ספר לב אריה, על מסכת חולין, מאת רבי אריה ליב מבראד אב"ד פודהייץ (תקי"ט-תקע"ח). למברג (לבוב), Chaim Rohatyn, תרנ"ח 1898.
העותק של הגאון רבי יהודה גרינוואלד, שעבר לאחר מכן לאחיינו ותלמידו רבי אברהם חנוך פרידמן מרבני וראשי הקהילה האורתודוקסית בסאטמר.
בדף השער, חתימת רבי יהודה גרינוואלד: "הק' יודא גרו"ו". רישומי בעלות: "יודא גרינוואלד האב"ד דק"ק סאטמאר"; "זה הספר לב ארי' שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א האבדק"ק סאטמאר יע"א שנת העת"ר[?]" לב"ע. רישום בשולי דף [2]: "למדתי בזה הספר...".
חותמות תלמידו ואחיינו רבי אברהם חנוך פרידמן: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א"; וחותמות ורישומים של רבי שלום יוסף הכהן אנגלסברג [רבה של שכונת הדר יוסף בתל אביב]; ועוד.

הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבשם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".

הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-תש"ד; נספה בשואה), בן-בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש כדיין ומו"ץ בקהילה האורתודוקסית בעיר סאטמר, והיה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.

[2], קיב דף. חסרים שני דפים בסוף הכרך (דפים קיג-קיד). מספר דפים נכרכו שלא כסדרם (דפים לה, נה, עג, עז, פט, צט). 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים גסים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, משוקמים בהשלמות נייר ובהדבקות נייר ודבק. כריכת עור חדשה.