מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, דפוס משה מינדיס קויטיניו, [תס"א 1701]. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
רישומי בעלות בדף השער: "שייך להק'.. הר"ר נתן כהן יצ"ו"; "גבח"י אהרן פפערשיי"; "נתגלגל ובא ליד ר' אנשל רעכניץ ב'תקוה' [=תקי"א] טובה וכעת הוא חונה בעיר מלוכה ווינא" [השם אנשיל רעכניץ נמחק בדיו, אך ניתן לקראו].
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה מזערית בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. שני שערים (לשני החלקים) מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש – יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
עט; [1], קמ דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער הראשון ובדף השני (עם השיר בצורת כוכב), עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט שמעבר לשער ובדף השני, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד של מסגרת השער והשלמה בצילום של הטקסט מעבר לשער ובשיר הכוכב). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר מגלה עמוקות, דרושים על התורה ומועדים, עפ"י הקבלה, חלקים ראשון ושני, מאת הגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא ואבי תורת הקבלה בארצות אשכנז. לבוב, דפוס יהודית אשת (רבי צבי הירש ראזאניש), [תקנ"ה] 1795.
מהדורה ראשונה שנדפסה על פי כתב-יד מבית-גנזיו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, וכפי שהוא מספר בהקדמתו המליצית.
המחבר, הגאון הקדוש רבי נתן נטע שפירא (שמ"ה-שצ"ג), מגדולי גאוני דורו ומאבות תורת הקבלה בארצות אשכנז ("פה שלישי להאריז"ל"). נכדו של המהרנ"ש (רבי נתן שפירא בעל "אמרי שפר" ו"מבוא שערים"). נודע בקדושתו הרבה, וסיפורי מופת רבים על גילויי רוח הקודש התפרסמו עליו במשך הדורות. בנו הגאון רבי שלמה אב"ד סאטנוב כותב בהקדמתו לספר "מגלה עמוקות" כי אביו זכה לגילוי אליהו; גם הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מציין זאת בהקדמה שלפנינו. רבי ישעיהו באסאן, רבו של הרמח"ל, במכתבו המפורסם לחכמי ונציה מונה את ה"מגלה עמוקות" בין יחידי סגולה שזכו למלאכים מגידים מן השמים. תלמידו המפורסם הוא רבי שבתי כ"ץ בעל הש"ך. רבי שלמה בן ה"מגלה עמוקות" כותב בהסכמה לספר "שפתי כהן" כי אביו "הגאון המפורסם איש האלהי מהר"ר נתן שפירא ז"ל היה משתעשע עם האלוף... מהר"ר שבתי כ"ץ... והיה לו כבן גדל וילד על ברכיו". לאחר פטירתו התוודע בחלום לרבי שמשון מאוסטרופולי ללמדו רזי תורה, כמו שכתב רבי שמשון במכתבו: "הנה בשבועה חי עולמים ית' וית', כי בלילה הזה פרשת וארא שעבר ראיתי להגאון הגדול מוהר"ר נטע מקראקא בעל ספר מגלה עמוקות בחלומי בחזיון לילה, ואמר לי שפירוש החרוז הזה... יש לו רזין עילאין". ספריו וכתביו היו חביבים ביותר אצל גדולי הקבלה והחסידות.
רבים מגדולי הדורות ציינו את ייחוסם כצאצאים לבעל "מגלה עמוקות": רבי יהונתן אייבשיץ (הכותב עליו "זקני הגאון המקובל האלקי, איש אלוקים קדוש בעל מגלה עמוקות ז"ל, פה שלישי להאר"י ז"ל"), ה"כנסת יחזקאל", האדמו"ר רבי פנחס שפירא מקוריץ, האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז (הכותב בהסכמה למהדורת לבוב: "איש אשר רוח ד' דיבר בו... רב רבנן גאון הגאונים המפורסם הגדול בכל ערי הגולה, מרן זקני מוהר"ר נתן נטע אב"ד מק"ק קראקא והגליל, בעל המחבר ספר מגלה עמוקות"), ה"תפארת שלמה" מרדומסק, ה"חידושי הרי"ם", רבי מאיר שפירא מלובלין, ועוד רבים.
