1] דף כפול. 41 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב–בינוני. כתמים רבים ובלאי. הדף האחורי (הריק) עם קרעים (משוקמים במילוי והדבקות נייר).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.021.