מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
אוסף ספרים מחיבוריו של הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר.
• ספר משכנות הרועים, חלק א': שו"ת וחידושים, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר משכנות הרועים, חלק שני, הכולל שלושה שערים נפרדים: "עת דודים", "עת מצוא" ו"עת שלום" – הספדים על גדולי רבני גליציה והאדמורי"ם רבי אברהם מסטרעטין ואחיו רבי אליעזר מאזיפאלא; הספד על האדמו"ר רבי שלום מבעלז. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. כל החלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה – נדיר מאד למצוא עותק שלם מספר זה, שכן הוא נדפס קונטרסים קונטרסים בכמה מאות עותקים (ראה: אנצי' לחכמי גליציה, ב', עמ' 376).
[3], פט דף (ללא דף צ שנוסף אחרי ההדפסה); [1], כה דף; כז דף; כא דף. 25 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
• "שלשה ספרים נפתחים" מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב – ספר מעשה יחיאל, על התורה; ספר מיכל המים על תהילים; וספר מיכלא דאסוותא, הערות ומכתבים. סאטמר, דפוס נתן מנחם אויסטרייכער, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה. חתימה בשער: "שלמה ברוך".
כרוך עם: ספר יריעות שלמה, על סוגיות הש"ס, חלק ראשון, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תער"ג [1913]. מהדורה ראשונה [אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה]. חתימה בשער: "שלמה ברוך".
[2], מב, מה-נב; [1], ב-יב; [1], ב-מ דף; [1], קג דף. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. קמטים ובלאי. כריכה חדשה.
המחבר, הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר (תקצ"ד-תרס"ז) אב"ד ניזנוב (גליל סטניסלב), גאון מופלג, היה מקושר לאדמו"רי סטרטין, פרימשלן, ויז'ניץ ובעלז. היה גם אצל רבי ישראל מרוז'ין ובניו, ואצל רבי חיים מצאנז ובניו. הספיד הרבה מגאוני ואדמו"רי דורו. חיבר ספרים רבים: "נחלה לישראל", "שער בת רבים", "הדרת קודש", "שו"ת הד"ר", "מיכלא דאסוותא", ועוד.
ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. [לבוב, ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז.
בתחילת הספר נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...". במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום".
הספר נערך והובא לדפוס על ידי חתן המחבר רבי מנחם מנדל רובין אב"ד גלוגוב. בהקדמתו הוא כותב כי "בעת יצאו הדברים מפיו הקדוש כמעט נתבטל ממציאות הגשמיות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הק'[דושים] הי'[ה] מה שנשפע לו משמים בעת ההיא, כאשר שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים. אשרי עין אשר ראו זיו והדרת אור השכינה שהי' שורה על פניו הק', ואשרי אוזן ששמעו דבריו הק' היוצאים בקדושה ובטהרה".
[1], עד, עז-עח, [1], עח-פא דף (ישנם עותקים בהם צורף [1] דף נוסף של לוח תיקונים בסוף הספר, שאינו לפנינו). ספירת דפים משובשת. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי כמה דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר שער היחודים, עם ספר צדיק יסוד עולם, פירוש על מגלת רות, ופירוש שירים של שבת, מאת רבי חיים וויטאל, על-פי תורת רבו האר"י. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרט"ו] 1855.
קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.
בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.
חותמת עתיקה בדף השער: "נפתלי צבי דייטש".
[2], מג, [1], מז-נח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר אגרת קץ חי – "מעשים נוראים מהעולם העליון", מאת רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין, בן האדמו"ר רבי חיים אב"ד פיסטין (בעל "תוספות חיים"). טשרנוביץ, דפוס Rudolph Eckhardt, תרכ"ד 1864. מהדורה שניה. עברית, עם תרגום ליידיש בשולי העמודים.
בספר נדפסו שני סיפורים נוראים מהעולם העליון: הראשון מזקנו רבי יצחק חיות (בעל "זרע יצחק"), אשר פרחה נשמתו ועלתה למרום (לאחר שעבר מוות קליני) ולאחר שחזר לחיים, סיפר בתיאור מרטיט על סדרי הדיונים לפני בית-דין של מעלה. הסיפור השני בספר שלפנינו הוא "מעשה הצדקה", ששמע אביו האדמו"ר מפי רבי נחמן עפשטיין אב"ד קולומייא (מתלמידי המגיד ממזריטש), מה ששמע רבי נחמן מפי הרה"ק רבי יצחק שור אב"ד גוודזיץ, אשר התגלה אליו מהעולם העליון רבו רבי אהרן מטיסמניץ, וסיפר לו על הגמול בעולם העליון, למי שטורח בעצמו בעשיית צדקה וחסד.