בדף האחרון חותמת של "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין".
[4], פו; [1], קב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים (חלקם גדולים), בדפים הראשונים ובדפים האחרונים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (והשלמת טקסט בצילום). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות (מחוקות בחלקן). כריכה חדשה.
אוסף ספרי קבלה, מוסר והנהגות - שנדפסו בזולקווא, מרביתם נדפסו בשנות הת"ק:
• ספר החסידים. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקל"ה 1775]. חתימות בדף השער. באמצע הספר נכרך דף בכתיבה מזרחית (בעניין לוח השנה).
• ספר מקדש מלך, פירוש על ספר הזוהר, חלק ראשון על ספר בראשית וחלק רביעי על ספר במדבר ודברים, מאת רבי שלום בוזגלו. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ג-תקנ"ד 1793-1794]. שני כרכים. חתימות בדפי השער.
• ספר מלכיאל, ביאורי אגדות וחידות בתלמוד בדרך הקבלה, מאת רבי מלכיאל חזקיה בן אברהם. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקנ"ט 1799]. חסרים שני דפים באמצע (ג-ד).
• ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר הפער, [תקס"ה 1805]. בשער: "כאשר נדפס בסלאוויטא".
• ספר חרדים, לרבי אלעזר אזקרי. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ז 1807]. חתימה קצוצה בדף השער.
• ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות, המיוחס לרשב"י. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקע"ג 1813].
• ספר אור הישר, על שלושה עמודי עולם, עמוד התורה, ועבודה, וגמילות חסדים, מאת רבי מאיר פופרש. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, [תר"ט] 1849.
7 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים.
ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממעזריטש. קוריץ, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב [הלוי], [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש". רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
[2], פד דף. 30.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חלקו התחתון של השער היה קרוע והושלם בהדבקה, יתכן שהושלם מעותק אחר. כריכת עור חדשה, מהודרת.
ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם (ארבעה חלקים) בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בכל דף שער נדפסו בדיו אדומה.
סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
חתימות בדפי השער, חלקן מחוקות. הגהות רבות בכרך השלישי. חותמות "הרב אלכסנדר יודאסין" בכרך זה.
בכרך החמישי רישומים בכתב-ידו של רבי זונדל מסלנט, בדף השער, בדף מ ובדף מח: "למדרש מנחם ציון פעה"ק ירושלים ת"ו לכולל פרושים". בראש דף השער רישום נוסף: "כפול הוא הספר הזה ולכן לטובת ביהמ"ד החלפתי אותו על ספר אחר, ח"ש [=חתמתי שמי] גבאי דביהמ"ד הנ"ל, נאום חיים אברהם ראבענזאהן".
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חמישה כרכים. כרך ראשון (לבוש התכלת): סד דף. שיבוש בסדר דפים כח-כט. כרך שני (לבוש החור): [1], סה-ר דף. כרך שלישי (עטרת זהב): קפ דף. כרך רביעי (לבוש הבוץ וארגמן): [1], ל; לג-נב; נה-פח דף. כרך חמישי (לבוש עיר שושן): ח; יא-קמח; [12] דף (דף אחרון מסומן קפ). מספור דפים משובש ברוב הכרכים. 33-34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. כרכים ראשון, שלישי וחמישי במצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי במצב בינוני, וכרך שני במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמים כהים וכתמי רטיבות גדולים במספר דפים בכרך הראשון. סימני עש עם פגיעות בטקסט. סימני עש רבים בכרך הרביעי, וסימני עש קשים בדפים רבים בכרך השני, עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
כרך הכולל שני ספרים שנדפסו בדפוסי רוסיה-פולין, בראשית המאה ה-19:
1. ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810]. עם הסכמת "הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו" רבי לוי יצחק אב"ד בארדיטשוב".
