"סדר תפלה דרך ישרה", עם תהילים ומעמדות, נוסח אשכנז, בעריכת רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "קיצור של"ה". אמשטרדם, דפוס הירץ לוי בן זיסקינד סגל, [תצ"ג-תצ"ד 1733-1734].
בראש הספר קדם-שער, מאויר בפיתוח נחושת, עם הכיתוב: "סדר תפלה מראשית השנה ועד אחרית השנה כמנהג אשכנזים, באמשטרדם, בבית ובדפוס כהררי הירץ לוי רופא בשנת תצ"ד". אחריו שער מפורט ודפי הסכמות, הקדמה ותוכן עניינים. בעותק שלפנינו נכרכו אחרי דפים אלה שני דפים, בהם ואריאנט מוקדם יותר של דף השער המפורט עם הסכמות, הכולל הבדלים משמעותיים (ראה להלן), וכן דף נוסף עם ההקדמה (בטיפוגרפיה שונה). שערים נפרדים לספר תהלים ולסדר מעמדות.
מתוך כפילות הדפים שלפנינו עולה כי הסידור הוכן תחילה להדפסה על ידי בניו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, ובסביבות שנת תצ"ד נכנסו כשותפים להדפסה כמה גבירים מפרנקפורט. בדף השער המוקדם יותר שלפנינו, מופיעה השנה תצ"ג, ובגבו שלוש הסכמות המתייחסות רק למדפיסים בני ר' מיכל עפשטיין. לאחר שנכנסו השותפים היה צריך להדפיס מחדש את דף השער, והוא הווריאנט המאוחר יותר, שנכרך פה בתחילת הסידור. פרט השנה בו הוא תצ"ד, ועודכנו בו ההסכמות בהתאם לשותפות החדשה. שתיים מן ההסכמות שבוואריאנט הראשון הושמטו, הסכמתו של רבי שלמה אאיליון נערכה והותאמה למצב החדש, ומלבד זאת נוספו עוד ארבע הסכמות חדשות. בשערים של ספר תהלים וסדר מעמדות פרט השנה הוא תצ"ג.
בראש הספר נכרך דף בכתב-יד עם נוסח י"ג מידות ותפילת "רבונו של עולם" לעת רצון של הוצאת ספר תורה; בין הדפים קיג-קיד נכרך דף בכתב-יד של נוסח הקדושה ו"מודים דרבנן"; בין דפים סט-ע (בספירה השנייה) נכרכו מספר דפים ממהדורת סידור אחרת, עם סדר "יום כיפור קטן" לערב ראש חודש.

[7], רז, קלט, יח; י דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים בדפי השער ובדפים נוספים. במספר דפים קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בחלקם בהשלמות והדבקות נייר ישנות). רישומים, חתימות וחותמות. כריכת עור ועץ עתיקה ופגומה, עם שרידי אבזמים.

"סדר תפלה מכל השנה, עם כונת האר"י זללה"ה", שני חלקים בכרך אחד, לחול, שבת ומועדים, מאת רבי שבתי מראשקוב, תלמיד הבעש"ט. למברג, דפוס A. Druker, תרכ"ו 1866.
בסוף הסידור מופיע קונטרס "מנחת יצחק" – לוח תיקוני טעויות, בעריכת רבי יצחק סג"ל מבערזאן. קונטרס זה נדפס לראשונה במהדורה שלפנינו. בהקדמתו כותב עורך הקונטרס, כי במהדורה הראשונה של סידור רבי שבתי, שנדפסה בקוריץ (בשנת תקנ"ד), נפלו טעויות דפוס רבות, ולכן ראה לנכון לחבר קונטרס מיוחד עם כל הטעויות והתיקונים, על פי יתר כתבי האר"י וספר משנת חסידים.
בדף עו/1 (בספירה השלישית) חותמת של רבי "שניאור צבי ב"ר לוי יצחק שניאורסאהן" [דור חמישי לאדמו"ר הזקן וחסיד האדמו"ר הרש"ב].

[56], נז-קל; [4], קד; קיד; [1], יא דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים (חלקם כהים). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים (קרע חסר גדול בדף האחרון), עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. פגם בהדפסה באחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים קצוצים בשוליהם. חותמות. כריכה חדשה.

סידור תפילה מכל השנה כמנהג אשכנז, עם פירוש עולת תמיד על פי פרד"ס, מאת הצדיק רבי נתן נטע משינאווא בעל "קשוטי כלה", ועם פירוש ערוגת הבושם על שיר השירים, מאת הרה"ק רבי משה אוסטרר. פרמישלה, הוצאת עטיל אמקרויט, בדפוס זופניק, קנאללער עט וואלף, תרנ"ו [1896].
בהסכמתו לספר כותב האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא, כי הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג העיד על המחבר רבי נתן נטע משינאווא שהיה אחד מל"ו צדיקים שבדור.
רבי אברהם אב"ד קרופטש, מביא בהסכמתו עדות מעניינת ששמע מרבי הערש נטע אב"ד הוסקאב, על רבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך", כי בעת שהיה דר בקהילת שינאווא, "כאשר שמע דברי קודש מפי הרב המחבר הנ"ל אמר בזה"ל [בזה הלשון] יפה אמר ר' נטע". בנוסף הוא כותב בסוף הסכמתו: "ומובטחני כי מי שיתפלל בסידור הנדפס בפירושיו הקדושים תפילתו לא יחזור ריקם".
במקביל נדפס גם סדור "כמנהג ספרד", אשר זהה כמעט כולו למהדורה הנוכחית.
סד דף עם דף שער נפרד: ספר ערוגת הבושם, פירוש על שיר השירים מאת רבי משה אוסטרר, עם פירוש פרי מגדים שהוא קיצור פירוש שושנת העמקים לרבי משה אלשיך.
כרוך עם: סדר תהלים, מסודר לימי השבוע וימי החודש. וורשא, תרל"ט [1879].

