מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. פולנאה, ללא שם מדפיס, [לפני תקפ"א 1821]. מהדורה שנייה עם הוספות.
במהדורה הראשונה (לאשצוב, תקע"ה), שיצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא, לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית ומספר פרשיות נוספות. מהקדמת המו"ל, שמופיעה גם במהדורתנו, מהסכמות כמה רבנים ומהבהרת מדפיסי המהדורה השנייה בתחילת פר' חיי שרה, עולה כי שלטה שריפה בחלק גדול מכתבי המחבר, ולכן לא נשמרו החידושים לפרשיות אלו. במקום נוסף במהדורה הראשונה (כ/2) משער המו"ל שהמחבר לא רצה להאריך בדברים נשגבים הכרוכים בעשרה דורות מאדם ועד נח. במהדורה שלפנינו נרשם בשער כי כדי להשלים את החסר "עשינו סמיכות חכמים ללקט אורות וביאורים מגאוני הזמן שהיו בימי הגאון המחבר ז"ל... מספר היקר רב ייבי... וחברנו את האוהל להיות אחד...". הוספות אלו מופיעות במהדורה זו בלבד, ואילו המהדורות הבאות אחריה נדפסו עפ"י המהדורה הראשונה, ללא ההוספות.
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פר' וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל, היה מקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו, לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר (עפ"י מסורת שבעל פה) בשם הרב המחבר "נחלת שמעון", שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", וסיפר רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).
בדף השער נרשמו שמות כ"קוויטל" לתפילה ולישועה: "יהודה ליב בן דינה ילתא, שמחה בן גליקיל". חותמות בעלות: "נחמיה".
[48] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת צנזורה. כריכת עור חדשה.
ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל-שטיין, משה ציקור ושאול משה גאלד-שטיין, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית עם הפירוש על התורה, נדפסה על פי המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.
בדף השער חתימה של "יוסף יצחק ספרא סת"ם", ובכתיבה שונה: "שייך לאדוני אבי מורי ה"ה התורני והרבני המופלג כש"ת מו"ה יוסף יצחק נ"י ויזרח".
[1], טו; עח; כז דף. טו דף של ההשמטות והליקוטים נכרכו בתחילת הספר במקום בסופו. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים חסרים קלים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בדף השער ובטקסט (משוקמים בחלקם במילוי נייר). בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט. חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.
ארבע מהדורות של ספר הזכירות – פסוקי שבע זכירות, עם פירוש ע"פ החסידות מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ופירוש מאת רבי רפאל בן רבי זכריה מנדל:
• ספר הזכירה. ווילנא והורודנא, דפוס השותפים Manes i zymel, תקצ"ה [1835].
• ספר הזכירות. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn., [תרי"ח] 1857. בעמוד האחרון: "אגרת מהצדיק... משולם פייוויש מק"ק זבריז" (בעל יושר דברי אמת). שני עותקים.
• ספר הזכירות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרנ"א 1890. ללא [8] עמ' בסוף, עם מעשה מרבי יעקב שמשון משעפעטיווקא. חותמת ורישום בעלות של יהודא פרץ הכהן מלודז'.
• ספר הזכירות. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידערמעססער, [תרע"ב] 1912.
ספר הזכירות כולל את פסוקי התורה המצווים על זכירה: שבת, יציאת מצרים, מתן תורה, מן, ארץ ישראל, מעשה העגל, מרים ועמלק. לצדם נדפס פירוש חסידי מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב (מלבד לפסוקים על מעשה העגל וארץ ישראל). הספר נדפס לראשונה בחיי המחבר (מעזירוב תקנ"ד) ע"י תלמידו רבי ישכר בער. ספר זה היה הראשון שנדפס בחיי המחבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ונדפסו בו לראשונה יסודות מתורתו, שמאוחר יותר התפרשו בהרחבה בספרו "קדושת לוי". לצד פירושו של רבי לוי יצחק מברידטשוב נדפס פירוש מאת רבי רפאל ב"ר זכריה מנדל, בעל ספר "מרפא לנפש" על "חובת הלבבות", המוזכר בדפי השערים של הספרים.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
שש מהדורות של "ספר זכירה וענייני סגולות", מאת רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן:
• ספר זכירה וענייני סגולות. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל-שטיין ומשה ציקור, תק"פ [1820]. חתימות ורישומי בעלות בדף השער ומעבר לדף האחרון: "רפאל בהרבני מ"ה שלמה זלמן ז"ל"; "אברהם פאריזער"; "יעקב שמואל"; ועוד חתימות פגומות.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון. [לבוב, ללא שם מדפיס], תרי"א [1851]. ללא החלק השני.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון. לבוב, דפוס Abr. N. Suss ו-B.L. Nechales, [תרכ"ד] 1864. ללא החלק השני.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. לבוב, דפוס בעריל ליב נעכעליס, [תר"ל] 1870. חותמות "אליקום ב"ר אברהם".