2. ספר ראשון לציון, שני חלקים – ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה ועל ספר משלי, מאת רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ט 1809?]. הסכמת הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והגה"ק רבי אברהם דוב אווערבאך מחמעלניק.
בשערי שני הספרים רישומי בעלות שונים (חלקם קצוצים), חתימות של "הק' ש"ב מאייר[?]". בהם הקדשה עצמית על קבלת הספר מאת תלמידו רבי הירש מקהילת מאהלוב.
אמרות טהורות: [2], קמב; צו, [2] דף. ראשון לציון: [1], ב-ו, [1], ט-י, י-יא, יג-יח; [1], כ-לד, לז-מא דף (מספור דפים משובש). 20.5 ס"מ. רוב הדפים נייר כחול. מצב כללי טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות, סימני עש בחלק מהדפים. קרעים בדפים בודדים, עם פגיעות קלות בטקסט. תו-ספר. כריכה לא-מקורית (משופשפת), עם פגמים.
אוסף תשעה ספרים שנדפסו בברדיטשוב בשנות הת"ק, בחלקם הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב:
• ספר ברית מנוחה, ביאורים וצירופי ניקוד על פי הסוד ל"שם בן ארבע", מיוחס לרבי אברהם מרימון הספרדי. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקס"ז 1807]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המציין כי הספר עלה "על מכבש הדפוס פה קהילתנו".
• ספר המצות להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. מעבר לשער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רישומים בכתב-יד בדף השער.
• ספר דרך מצותיך, על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. רישומים בכתב-יד, וחותמות: "להקלאז [להקלויז] של הרב מב"ד [מברדיטשוב]".
• ספר תוצאות חיים, מאת רבי אליהו די וידאש. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ק, תקע"ז 1817]. בדף השער: "כ"ש [כמו שנדפס] בפראג (שנת שכ"ו).
• ספר בעל הנפש, על הלכות נידה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב מעבר לשער. חסרים שני דפים אחרונים.
• ספר נחלת שבעה, דיני גיטין ותיקוני שטרות, מאת רבי שמואל הלוי. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"ח 1818]. בדף השער: "...שנדפס בפיורדא". מעבר לדף השער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בדף השער חותמת, חתימה ורישום בעלות של רבי יצחק גרשון ב"ר אברהם שור שו"ב.
• ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
• ספר מסורה ברורה, על הגהת ספר תורה על-פי דעת בעלי המסורה, מאת רבי יוסף בן מרדכי מברדיטשוב. ברדיטשוב, דפוס שמואל מדפיס, [בין תקס"ז-תקע"ח 1807-1818].
• ספר קיצור מנורת המאור – שבע פתילות. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. חסר דף אחד באמצע. רישומי בעלות בדף המגן, ביניהם: "שייך לכבוד המופלג מו"ה יצחק גליקעס". בדף השער, חותמת רבי יהודה ליב ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מצפת.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף גדול של ספרים מדפוסי רוסיה-פולין, עם הסכמותיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב:
• ספר חסידים, לרבי יהודה החסיד. פולנאי עיר חדש, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"ב 1792].
• ספר תורת כהנים, שלחן ערוך חשן משפט, עם מאירת עינים ושפתי כהן, חלק ראשון (סימנים א-קלב). אוסטרהא, דפוס שמואל בן ישכר בער הלוי (ויוסף הכהן מפלנאה), תקס"א [1800-1801].
• ספר חידושי הלכות למהרש"א. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער סגל], תקס"ו [1806].
• ספר אפי רברבי, שו"ע אבן העזר, עם המפרשים. אוסטרהא, דפוס אהרן בן יונה, [תקס"ו 1806].
• ספר שני לוחות הברית, חלק ראשון. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער הלוי], תקס"ו [1806]. מצורף החלק השני, ממהדורה נפרדת אך דומה, שנדפסה באוסטרהא תקס"ב (הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב מופיעה רק בחלק הראשון).
