ספר תנחומא, "הנקרא ילמדנו והוא מדרש על חמשה חומשי תורה". ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ה [1545]. מהדורה שניה.
הגהות רבות בכתיבה איטלקית (חלקן קצוצות).
רישום צנזורה בדף צז/2. מחיקות צנזורה במספר דפים.

צז דף. חסר דף אחרון. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר (חלקם מעט על הטקסט). בדפים האחרונים קרעים חסרים גדולים עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. רישום בכתב-יד (עט) בדף השער. כריכה חדשה.

ספר חזות קשה, על יסודות האמונה והיחס לפילוסופיה, מאת רבי יצחק עראמה – "בעל העקידה". סביוניטה, דפוס טוביה פואה ע"י השותפים, שי"ב [1551]. מהדורה ראשונה.

ל דף. ללא דפים לא-לח של המפתחות, החסרים במרבית הטפסים. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער המאוירת. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

על הספר, ראה: שרה הלר-וילנסקי, רבי יצחק עראמה ומשנתו, ירושלים תשט"ז, עמ’ 28-29.

שני ספרים משנות הש' בכרך אחד:
• ספר שאלות ותשובות מהר"י קולון. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי"ז – חשון שי"ח [1557].
כרוך עם:
• ספר שו"ת מהרלב"ח – שאלות ותשובות מאת מורנו הרב רבי לוי ן' חביב. ונציה, ללא שם מדפיס, שכ"ה [1565]. מהדורה ראשונה.
שני דפי השער מאוירים בתחריט עץ – שער ארכיטקטוני ובראשו נשר; תחת הנשר, איור של עקדת יצחק (השערים זהים למעט הפסוק המופיע מתחת לאיור העקדה, הרומז על מהות הספר).
רישום בכתב-יד בדפי השער של שני הכרכים: "זה הספר קודש לה' יהיה אוצר ה' יובא ליראי ה' ולחושבי שמו ית' ויתעלה".
רישום בעלות מליצי בדף הבטנה הקדמי, מיוסד על עשר הספירות, ובנוי באקרוסטיכון: "יצחק ברבי פנחס זלה"ה", בחתימת: "המעתיר אייזק נורדלינגן" – הכותב הוא אחיו הגדול של רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן בעל "יוסף אומץ" [שסייע בעריכת ספרו, כמו שנכתב בסוף ההקדמה שם].
רישום בעלות נוסף בדף זה: "קנין כספי בעד שלשה ר"ט וחצי, נאום אברהם בר דוד זצ"ל מטיטלבך [Dettelbach ליד וירצבורג]";
מספר הגהות בכתיבה אשכנזית.

שני ספרים בכרך אחד. שו"ת מהרי"ק: [12], קעא, [1] דף. שו"ת מהרלב"ח: [4], רט, [1], שכח דף. חסרים שני דפים אחרונים של לוח הטעויות. דף רפט ודף רצד מופיעים פעמיים. דף רצ ודף רצג (מסומן רפו) הושלמו מעותק אחר (מנותקים, עם חיתוך שונה). 30 ס"מ. מצב משתנה, ספר ראשון במצב בינוני-טוב, ספר שני במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה בדפים רבים בספר הראשון. קרעים, בהם קרעים בדף השער של הספר הראשון, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט. סימני עש. חותמות דהויות. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. בלאי ופגמים בכריכה, וקרע בשדרה.

אוסף גדול של שערי ספרים ודפים מתוך ספרים שונים שנדפסו בתקופות שונות ובמקומות שונים, מדפוסי שנות הש' והת', עד דפוסי שנות הת"ר. ברבים מן הפריטים – חתימות, הקדשות ורישומים שונים.
בין הפריטים:

