קונטרס מודפס, "מודעה" מאת ר' יחיאל גאטליעב לייטנער, על כשרות המקווה אשר הוקם בבית המלון שלו "גאלדענעס שלאס" במרינבד, שהאדמו"ר ממונקאטש יצא לעורר על כשרותו. מרינבד, י' טבת תרע"ח [1917].
בדף השני, מכתבים בדפוס מאת גדולי הרבנים מהעיר וינה: רבי יוסף באב"ד אב"ד קאלוש, רבי יוסף ענגעל [מקראקא] ורבי מאיר אריק אבד"ק בוטשאטש, הקובעים כי המקווה נבדק, ונמצא כשר בלי פקפוק, ואינו צריך שום תיקון כלל.
הקונטרס שלפנינו נתפרסם כתשובה לכתב פלסתר שהדפיס האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא, בו טען שהמקווה פסול וצריך לתיקון, ושבעליו מסרב להישמע לאזהרות, ויצא אף נגד הרבנים שהכשירו את המקווה הפסול.
ב"מודעה" מגולל ר' יחיאל גאטליעב לייטנער (בעליהם של המלונות "גאלדענעס שלאס" ו"גאלדענען שליססעל") את סיפור הקמת המקווה בעיירת המרפא מרינבד שבבוהמיה (כיום: מריאנסקה לאזנייה, צ'כיה), והכשרתו בידי הרבנים. על-פי דבריו, המקווה תוכנן בידי מספר רבנים: רבי מאיר שמחה אבד"ק דינאבורג [בעל ה"אור שמח"], רבי שמואל בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב [האדמו"ר בעל "שם משמואל"], ורבי נפתלי זילברג ראבד"ק וורשא, וזכה להכשר מרבי יוסף ענגעל מקראקא. חרף ההכשר המהודר וההשגחה ההדוקה, נתגלעה מחלוקת על כשרות המקווה בין בעלי המלון ובין האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא (בעל ה"מנחת אלעזר"), שטען כי עפ"י דעת ה"דברי חיים" פקק ניקוז המים פוסל את המקווה.

[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.