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. וורשא, דפוס P. Lebenson, תרל"ה 1875.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. וורשא, [אחר תרל"ה 1875]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרל"ה.
ספר זכירה וענייני סגולות כולל תפילות וסגולות שונות. את הספר חיבר רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן שבזאמוט, והוא נדפס לראשונה בהמבורג, בשנת תס"ט. בשלב מסוים נחלק הספר לשני חלקים שנדפסו יחד. הספר זכה לפופולריות רבה, ונדפס לאורך השנים בעשרות מהדורות.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות.
ספר לקוטי מהרי"ן ותולדות יצחק בן לוי, פירוש על פי רמז וסוד על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי ישראל אב"ד פיקוב, בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"א [1811]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הרב הקדוש רבי ישראל אב"ד פיקוב (תקכ"ג-תקע"ט), בן בכור ותלמיד מובהק לאביו רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הסתופף גם בצילם של רבי זושא מאניפולי ורבי משה ליב מסאסוב (עמו עסק הרבה בענייני פדיון שבויים). בראשית שנות התק"נ התמנה לאב"ד פיקוב. לאחר פטירת אביו בשנת תק"ע התמנה לאב"ד ברדיטשוב. אביו רבי לוי יצחק מביא בספרו "קדושת לוי" (סלאוויטא תקנ"ח) מחידושיו של רבי ישראל, בהלכה ואגדה. מחותנו בעל התניא כותב עליו "חסידא ופרישא", והמגיד מקוז'ניץ כותב עליו "ידיד ה'... איש אלקי קדוש הוא". בספרו זה הוא מביא עשרות פעמים מדברי תורתו של אביו, בחרדת הכבוד.
[1], פג דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים חסרים, בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות, משוקמים ברובם במילוי נייר. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח 1818 בערך]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש ותלמידו המובהק של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר עליו כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אברהם דוד מבוטשאטש ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי "צמח ה' לצבי". ספרו "אלפא ביתא" זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
משני צדי דף המגן הקדמי, נרשם בכתב-יד (מכותב לא-מזוהה) קטע ארוך על פי קבלה, בעניין בריאת העולם.
[3], כח; קלח דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר (הדבקות נייר משני צדיו של דף השער). כריכה חדשה.
כולל דף [3], עם ההסכמה השלישית וההשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, הנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער – טס של ספר תורה – סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר סג"ל, תקע"ו [1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו). מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").
[4], מה דף. חסר דף [5] מן ההקדמה. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות ושעווה. בלאי קל. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (במספר דפים הודבקו רצועות נייר לאורך השוליים, על הטקסט). סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא. [מז'יבוז'?, תקע"ח?]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי יצחק מראדוויל – חתן המחבר.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ), היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשרנוביץ תרכ"ו), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא. בספרו "אמרי שהם" נדפסה הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, ובה כותב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
[2], ג-נח; ו דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודף אחרון, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
אוסף ספרים מרבני פולין, בהם שלושה ספרי חסידות, שנדפסו בדפוסי ליוורנו על ידי הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ':
• ספר יקהל שלמה, על התורה, על התלמוד ועל הרמב"ם, מאת רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב. ליוורנו, דפוס Giov. Vincenzo Falorni, [תקמ"ו] 1786. מהדורה יחידה.