• ספר ילקוט ראובני, ילקוט ענייני קבלה ומוסר מספרים שונים, מאת רבי ראובן האשקי כ"ץ. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל] על ידי המשגיח והמתעסק יעקב בן אברהם, תקס"ו-(תקס"ז) [1806-1807].
• ספר מצוות גדול, לרבי משה מקוצי. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ז [1807].
• ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל), ועם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש]. זאסלב בעיר מיידן, דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקר ודוד בן משה, [תקס"ז 1807]. סימני עש קשים.
• ספר תולדות אדם וחוה, וספר מישרים, מאת רבינו ירוחם מפרובינצה. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. שלשה חלקים בכרך אחד. חתימות בדף המגן הקדמי והאחורי: "נפתלי הירץ באאמו"ר נתן מ"ץ משימבארג".
• ספר משנה תורה, היד החזקה להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן יששכר בער סג"ל. [תקס"ח-תקס"ט 1808-1809]. המהדורה הראשונה של ספר משנה תורה לרמב"ם שנדפסה בברדיטשוב. ארבעה כרכים. הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב מופיעות בחלק הראשון והשני.
• ספר המצות להרמב"ם, עם השגות הרמב"ן ומגלת אסתר לרבי יצחק די ליאון. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. רישום בעלות קצוץ בדף השער: "שייך לר' לייביל ראזענבלאטט נ"י".
• ספר ראשון לציון, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש: חלק ראשון, ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה וחלק שני, ביאור על ספר משלי. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ט 1809?].
• ספר חדושי הלכות מהר"ם שי"ף, חלק ראשון על מסכת ביצה, כתובות, גיטין, בבא מציעא וחולין. פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, [תק"ע 1809].
• ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810].
• תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות וסדר זרעים. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ב 1812].
19 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלושה עשר ספרים שנדפסו בזולקווא, בשנות הת"ק:
• ספר חמדת ימים, חלק שני לראש חדש. זולקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל, דוד בן מנחם מן וחיים דוד בן אהרן סג"ל, [תקט"ו 1755]. בשער: "באמשטרדם". בדף השער חותמת רבי "אפרים יוסף דוב אשכנזי, סאטמאר". רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ד-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר מסאטמאר במשך כשישים שנה, אשר היה גם מצד עצמו איש קדוש, גדול בחסידות וביראה ותלמיד חכם מופלג. ערך את ספריו של האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל").
• ספר אגודת אזוב, דרושים על מגילת רות, איכה, וקהלת, מאת רבי יעקב ישראל הלוי מגיד מישרים בקרעמניץ. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תקמ"ב 1782].
• ספר שאלות ותשובות הרשב"א המיוחסות להרמב"ן. זולקווא, דפוס גרשון בן זאב וואלף סג"ל, תקנ"ח [1798]. חתימה בדף השער.
• ספר עולם הגדול – מדרש לפירושים, מאת רבי אליעזר פישל מסטריזוב. זולקווא, דפוס גרשון [לעטעריס], [תק"ס 1800]. חתימות ורישומי בעלות: "מרדכי יעקב הכהן"; "הק' יואל כהנא ממאדע"; "הק' משה לעווי אין מונקאטש"; ועוד.
• ספר שושנת העמקים, ביאורי רבי משה אלשיך לחמש מגילות – "שושנת העמקים", על שיר השירים; "משאת משה", על אסתר; "דברים ניחומים", על איכה; "עיני משה", על רות; "דברים טובים", על קהלת. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטין, תקס"ב [1802].