[4], מא, מג-צ; סד; סו; עח דף. תהלים: נג, [1] דף. חסרים מספר דפים באמצע ספר תהלים. 22.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם מעט קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרת עור ודפי בטנה חדשים.

ספר מצוות גדול – סמ"ג, מאת רבי משה מקוצי. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב 1522].
קולופון בעמוד האחרון: "ותשלם המלאכה, בשנת רפ"ב בראש חדש אדר השני, על ידי האחים בני ברוך אדיל קינד מפדואה, בשם דניאל בומבירגי ובביתו".
דף השער חסר. במקומו נכרך דף השער של חלקו השני של ספר לחם משנה לרבי אברהם די בוטון, ונציה שס"ד-שס"ו, אך במרכז השער הודבקה פיסת נייר ועליה נכתבו פרטי שם הספר והמחבר (וכן שם הבעלים).
רישומי בעלות וחתימות במספר מקומות. רישום בדף השער: "שייך לי הק' שמואל יהודא פעלבערבוים מאוהעל בן לאא"מ מוהר"י מיכל פ"ב". רישום נוסף שלו בדף הרביעי: "בעזה"י זה הספר הנחמד ניתן לי לדורן דרשה מאת גיסי היקר... מו"ה אליעזר גינצלער נ"י, אני הק' שמואל יהודא לבית פעלבערבוים מאוהעל... פה סילטץ...". רישומים בדף השני: "אני עובדיה מסקאנ--- קניתי זה הספר בעיר מאנטובה, כ' יוניו שין [20 לחודש יוני שנת ש']", "הגיע לחלק ר' נחמיה", "...מכרתי הספר הזה לכ"מ שלמה חיים קמאייורי יצ"ו... אני ישראל רוביירה...", "לה"ו הק' שמואל צבי וייס ממונקאטש" [אביו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא, בעל "אמרי יוסף"].
הגהות ממספר כותבים. מחיקות צנזורה במספר מקומות.

[249] דף. חסר דף השער. 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (במספר דפים הדבקות רצועות נייר לאורך השוליים, על גבול הטקסט). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה ובלויה.

פירוש על התורה על דרך האמת, מאת ה"חכם הקדוש" רבי מנחם מרקנאטי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק, מראשוני המקובלים באיטליה במאות ה-13 וה-14. קרוי על שם עירו רקנאטי שבאיטליה. תולדותיו לוטות בערפל. תורתו מושפעת ממקובלי גירונה – רבי יצחק סגי נהור וחוגו, והרמב"ן וממשיכיו. הושפע גם ממקובלי קסטיליה, ביניהם רבי יוסף ג'יקטיליה ורבי משה די ליאון. במקביל הושפע אף מחסידי אשכנז, והוא מצטט בכתביו דברים מרבי יהודה החסיד ורבי אליעזר מוורמס. גם בפסקי ההלכות שלו ניכר כי הוא קרוב לעולם המנהג והפסיקה האשכנזי. חיבורו הארוך והחשוב ביותר הוא פירושו על התורה, שלפנינו מהדורתו הראשונה. לחיבור זה נודעה השפעה רבה על מקובלים בדורות שאחריו. החיבור מקיף את כל התורה, והוא מבוסס על דרך הקבלה. בדבריו הוא מצטט רבות את הזוהר, ואף היה המקובל הראשון שהתייחס בקביעות במונח "ספר הזוהר" (ראה: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח, עמ' 62). מכתביו הנוספים: ספר טעמי המצוות, קושטא ש"ד; ספר פסקי הרקנאטי, בולוניה רצ"ח. ידועים גם חיבורים נוספים שכתב, שלא הגיעו לידינו (להרחבה: משה אידל, ר' מנחם רקאנטי המקובל, תל אביב 1998).
פירוש רקנאטי על התורה הוא מספרי הקבלה הראשונים שראו את אור הדפוס, והוא כולל ציטוטים רבים מספר הזוהר (שנדפס לראשונה רק בשנת שי"ח). בקולופון נכתב כי ההדפסה נשלמה ב"יום ב' ל"ה ימים למספר בני ישראל [אייר] שנת הרפ"ג לפ"ק".
את הספר הגיה המגיה הנודע יעקב בן חיים ן' אדוניהו. זהו הספר השני שהגיה יעקב בן חיים בדפוס בומברג (קדם לו ספר צרור המור, שנדפס באותה שנה). בראש הספר הקדמה של יעקב בן חיים על חכמת הקבלה.
מספר הגהות בכתיבה ספרדית (חלקן קצוצות).

[154] דף. חסר דף [153]. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים, רבים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי שני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט בדף האחרון (ופגיעה בכותרת הדף שלפניו כתוצאה מחיתוך הדפים), משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכה ישנה, עם סימני עש ופגמים.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 84.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.