• דף שער ודף אחרון – ספר משנה תורה להרמב"ם, עם "כסף משנה" מאת רבי יוסף קארו. ונציה דפוס אלווישו בראגאדין, של"ו [1575]. הכרך הרביעי מהמהדורה ראשונה של ה"כסף משנה" שנדפסה ברובה בחיי המחבר. בשער חלק זה כבר מופיע שמו בברכת המתים ("זצ"ל"). ובדף האחרון, דברי סיום מאת המגיה ר' חזקיה פאנו, המודיע על פטירת המחבר רבינו יוסף קארו באמצע ההדפסה (ביום י"ג ניסן של"ה). לאחר דברי הסיום של המגיה ר' חזקיה פאנו, נדפס שיר שכתב רבי אברהם חיון תלמיד המחבר בשבח חיבורו "כסף משנה". רישומים וחתימות שונות.
• דף שער – ספר מדרש שמואל, על מסכת אבות, מאת רבי שמואל די אוזידה. ונציה, דפוס זואן די גארה, של"ט [1579]. מהדורה ראשונה. הדף פגום. חתימות. מעבר לדף השער רישום בכתיבה איטלקית, שיר סונטה עם האקרוסטיכון: "אליה ציויטא נובה".
• דף שער ושני דפי ההקדמה – ספר יד המלך על מגילת אסתר, מאת רבי שמואל וולירו. ונציה, דפוס זואן די גארה, שמ"ו [1586]. מהדורה יחידה. רישום בעלות בדף השער.
• דף שער – ספר צאן קדשים, על סדר קדשים, מאת רבי אברהם חיים שור. וואנזבעק, דפוס ישראל בן אברהם, [תפ"ט 1729]. מהדורה ראשונה. חתימות ידו של הגאון רבי "וואלף הלוי באסקוויץ" – הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ בעל "סדר משנה" (ת"ק-תקע"ח), בנו ותלמידו של רבי שמואל הלוי קעלין בעל "מחצית השקל". מגדולי גאוני דורו. כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות מורביה והונגריה, והעמיד מאות תלמידים גדולי עולם.
• דף שער ודפי ההסכמות וההקדמה – ספר דמשק אליעזר על תורה נביאים וכתובים, מאת רבי אליעזר בן יהודה מפינטשוב (בעל "משנת ר' אליעזר" על המדרש). יעסניץ, דפוס ישראל בר אברהם, [תפ"ג 1723]. מהדורה יחידה. רישום בעלות: "לע' קוני מע"ט דב"ש יבה"ק" – רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש).
• דף שער, ודף הקדשה בספרדית – ספר שער יוסף על מסכת הוריות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי. ליוורנו, דפוס Anton Santini e Compagni, [תקי"ז] 1756. מהדורה ראשונה של הספר הראשון של הגאון חיד"א, שנדפס בחייו. בשער הספר, רישום הגהה בכתב-יד.
• דף שער מאוייר – מדרש חמש מגילות רבתא – מתנות כהונה. פרנקפורט דאדרה, דפוס מיכל גאטשלק, תנ"ב-תנ"ג [1691]. חתימה בשער: "משה הירצ---".
• דף שער – ספר תוספת שבת, על שו"ע אורח חיים. פרנקפורט דאדרא, דפוס אלמנת גרילא, [תקכ"ז 1767]. מהדורה ראשונה. חתימות ורישומי בעלות, בהם רישום בו נכתב על קבלת הספר מידי "הגאון מוה"ר אלעזר נר"ו ב"מ ספר אור חדש".
• דף שער – ספר ים של שלמה, על מסכת יום טוב. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ו 1766]. חותמות בעלות: "קלונימוס קלמן בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק" – האדמו"ר רבי קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" (תרמ"ט-נספה בשואה תש"ד), מבני-זקוניו של האדמו"ר מגרודז'יסק רבי אלימלך שפירא (תקפ"ד-תרנ"ב).
• דף שער – שו"ת מהר"י מטראני – חלק ב'. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ח 1768]. חתימת רבי "חיים בן ר' דוד טעביל מפינטשוב" – הגאון רבי חיים דוידזון רבה של ווארשא (תק"כ-תרי"ד), נולד בפינטשוב לאביו רבי דוד טעביל. תלמיד רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". גאון מפורסם ועשיר מופלג. ממנהיגי יהדות פולין, ומראשי הרבנים אשר תמכו ב"מרד הפולני". עם פטירתו של ה"חמדת שלמה" בשנת תקצ"ט, נבחר לרב ראשי ואב"ד של וורשא.
• דף שער – אורים ותומים, על שולחן ערוך חושן משפט, מאת רבי יהונתן אייבשיץ – חלק ראשון. קרלסרוא, Ernst Lebrecht Schniebes, [תקל"ה 1775]. מהדורה ראשונה. חתימת רבי "יחיאל דוב פרידמאן חוק"ק נאקע---" [אולי, רבי יחיאל דוב הכהן פרידמן, מרבני פשמישל].
• דף שער – ספר פרי חדש, על יורה דעה. פיורדא, דפוס איצק ב"ב, [תקכ"ט 1769]. רישומים וחתימות שונות, בהם חתימות "שמשון קולקא" מלייפניק [אולי, רבי אברהם שמשון קולקא אב"ד פוסטל-פודיוין במורביה. חתנו של רבי נחום טריביטש אב"ד ניקלשבורג].
• דף שער – ספר עבודת הקרבנות, הלכות עבודת כהנים בבית המקדש, מאת רבי אהרן הכהן חתן ה"חפץ חיים". פיעטרקוב, שנות התר"ע-תר"פ בקירוב. מעבר לדף השער (על גבי פיסת נייר שהוצמדה לדף), הקדשה בכתב-יד המחבר, וחותמתו: "אהרן הכהן, אב"ד נאוואשווענצאני פלך ווילנא" – הגאון רבי אהרן הכהן (תרכ"ה-תרצ"ו), חתנו של ה"חפץ חיים". רב בליטא ובתל-אביב, מחבר ספרים רבים.
• דפי-שער לספרים רבים, מדפוסי הערים: אמשטרדם, מנטובה, ברלין, פיורדא, יסניץ, פרנקפורט דאודר, ברונא, קרלסרוא, לבוב (למברג) ושאלוניקי.