תוכן האגרת של רבי יצחק חיות, כבר הוזכר בשנות הת"ק ע"י בעל "יסוד ושורש העבודה", בתוך דבריו בענין חשיבות אמירת ברכה כתיקונה: "...וכדי להלהיב לב אנשים לגודל הזהירות בזה, אעתיק מעשה רב מה שמצאתי בספר, וזה לשונו: המחבר זרע יצחק ז"ל, אינגיד ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול..." (ראה: יסוד ושורש העבודה, שער ב, פרק ב).
המחבר, רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין (תקצ"ז-תרכ"ח), בנו של הרה"ק רבי חיים יוסף אב"ד פיסטין, בעל "תוספות חיים" (תקנ"ה-חשון תרכ"ה; תלמיד הסבא משפולי, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). הספר שלפנינו נדפס בשנה האחרונה לחיי אבי הקדוש, המוזכר בשער הספר בברכת החיים: "שליט"א".
[1], ב-ח דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער. חותמות וחתימה. כריכה חדשה.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת הרה"ק רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב סאלאט, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה. עם הסכמות אדמו"רי רוז'ין.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. האדמו"רים והגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חוטין).
במהדורה השניה שנדפסה בוורשא תרל"א, נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל. המסכימים במהדורה שלפנינו ובמהדורה השניה מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[2], מג; [1], מז, [4] דף. ספירת דפים משובשת. ללא קונטרס בן [8] דף עם חידושי נכד המחבר, שצורף לחלק מהעותקים בסוף הספר. 26.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
הדף האחרון בעותק שלפנינו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, וכולל בראשו קטע מאגרת שכתב רבי אריה ליבש באליחיוויר אב"ד זאסלב, אל מחותנו רבי אברהם ישעיה יפה, אשר בידו נמצא כתב-היד של הספר. כמו כן כולל דף זה לקוטים נוספים שנכתבו על ידי נכד המחבר, ושנדפסו (בטיפוגרפיה שונה) במהדורה השלישית של הספר (לובלין תרל"ה), בדף פב. א' יערי (מחקרי ספר, עמ' 460), מציין שהאגרת שכתב רבי אריה ליבש באליחיוויר (הכוללת עדות היסטורית מעניינת על רדיפת הפרנקיסטים בסטנוב, על ידי מחבר הספר), נדפסה על דף מיוחד בראש המהדורה השניה של הספר (וורשא תרל"א), שאינו מופיע ברוב העותקים.
ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני "וזאת ליהודה".
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[1], יב; פד; לג דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים, וקרע בשדרה.
ספר עטרת ישראל, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר המגיד רבי ישראל מבאהפהלי. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ז] 1867. מהדורה יחידה.
הסכמת קרובו של המחבר, האדמו"ר רבי אהרן מטשרנאביל, הכותב על גדולת המחבר וספרו "כי ידעתי וכי שמעתי מאבי אדמו"ר האיש אלקים קדוש זי"ע לפארו בתפארת תהלה כאחד מבני עליה, ובכן מצוה להדפיסם להגדיל תורה ולהאדירה". הוא מברך את המוציאים לאור, כי זכותו של המחבר הרב המגיד הקדוש, תגן "עליהם ועל המדפיסים ועל הקונים ספר הזה, ייטיב ה' להם ברו"ג בגוף ונפש ומאד, אכי"ר".
[2], יב, יז-סט דף. חסר דף ע. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים חסרים בדף סט, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני שערים. בדף השער הראשון נדפס שמו של המחבר באותיות גדולות ובדיו זהובה.
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
בדף השער השני, בשורה של פרטי הדפוס, נכתב על המדפיס רבי נתן שריפטגיסער: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).
המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), היה בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז (נשכיז, Niesuchojeże). תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש לייחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
העותק של האדמו"ר רבי ברוך אברהם רוקח מפרמישלא. בדף המגן ובדף השער חותמותיו: "ברוך אברהם רוקח".
האדמו"ר רבי ברוך אברהם רוקח מפרמישלא (אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שפז), בנו של האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח מלוביטש-קרולווסקי (משושלת בעלז: בנו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מלוביטש-קרולווסקי, בנו של האדמו"ר רבי אלעזר רוקח, בנו הבכור של ה"שר שלום" מבעלז).וחתנו של הרב הקדוש מזעליחוב (ראה: רפופורט, ויקהל שלמה, פיעטרקוב תרס"ט, עמ' 3).
