כתב–יד, שש כנפיים, דרשות על משנת "כל ישראל יש להם חלק", מאת רבי ראובן ב"ר אברהם משה. [קובה (אזרבייג'ן), תרל"א 1871].
כתיבה מזרחית נאה. שער מאויר, בראשו שני לוחות הברית ודמויות מלאכים בעלי שש כנפים.
בדף השער נכתב: "ספר זה... שש כנפים, אשר ביארתי לתת טעם על משנת כל ישראל ריש פרק חלק שנוהגים קהל עד' ישראל לאומרה בריש ששה פרקי אבות... אני ראובן בלא"א אברהם...". בהקדמתו: "...והטעם הרביעי שמנין שמי אני הדל והקטן ראובן בלא"א אברהם עולה מנין חשבון שש כנפים...". בקולופון שבסוף החבור: "והיה השלם בסודו יום ב' כ' לחודש אב מנחם שנת כ'ה' ת'בר'כו' [=תרל"א]... פה קובא יע"א, על ידי יד כהה אני הקטן ראובן בר אברהם משה מן רא"ם יצ"ו" (העיר קובה נמצאת בצפון אזרבייג'ן, והיא היתה מקום מושבם העיקרי של "יהודי ההרים" – ראה להלן).
החיבור "שש כנפים" כולל ששה אופנים לבאר את משנת "כל ישראל", על דרך הדרוש, עם ביאור מאמרי חז"ל ועניינים נוספים. המחבר ייעד כל דרוש לשבת אחת מתוך שש השבתות שבין פסח לשבועות, בהן נהגו לומר את ששת פרקי מסכת אבות. בהקדמה נמנים ששה טעמים לבחירת השם "שש כנפים", ולאחריהם מובאת דרשה "טעם למה אנו קורין משנת כל ישראל". חיבור זה לא נדפס.
רבי ראובן ב"ר אברהם משה, מחכמי אזרבייג'ן. ידועים ממנו חיבורים וכתבי–יד נוספים שחיבר והעתיק בקובא, במחצית השניה של המאה ה–19. בהם: כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, מס' 2105, שבלי עמקים – לקוטי פירושים לחמש מגילות, תרי"ז–תרי"ח; כת"י הספריה הלאומית 8188, יחי ראובן – דרשות שנשא בעיר קובא, והעתקה של הספר 'שם משמואל' (פרנקפורט דאודר תנ"ט) עם תוספות משלו (שם מזכיר בין היתר את החיבור שלפנינו: "...ביארתי בע"ה בחיבורי שש כנפים"); וכתב–יד מזלות וגורלות שנמצא באוסף גרוס, מס' AZB.011.003, ועוד.

"יהודי ההרים"

"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה–8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה–3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה–19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש–שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים – אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).

[66] דף. 18 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. במספר דפים נגזרו השוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• יהודי ההרים: אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, בעריכת לאה מקדש–שמעאילוב, ירושלים, מוזיאון ישראל, 2001, עמ' 108–109.
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZB.011.002.