30 פריטים, הכוללים למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנים. חלקם עם פגמים וקרעים חסרים.

טור אורח חיים, עם בית יוסף. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ט 1589].
מהדורה רביעית המבוססת על המהדורה השלישית (ונציה, שכ"ו), אלא שבמהדורה זו נוספו לראשונה ציוני אותיות בתוך ה"בית יוסף", כאשר הדינים מסומנים באות קטנה בגוף החיבור, ואילו "הדינים המחודשים" צוינו באות מרובעת גדולה בשולי הגיליון. מספור הציונים תואם את המפתח לכל אורח חיים שנדפס בתחילת הכרך. את הרעיון להוספת הציונים שאבו המדפיסים מטור חושן משפט עם בית יוסף שנדפס בסביוניטה, וכפי שנכתב בדף השער: "נדפס רביעית עם רב העיון וההגהה על יד האלוף כמהר"ר יצחק גרשון... עוד נדבה רוחו אותו לאיש אחד העומד על ההדפסה לציין ציונים הדינים על דרך אלפא ביתא לכל דין ודין בספר וכנגדם בפירוש וגם ברמזים. והדינים המחודשים בגליון כאשר נעשה בטור חשן משפט שנעשה בסביוניטה...".
חתימות ורישומי בעלות שונים (רובם מחוקים) בכתיבה ישנה, בהם רישום בעלות של "אלחנן סאקס". חתימה מאוחרת (בעט) של רבי "אלחנן משה קונשטט" (ראש ישיבת "קול תורה" בירושלים; תרע"ח-תשנ"ה). מספר הגהות קצרות ותיקונים.

כד, תס דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים ספורים, עם פגיעה קלה בטקסט במרכז דף השער (משוקמים בחלקם בהדבקות נייר). קרע גדול בדף קסא, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עץ ועור עתיקה, פגומה עם קרעים חסרים.