[4], לב; ל; כב; לב דף. 27.5 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר מגן דוד, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, [תר"מ 1880]. מהדורה שלישית שנדפסה בחיי המחבר.
ספר סגולה – במכתב המחבר האדמו"ר מטולנא אל המדפיס (שאינו מופיע בעותק שלפנינו, ראה להלן), הוא כותב ומברך: "כל איש חכם לב אשר יקנה את הספר הזה ויהגה בו, אקוה שיהי'[ה] עליו לתרופה לגופו ונפשו ברוחניות וגשמיות בזה ובבא, יצליח בהצלחות זמניות ונצחיות...". בהקדמת הספר כותב המחבר על ספרו: "קוה קויתי אל ה' לשאוב ממי חסדי דוד הנאמנים בזה המחברת, ולחשוף ההשפעה מצינורות... העליונים...".
המחבר, האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלזא, רעד בשני ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).
[2], ג-קד, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בשוליים הפנימיים של הדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.
ללא דף השער הראשון (שמעברו מכתב המחבר אל המוציא לאור מיום יח שבט תרל"ט, בו הוא מברך את קוני הספר – ראה לעיל). דף השער הראשון צורף רק לחלק מן הטפסים (אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה" ואינו מופיע גם בעותק הסרוק באתר הספריה הלאומית). לעומת זאת, העותק שלפנינו כולל את הדף עם הקדמת המו"ל ופירוט ייחוסו (שנוסף כנראה רק לחלק מהטפסים).
ספר אגרת הקודש, מאמרי חסידות וליקוטים שונים מאת גדולי החסידות: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, רבי חיים חייקל מאמדור, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. אוסף מהדורות (עם שני ספרים נוספים מכתבי רבי מנחם מנדל מוויטבסק):
• ספר אגרת הקודש. [לבוב או זולקווא, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר אגרת הקודש. [לבוב או זולקווא, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. רישום בעלות "להגאון הג' מוה"ר רפאל אב"ד עה"ק צפת"ו" וחתימות מחוקות.
• ספר אגרת הקדש. לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1858.
• ספר אגרת הקודש. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, תרל"ט 1879. חתימת רבי "אליעזר אלימלך וואלדמאן" [מרבני בארדיוב].
• ספר מכתבי קדש, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק. לבוב, דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה. בשער הספר נכתב: "ראיתי כי טוב להדפיס פה דבריו הק' במכתביו מאה"ק למדינת רוסי', ודלגתי מענין לענין המצטרך, שלא להכביד על הקורא, והוצאת הדפוס כי רבה היא".
• ספר אגרות קודש מארץ הקודש, "כתבי יד קודש ממאורעות הישוב באה"ק בשנות תקל"ז ותקל"ח" מאת האדמו"רים רבי מנחם מענדל מוויטבסק, רבי אברהם קאליסקער ורבי ישראל פאליצקר. [בארדיוב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ], תרפ"ז [1926].
הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק (תק"צ-תקמ"ב), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה ("רייסין"), וראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777). בצעירותו היה אחד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט, ולאחר פטירת הבעש"ט, הפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש, אשר בצוואתו מינהו לממלא מקומו בהנהגת החסידים ברוסיה הלבנה. תלמידיו הגדולים מבית מדרשו של המגיד הם: רבי אברהם מקליסק, רבי ישראל מפולוצק, רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, רבי ברוך מקוסוב, ועוד. בשנת תקל"ז עמד בראש השיירה החסידית, שכללה שלוש מאות איש, שעלתה לארץ ישראל. התיישב בטבריה וייסד את היישוב החסידי בגליל. אף ביושבו בארץ-ישראל עמד בקשרים הדוקים עם חסידיו בגולה באמצעות אגרות ושד"רים. מקום קבורתו בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בטבריה. עיקרי תורתו מכונסים בספריו "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), "פרי עץ" (זיטומיר, תרל"ד) ו"לקוטי אמרים" (לבוב, תרע"א). כמה מאגרותיו ששלח מארץ ישראל אל חסידיו בגולה, להורות להם את תורת החסידות ודרכיה, נדפסו בספר "אגרת הקודש" (מזירוב, תקנ"ד).
6 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
ספר פרי עץ, דרושי חסידות על התורה ומועדים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, עם העתקת צוואתו. ז'יטומיר, דפוס י' מ' באקשט, תרל"ד 1874. מהדורה ראשונה.
בשער מוזכר כי הספר נעתק מכתב-יד שהיה בגנזי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, שנשלח אליו מעיה"ק ירושלים. ספר זה הוא מהדורה שונה של החיבור "עץ פרי" שנדפס מאוחר יותר בלבוב, תר"מ 1880, עפ"י כתב-יד מדויק יותר.
