ספר תהילים עם פירושי רש"י ומצודות ופירוש ביידיש-דייטש, עם סדר מעמדות על פי הרב מאפטא. ורשא, דפוס רבי נתן שריפטגיססער, תרכ"ד 1864. שער נפרד לסדר מעמדות.
מהדורה זו נדפסה לזיכוי הרבים על ידי האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנסכיז, והיא ידועה כספר סגולה (ראו להלן).
לפנינו עותק מיוחס שהגיע מירושתו של הרב הקדוש מנסכיז, מו"ל הספר, אל הרב הקדוש מסטעפין, כפי שמעיד הרישום בכתב-יד בשער סדר מעמדות: "זה התהלים שנתן לי הרב הקדוש מסטעפין שזכה בירושתו של הרב הקדוש מניסכיז זכותו יגין עלינו ועל כל ישראל בכלל ובפרט, שייך להרבני מו"ה פינחס בהרבני יצחק ארי' ליב נ"י מראחוואלפקי" (חתימה נוספת של אותו כותב בשער התהלים).
"הרב הקדוש מסטעפין" המוזכר פה, שאליו הגיע ספר התהלים שלפנינו לאחר פטירת הרב מנסכיז, הוא כנראה אחיינו של הרב הקדוש מנסכיז – האדמו"ר רבי לוי יצחק מסטעפין (בנו של רבי יוסף מאוסטילה, אחיו הבכור של הרב מנסכיז).
בראש ספרו של הרב מנסכיז, "תולדת יצחק" (ורשא תרכ"ח), בשולי השער השני, נכתב כי ספר התהלים נדפס על ידי האדמו"ר לזיכוי הרבים ("בדפוס של הרבני מו"ה נתן שריפטיגסער אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוק"ל כדי לזכות את הרבים"). למרות שנדפס באלפי עותקים, לא נותרו ממנו עותקים רבים בעולם (לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. במפעל הביבליוגרפיה נרשם על פי צילום ממכירה פומבית).
לפי המסופר בספר "זכרון טוב" (ענייני נתינתו צדקה, אות ד), בשנת תרכ"ד החליט האדמו"ר להדפיס ספרי תהלים ולמוכרם במחצית מעלות ההדפסה, "כדי שיתנו לב לקנותם ולומר תהלים בכל יום, כדי לזכות הרבים, ולכבוד דוד המלך ע"ה שהיה מגזע יחוסו, והדפיס כששה אלפים... וקשרו אותם בקשירת עור". בתחילה חשב למכור כל ספר בשני זהובים בלבד, אך לאחר שפרצה שריפה וכילתה את בית מדרשו, מכר כל ספר בעד רובל שלם וכך מימן את בנייתו מחדש, ו"כשהיו נמכרים, היה כבוד אדמו"ר לוקחם בידו ומברך איזה ברכה למקבל התהלים, ולפעמים היה מנשק התהלים ונותנו להקונה". עוד מסופר כי רבי יצחק מנסכיז היה ממעט בדיבור ברבים, אך בשנה האחרונה לחייו יצא מגדרו ודרש את חידושיו על פרשיות השבוע ואת ביאוריו על ספר תהלים. בזמן שאמר את ביאוריו על תהלים "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בוורשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (שם, ענייני חידושי תורתו, אות יא).
בשער הראשון ובשער ספר מעמדות נכתב כי סדר המעמדות הוא "ע"פ הגאון המפורסם בוצינא קדישא איש אלהים קדוש מו' אברהם יהושע העשיל זלה"ה מאפטא" [האדמו"ר בעל "אוהב ישראל" מאפטא]. מעבר לדף השער של סדר מעמדות מובאת הסכמת בנו של "האוהב ישראל" – רבי יצחק מאיר מזינקוב (ממהדורת מז'יבוז' תקפ"ז).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (מתוך מכתבו של רבי ברוך שפירא, מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים: האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב, ועוד.
בן-אחיו, הרב הקדוש רבי לוי יצחק קצנלבוגן מסטעפין (נולד כנראה אחרי תק"ע – נפטר טבת תרל"ד, אנצי' לחסידות, ג, עמ' כז), בנו של הרב הקדוש רבי יוסף מאוסטילה (תקכ"ד-תק"צ; בנו של הרה"ק רבי מרדכי מנסכיז ואחיו הבכור של הרה"ק רבי יצחק מנסכיז), חתנו של הרה"ק רבי ישראל דוב בער המגיד מסטעפין (נפטר חשון תרי"ב; אדמו"ר נודע, בן-בתו של הרה"ק רבי מיכל מזלוטשוב), ובזיווג שני נשא את הרבנית מושקט גיטל נכדת הרה"ק מברדיטשוב (זכרון טוב, עמ' 89). משנת תרי"ב כיהן באדמו"רות בסטעפין על מקום חותנו, וחסידים רבים היו נוהרים לחצר קדשו בסטעפין. היה מקורב מאד לדודו הרב הקדוש מנשכיז, "...והסטעפינער מלבד שהיה רגיל לנסוע לדודו למרן ז"ל, היה רגיל ג"כ לשלוח מכתבים למרן, כפעם בפעם..." (זכרון טוב, עמ' 72, מכתב יא). בהסכמתו לספר "תולדות יצחק" הוא כותב על דודו הקדוש: "...עיר וקדיש נחית מן שמייא, כחד מן קמייא, ומי הוא אשר לא שמע מגודל קדושה יתירה דהוה ביה, הלא מקצות הארץ נהרו אליו ויגישו לפניו המון מסתריהם, הן במילי דעלמא והן במילי דשמייא, והמציא מזור וארוכה לנגעי לבבות, כאשר ישאל איש בדבר האלוקים, ופעל במפעלות אלוקים טובת ישראל, צדיק גוזר והקב"ה מקיים...".
בסוף הספר כרוכים שני דפים בכתב-יד, מכותב לא ידוע. באחד מהם העתקה של קטע מ"ספר הגן ודרך משה" (נדפס לראשונה לבוב תקנ"ב), ובדף השני קטעי דרוש לפרשת ואתחנן ולפרשת מסעי (בתוך הדברים מביא הכותב: "כמו ששמעתי אומרים בשם הרב הגאון מברדיטשוב זצלל"ה...").
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד (משנת 1954).

עותק שלם. [1], שג, [1]; לא דף (הדף שאחרי השער נכרך בטעות לאחר ספר התהלים) + [2] דפים בכתב-יד שנכרכו בסוף הספר. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרעים, קרעים חסרים, בלאי ופגמים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקומים בהדבקת נייר דבק חומצי (סלוטייפ). חיתוך שוליים עם פגיעה בכותרות העמוד במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.