בעמוד האחרון של הספר נדפס "מעשה רב", עדות בשם רבי יצחק מפוזנא ששמע מרבו הקדוש רבי אברהם, "שהיה דר בפולין בפאדליע בק"ק באר, והיה לומד בספר האלשיך בכל שבוע", ובעת פרעות שנת ת"ח בא אליו רבי משה אלשיך בחלום הלילה "ואמר לו מאחר שאתה מחבב ספר שלי, באתי אליך להזהירך שתעמוד ותמלט על נפשך בשעה זו, כי נגזרה גזירה על היהודים יושבי העיר הזאת למחר, גזירת חרב אבדון...". רישומים בכתב-יד: "שייך לאאמ"ו... מהור"ר אברהם נתן נטע[?] רב בק"ק שוסבורג ואגפי'[ה]"; "שייך להקצין ר' משה הרש".
• ספר גדולים מעשי ה' – ביאורים על סיפורי התורה, עם הגדה של פסח ופירוש, מאת רבי אליעזר אשכנזי. זולקווא, דפוס גרשון מדפיס, [תקס"ב 1802]. רישום מעניין בכתב-יד מעבר לדף המגן האחורי, עם עדות הכותב על רעב קשה בשנת תקס"ג.
• ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים.
• ספר חפץ ה', חידושים על הש"ס, מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. זולקווא "כאשר נדפס באמשטרדם", דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ה 1805]. מהדורה שניה. מעבר לשער, הסכמת המגיד מקוז'ניץ. רישומים רבים בכתב-יד, ביניהם: "זלמן חלפן".
• באור על התורה להרב הגדול המקובל איש אלקי רבינו משה ב"ר נחמן גירונדי זצ"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ה [1805].
• ספר רקח הגדול, חיבור הלכתי ובו פסקי הלכות, ומנהגים וטעמיהם על פי בעלי התוספות, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. [זולקווא], דפוס מרדכי רבין שטיין, תקס"ו [1806]. בדף השער: "הובא לדפוס במצות כבוד רב האי גאון החסיד האלקי המפורסם נ"י עה"י פה"ח מוהר"ר לוי יצחק נ" אב"ד דק"ק בארדיטשוב יצ"ו".
• פירוש על התורה מרבינו יעקב בן כבוד מרנא ורבנא רבינו הרא"ש ז"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ו [1806].
• ספר נהר פישון, דרושים על התורה והתלמוד, מאת רבי יצחק אבוהב (השני). זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ו [1806].
• ספר התרומה, פסקי הלכות במגוון נושאים, מאת רבי ברוך בן רבי יצחק מצרפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב זצ"ל, תקע"א [1811].
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נדבקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
הלכות רב אלפס (רי"ף), חלק ראשון, שני, רביעי וחמישי, עם מפרשים, "מרדכי" ותוספתא. סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע [1807-1810; דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא], נדפס על ידי המדפיסים רבי דוב בער סגל ורבי דוב בער ב"ר פסח. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ארבעה חלקים (מתוך חמישה; ללא הכרך השלישי) בארבעה כרכים.
הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ניתנה אל "הרב מחזיק הדפוס דק"ק סלאוויטא... שרוצה להעלות על משבח הדפוס שלו ספרי האלפסים". כמו כן, בהסכמה שנדפסה בתחילת הכרך השני, מאת רבי יהודה ליבוש אויערבאך אב"ד ווישנוויץ, נכתב בפירוש שם המדפיס: "הרב הה"ג חסידא ופרישא ק"ש מה"ו משה נ"י האב"ד מק"ק סלאוויטא", וזאת על אף שבשערים נדפסו שמות מדפיסים אחרים (שכנראה היו מנהלי בית הדפוס או שותפיו של רבי משה שפירא, ועל שמם נרשם רשיון ההדפסה – ראה קטלוג 65, עמ' 86). רבי יהודה לייבוש כותב בהמשך הסכמתו: "תנו עיניכם ביופי ספרי קודש היוצאים ממכבש הדפוס בק"ק הנ"ל, וכי הוד והדר פעלם, אין על עפר משלם בכל דפוסי פולין ואשכנז, זולתי דפוס א"ד [=אמשטרדם]".
חלק מהמילים שבדפי השער נדפסו בדיו אדומה.