בעמ' 3: "העתק... וצוואה שצוה [מורינו ר' מנחם מענדיל מוויטעפסק זי"ע] לבנו לפני מותו, אשר נשארו בכתובים ולא באו בדפוס".
המחבר, הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק (תק"צ-תקמ"ב), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה ("רייסין"), וראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777). בצעירותו היה אחד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט, ולאחר פטירת הבעש"ט, הפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש, אשר בצוואתו מינהו לממלא מקומו בהנהגת החסידים ברוסיה הלבנה. תלמידיו הגדולים מבית מדרשו של המגיד הם: רבי אברהם מקליסק, רבי ישראל מפולוצק, רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, רבי ברוך מקוסוב, ועוד. בשנת תקל"ז עמד בראש השיירה החסידית, שכללה שלוש מאות איש, שעלתה לארץ ישראל. התיישב בטבריה וייסד את היישוב החסידי בגליל. אף ביושבו בארץ-ישראל עמד בקשרים הדוקים עם חסידיו בגולה באמצעות אגרות ושד"רים. מקום קבורתו בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין הישן בטבריה. עיקרי תורתו מכונסים בספריו "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), "פרי עץ" (זיטומיר, תרל"ד) ו"לקוטי אמרים" (לבוב, תרע"א). כמה מאגרותיו ששלח מארץ ישראל אל חסידיו בגולה, להורות להם את תורת החסידות ודרכיה, נדפסו בספר "אגרת הקודש" (מזירוב, תקנ"ד).
30 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים קטנים בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים לא אחיד. כריכת עור חדשה.
אוסף גדול של עשרה ספרים מספרי האדמו"ר הגאון רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב, בעל "מלא הרועים", רובם במהדורות ראשונות:
• ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. הסכמות גדולי האדמו"רים והרבנים בפולין, בהם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, הגאון רבי שניאור זלמן פרדקין בעל "התורת חסד" מלובלין, רבי שמעון סופר בעל ה"מכתב סופר" אב"ד קראקא (בן ה"חתם סופר"), האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא, האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, ואחרים.
• ספר מלא הרועים, שני חלקים, כללי ודיני הש"ס ע"פ סדר הא"ב. הלברשטאטט, דפוס ירוחם פישל בן צבי המכונה הירש, תרי"ט [1859]. מהדורה שניה.
• ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב. לבוב, דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה. הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד.
• ספר מלא הרועים, שני חלקים, כללי ודיני הש"ס ע"פ סדר הא"ב. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880.
• ספר מלא הרועים, חלק שלישי, חידושים על סוגיות הש"ס. פרמישלה, דפוס יעקב משה אמקרויט, תרמ"ה 1884. מהדורה ראשונה של חלק זה. חותמות בדף השער ובדף האחרון של "Rabbiner Dr. A. Neuwirth" [כפי הנראה, רבי אהרן נויבירט – אביו של הרב יהושע ישעיה נויבירט בעל "שמירת שבת כהלכתה"].
• ספר בית ועד לחכמים, רשימת שמות התנאים והאמוראים, עם מידע אודות זמנם והמקומות בהם נזכרו בש"ס, על פי סדר האלף בית. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
• ספר אמת ליעקב, על התורה. לבוב, דפוס Anna Wajdowicz, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
• ספר פרשת דרכים זוטא, חידושים ודרושים שונים. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת יעקב, חדושי אגדות על מסכת ברכות, עם קונטרס "השמטות מאגרא דכלא" לאדמו"ר רבי צבי אלימך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס Knoller & Sohn, [תרס"ט 1909]. מהדורה ראשונה.
• ספר זכרון יעקב ויהודה, דרושים לחגים ולזמנים שונים, עם מעט ליקוטים. מונקאטש, דפוס "גראפיא", [תרפ"ח 1928]. מהדורה ראשונה.
10 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי יעקב צבי יאליש (יולס) אב"ד דינוב (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי התורה והחסידות בגליציה. נולד בפרמישלא ונתגדל בבית סבו רבי יהודה ב"ר צבי אב"ד מז'יבוז', שם למד אצל הגה"ק רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". כיהן ברבנות בערים דינוב, גלאגוב והוסאקוב. פרש מן הרבנות והתיישב בעיר מולדתו פרמישלא. תלמיד מובהק של צדיקי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדל מרימנוב. מדבריהם הוא מביא בספריו תוך ציון התואר "מורי". גדול בנגלה ובנסתר, גאון מופלג ומחבר פורה שחיבר כ"ז ספרים, אך רק חלק מהם נדפסו.