ספר מעין טהור, הלכות ודינים לנשות ישראל, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". לבוב, דפוס מיחאל פ. פארעמבא, תר"י [1850]. נדפס ע"י אברהם ניסן זיס סג"ל. יידיש.
ספר "מעין טהור", נכתב עבור נשים ופשוטי-עם שאינם מסוגלים ללמוד בשולחן ערוך את ההלכות הנוגעות לחיי יום יום. כולל דיני נדה וחציצה, מליחת בשר והפרשת חלה, ודיני שבת ויו"ט וקריאת המגילה. בהקדמתו לספר כותב המחבר, שהנשים מחויבות בלימוד וקיום הדינים הנוגעים להן, ולמרות שאינן מצוות על איסור "ביטול תורה", שכרן גדול כשכרם של הגברים בלימוד התורה. המחבר מבטיח שבזכות לימוד ההלכות והדינים שבספר הן תזכינה ל"בנים צדיקים לומדי תורה הקדושה לשמה, מורה הוראה בישראל", ומוסיף כי בזכות נשים צדקניות זכינו לגאולת מצרים, ובזכותן נזכה גם לגאולה העתידה במהרה בימינו.

[16] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות הנייר. בלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער וכמה דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. חיתוך דפים לא אחיד. חותמת. כריכת עור חדשה.
נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".