בדף השער של החלק החמישי, רישום בעלות (פגוע בתחילתו) וחתימות של הגאון רבי שאול קצין, ובנו רבי שלמה קצין. רישומים נוספים בדף השער של החלק השני ורישומים שונים בדף המגן האחורי של החלק החמישי, בהם רישום בעלות בצדו האחורי של הדף: "שייך לר' משה מוואסלוויץ".
הגאון המקובל רבי שאול קצין (תרכ"ד-תרע"ז), בעל "כלילת שאול", מגדולי חכמי ארם-צובה. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"א וקיבל תורה במשך שלש שנים מפי הגאון המקובל רבי אליהו מני רבה של חברון. בשנת תרנ"ד עבר לירושלים ונכנס לישיבת המקובלים "בית אל" יחד עם רעו הרב השד"ה רבי חיים שאול הכהן דוויךּ, שהגיע באותה תקופה מארם-צובה לירושלים. בשנת תרנ"ו היה מראשוני ישיבת המכוונים והמקובלים "רחובות הנהר" שהקים הרב השד"ה, ושימש בה כשליח ציבור קבוע בכל יום שישי ובמוסף של יום הכיפורים. היה דורש ברבים תוכחות מוסר. גאון מופלג שהיה מגדולי הרבנים ומנהיגי הציבור בירושלים. יחד עם רעו הרב השד"ה עמד בפרץ נגד פרצות בענייני הדת. נפטר כבן נ"ג שנה. בניו רבנים ידועים שכיהנו ברבנות קהילות חשובות בארץ ובחו"ל של יוצאי ארם-צובה (חאלבּ).
ארבעה כרכים. חלק ראשון: [2], נב; יד, יג-יד; ק; מו דף. חלק שני: קפח; כו דף. דף קמז נכרך שלא במקומו, לאחר דף קלח. חלק רביעי: קנו; קטז, קטו-קטז, קכה-קמד דף. פגם בדפים יז-יח מהספירה הראשונה, דף יז/2 ודף יח/1 נותרו ריקים (הדפים נכרכו שלא במקומם, לאחר דף צח). חלק חמישי: ו, נז-סד, סז-עב; ז-רב; נו, עג-עו דף. דפים נז-סד, סז-עב, מספירת הדפים השניה, נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ו מהספירה הראשונה. 33-34.5 ס"מ. נייר ירקרק ברובו. מצב משתנה בין הכרכים. חלק ראשון ושני במצב כללי טוב-בינוני, חלק רביעי וחמישי במצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש רבים בחלק הרביעי והחמישי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער של החלק הרביעי והחמישי ובמספר מקומות נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
אוסף שערים, דפים וחלקי ספרים, מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19:
האוסף כולל: • ספר אור זרוע, חלק שני, מאת רבינו יצחק מווינא. זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרכ"ב 1862. • סדר לולב, סוכה והושענות – דפים קעט-קפה מתוך חלק ב' של סידור האר"י "קול יעקב", מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. • ספר שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות. זיטאמיר, דפוס רבי אריה ליב שפירא, תרכ"ו 1866. עותק חלקי.
האוסף כולל גם דפי-שער רבים לספרים מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, בהם: • שער משניות קדשים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ב 1822]. • שער ספר הזהר, חלק ראשון. סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקס"ט [1809]; • שער ספר המגיד, נביאים אחרונים, חלק שני (ישעיה, ירמיה, יחזקאל). סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ה 1834]. • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מכות, שבועות, עדיות, הוריות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה ובכורות). מהדורת סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א-תקע"ג [1811-1813]; • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מסכתות: ברכות, עירובין ראש השנה, בבא קמא, ושבועות). מהדורת זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. • שער תיקון ליל שבועות והושענא רבה. ז'יטומיר, דפוס האחים חנינא ליפא, אריה ליב ויהושע העשיל שפירא, תרי"ב [1852]; • ועוד שערים ודפים בודדים מספרים שנדפסו בז'יטומיר ובדפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.
למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.