הגאון רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב, מגזע בעל מגלה עמוקות, היה מגיד, מוכיח וסופר של "ועד ארבע ארצות" בגליל קראקא והרביץ תורה לרבים. גדולי הדור העריצוהו עד למאוד. רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בבקשת עזרה במחלוקת מול היעב"ץ, ותשובתו של רבי שלמה נדפסה בספרו בית שלמה. רבי שלמה נפטר בשנת תקכ"א, והספדו של רבי יהונתן עליו נדפס בספר יערות דבש (ח"ב, דף קנ ע"א). הספר שלפנינו נדפס כ"ה שנים לאחר פטירתו (בנין שאול, מהד' מייערס, ירושלים תשס"ה, עמ' רעז-רעח).
• ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס אליעזר יוסף חיים סעדון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. שני עותקים חסרים.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס שמואל סעדון, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בספר מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, ללא שם מדפיס, [תקפ"א 1821]. חסרים דפים [2-3] עם ההסכמות ותחילת ההקדמה.
המחבר, רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצי לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד": "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
הספר נדפס בעילום שם המחבר.
חמשה ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א – שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. באותו הזמן הדפיס בליוורנו את הספר "פקודת המלך" וספרים נוספים. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
נדירים הם ספרי החסידות שנדפסו בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', לפנינו שלושה מתוכם.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
מעבר לדף האחרון, רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי נפתלי מנחם הרצוג אב"ד וילקוטש (גליציה): "הספר הקדוש שער התפלה הלזו שייך לה"ה הרבני הנגיד הגביר המפורסם לשבח כש"ת מו"ה שמואל הערצג מסאנוק, באתי עה"ח יום ב' ויקרא תד"ר... הק' נפתלי מנחם מענדל הערצג בהרב המאה"ג החריף... מ' מרדכי אב"ד וויילקאטש נכד הנ"ל" – רבי נפתלי מנחם הרצוג (נפטר בשנות התר"ס בערך), בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי אב"ד וילקוטש. בנו רבי אריה ליב הרצוג כיהן כדומ"ץ בובוב, ובנו רבי משה הרציג כיהן כאב"ד טשיטש (ראה אודות משפחת הרצוג מסאנוק ווילקוטש, באנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, עמ' 713-719).
חותמת "[ש]למה זלמן חזן".
י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט, וקרעים במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. הדף האחרון הושלם כפי הנראה מעותק אחר (סימני עש רבים, וקרעים חסרים בשוליו). כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
פריט 392 ארץ החיים (לבעל "באר מים חיים") – שני החלקים – טשרנוביץ, תרכ"א – מהדורה ראשונה – עותק מיוחס
ספר ארץ החיים, חלק ראשון, חדושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות, וחלק שני, ליקוטים שונים על נביאים וכתובים ומגילות, מאת רבי חיים טירר מטשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה. שני שערים לחלק א ושער נפרד לחלק ב.
בהקדמת המוציא לאור מסופר שכתב היד של הספר עמד לעיני האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שאף העניק לספר את שמו.
עותק מיוחס. בדף השער חותמת של רבי "משולם זישא טייטלבוים, מסיגעט יע"א" [בנו של ה"עצי חיים" אב"ד סיגט, ואחיו של האדמו"ר בעל "ברך משה" מסאטמר]; במספר מקומות חותמות של רבי "יצחק אייזיק ראזענבוים, אבד"ק זוטשקא" – האדמו"ר מזוטשקא – רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס) בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה, כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר השואה כיהן באדמו"רות בארה"ב. בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו להפקד בדבר ישועה ורחמים, לקבל ברכה או עצה טובה והוא נודע ל"פועל ישועות".
בראש דף השער השני של חלק א, רישום "קוויטל" לתפילה ולברכה: "חיים בן אסתר להתמדה".
[2], עט; [2], ל דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדפים הראשונים סימני עש וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקות נייר בשולי דפי השער של החלק הראשון. כריכה חדשה.
ספר אמרות טהורות על ספר תהלים, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, [תקצ"ט] 1838. הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים.
המחבר, הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[2], לט, מא-סז; נט דף. חסר דף מ מהספירה הראשונה. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש (בחלק מהדפים סימני עש רבים), עם פגיעות בטקסט. קרעים מעטים, בהם קרע חסר קטן בשולי דף השער. חתימה (קצוצה) בראש דף השער וחותמות. כריכה חדשה.