ספר שאלו שלום ירושלים, ספר פולמוס עם "חקירה ודרישה בדבר הספר החדש הנדפס בשם ירושלמי חולין בכורות...", מאת הגאון רבי מאיר דן פלאצקי אב"ד דווהארט (בעל ה"כלי חמדה"). בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תר"ע] 1910.

תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית), העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד.
מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. ה"כלי חמדה" ביקש לראות את כתב-היד המקורי כדי לעמוד על טיבו, אך קיבל לרשותו רק כתב-יד שהוא העתק מכתב-היד המקורי. לבקשת ה"אמרי אמת" דרש ה"כלי חמדה" לראות את כתב-היד המקורי, אך פרידלנדר סירב ועוד יצא בטענות והאשמות חריפות כלפי המפקפקים בחיבור. עם הזמן נחשף כי פרידלנדר הוא זייפן. את הספר "שאלו שלום ירושלים" הוציא ה"כלי חמדה" כדי להוכיח את זיוף החיבור גם מתוך עיון מעמיק בתוכנו.
המחבר, הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. מגאוניה החריפים של פולין, והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול הוא האיש בתורה ויראה". ספרו המפורסם "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בשנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.

16, 112-9 עמ'. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים זעירים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.