חיבור הבית יוסף – הבטחת ה"מגיד" משמים – קריאת שם החיבור על פי ה"מגיד"
על חיבור הבית יוסף שקד מרן רבי יוסף קארו 32 שנה. בין השנים רפ"ב-ש"ב (1522-1542) כתב את הספר, ו-12 שנים נוספות – משנת ש"ב עד שי"ד (1554), שקד על עריכתו והגהתו, וכפי שהוא כותב בסיום כרך חושן משפט שלפנינו (סביוניטה שי"ט, דף שלב/2):
"אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל וגמור הספר המפואר הזה, ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ"ב, והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב"ב, ביום ד' י"א לאלול שנת הבק"ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די"ש, אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל...".
בעת כתיבת החיבור הבטיחו המלאך ה"מגיד" שהתגלה אליו משמים כי יעזור לו לסיים את החיבור, וכי החיבור יאיר את העולם ויתקבל בכל תפוצות ישראל: "ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין" (מגיד מישרים, וזאת הברכה).
לא זו בלבד, אף את שם החיבור בחר רבי יוסף קארו בהמלצת המגיד: "עוד אמר לי שיעזרני לגמור חיבורי בלי שום טעות וסיג ושיאירו בו עיני כל ישראל, ושאקרא אותו בית יוסף כי הוא שמו הראוי לו כי הוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא" (שם, ויקהל).
בהקדמה לחיבורו (שנדפסה בראש כל אחד מהחלקים) מרחיב רבי יוסף קארו ומבאר את הנימוק לשם החיבור: "נמצא שספר זה מזון לכולא ביה על כן קראתיו בית יוסף כי כשם שמבית יוסף היו נזונים הכל מזון הגוף כך יהיו נזונים מספר הזה מזון הנפש, ועוד טעם ב' כי זה חלקי מכל עמלי והוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא".
לימוד ספר בית יוסף – סגולה לבריאות ולאריכות ימים
"הגה"צ רבי מרדכי חיים מסלאנים זצ"ל סיפר ששמע מהרה"ג ר' שמואל הלר רבה של צפת ת"ו, שללמוד טור ובית יוסף זה סגולה לאריכות ימים. ומעשה שהיה הרה"ג ר' שמואל חולה אנוש ובא אליו הבית יוסף בחלום ואמר לו שילמד טור ובית יוסף ועל ידי זה יבריא"
(הילולא דצדיקיא, ירושלים תשנ"ח, עמ' קצא).
"שמעתי מפי דודי זקני... ששמע מאמו זקנתי הצדיקת שרהלי בת רבינו משולם [איגרא] זצ"ל... כי שמעה ממנו לפני פטירתו שאמר: היות כמה פעמים בא אליו מרן הבית יוסף ז"ל לבקשו שילמוד את ספרו הבית יוסף, והוא חפץ ללמדו, אבל לא היה יכול מפני שהיה נראה אצלו לאיבוד זמן כי הכל היה בזכרונו כל המקורים לש"ס ופוסקים, ואמר שמתחרט על שלא התאמץ לדחוק את עצמו לעשות רצון הבית יוסף ז"ל וללמדו, כי אז היתה זאת לו סגולה לאריכות ימים"
(אהל נפתלי, לבוב תרע"א, עמ' 94, אות רנח).
"שמעתי כי פעם אחת היה לבנו [של רבי שלום מבעלזא] הגה"ק מהר"י זי"ע חולי קדחת ר"ל ונודע כי היה מפורסם ובדוק ומנוסה כי בבוא חולי כזו לפני מרן זי"ע ואמר שלא יהיה עוד חלפה הלכה לה המחלה תיכף ומיד (כאשר ראיתי בעיני אצלי שהיה לי המחלה כל הקיץ ובבואי לפני מרן ואמר שלא יהיה עוד והוטב לי תיכף ופסקה המחלה), ובבוא בנו הגדול לפניו ואמר לו כדרכו ולא הועיל ובא שנית ואמר כי בטור ובית יוסף יש כל מיני רפואות ויש סימן א' המסוגל שאם לומד סימן זה אז יש בכחו לגרש מחלה הנ"ל, וזה זמן רב לא למד סימן זה וחזר ולמדו ואז אמר לו כדרכו ותיכף פסקה המחלה"
(הגהת רבי שלום מרדכי אב"ד ברעזאן, בעל שו"ת מהרש"ם, על ספר דברי יצחק, מונקאטש תרס"ו, אות מ').
התקבלות הבית יוסף והשולחן ערוך בכל תפוצות ישראל
בדברי הסיום לחיבורו בית יוסף (בטור חושן משפט, סביוניטה שי"ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: "...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים". תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. כמוהו, גם חיבורו השני – השולחן ערוך, פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה"מפה" – הגהותיו של הרמ"א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז.
שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל "מרן". כמו כן, נקרא בפי הלומדים "המחבר". את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד"א ב"שם הגדולים": "שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן" (ברכי יוסף, חו"מ, סי' כה, ס"ק כט).