קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- book (101) Apply book filter
- יד (91) Apply יד filter
- כתבי (91) Apply כתבי filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- print (84) Apply print filter
- יהדות (77) Apply יהדות filter
- jewri (70) Apply jewri filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- וספרי (62) Apply וספרי filter
- מחקר (51) Apply מחקר filter
- research (51) Apply research filter
- ספרי (50) Apply ספרי filter
- גרפיקה (42) Apply גרפיקה filter
- שנה (42) Apply שנה filter
- לוחות (42) Apply לוחות filter
- והדפסים (42) Apply והדפסים filter
- ודפים (42) Apply ודפים filter
- בודדים (42) Apply בודדים filter
- braodsid (42) Apply braodsid filter
- calendar (42) Apply calendar filter
- calendars, (42) Apply calendars, filter
- graphic (42) Apply graphic filter
- poster (42) Apply poster filter
- jewish (39) Apply jewish filter
- letter (38) Apply letter filter
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- בבליוגרפיה (26) Apply בבליוגרפיה filter
- בבליופיליה (26) Apply בבליופיליה filter
- פקסימיליות (26) Apply פקסימיליות filter
- פקסימיליות, (26) Apply פקסימיליות, filter
- bibliophilia (26) Apply bibliophilia filter
- facsimil (26) Apply facsimil filter
- facsimiles, (26) Apply facsimiles, filter
- גיאוגרפיה (25) Apply גיאוגרפיה filter
- מפות (25) Apply מפות filter
- מסע (25) Apply מסע filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- ישראל, (25) Apply ישראל, filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- גיאוגרפיה, (25) Apply גיאוגרפיה, filter
- עם (25) Apply עם filter
- בארץ (25) Apply בארץ filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- geographi (25) Apply geographi filter
- map (25) Apply map filter
- palestin (25) Apply palestin filter
- travelogu (25) Apply travelogu filter
- travelogues, (25) Apply travelogues, filter
דיוקן הרב יהונתן אייבשיץ. תחריט, ללא ציון שם האומן, המו"ל, מקום או שנה, [כנראה גרמניה או הסביבה, ראשית המאה ה–19].
תחת דיוקנו של הרב מופיעה כתובת עברית בכתב–יד, באותיות מרובעות גדולות: "צורת הרב מהו' יהונתן זצ"ל".
אף על פי שדיוקנו של הרב יהונתן אייבשיץ נפוץ בגרסאות שונות ובעותקים לא–מעטים לאחר פטירתו, נראה כי הדיוקן שלפנינו אינו מן המצויים שבהם. למידע נוסף, ראו פריט קודם.
19X16.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים. קרעים, חלקם חסרים, משוקמים שיקום מקצועי. מוצמד לנייר דק נטול חומציות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.010.
87 Abbildungen böhmischer und mährischer Gelehrten und Künstler [87 דיוקנאות של מלומדים ואמנים בוהמים ומוראבים], ספר תחריטים מעשה ידי יוהאן בלצר (Johann Balzer). פראג, [תק"פ 1780 בקירוב]. גרמנית.
כרך המכיל שמונים ושבעה דיוקנאות (לוחות תחריט) של מלומדים וחוקרים, אנשי דת ואמנים מבוהמיה ומוראביה, מעשה ידי החרט–אומן יוהאן בלצר (1738–1799). בספר אחד מהדיוקנאות המפורסמים ביותר של רבי יהונתן אייבשיץ (1694–1764 בקירוב), וכן דיוקן של
רבי דוד אופנהיים רבה של פראג (1664–1736), שניהם בעקבות Johann Kleinhard. בראש הכרך רשימות ביוגרפיות קצרות על האישים המונצחים בדיוקנאות. בפתח הספר תחריט נוסף, אלגורי, אף הוא מעשה ידי יוהאן בלצר.
19 עמ' + 87 לוחות + [1] לוח (תחריט מול דף השער). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. עטיפת נייר בלויה ומוכתמת. קרעים וחוסרים קלים בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.101.
דיוקן הרב בער דן, תחריט קטן מאת Johann Andreas Benjamin Nothnagel. פרנקפורט דמיין, [תקל"ד] 1774.
תחת דיוקנו של הרב בער דן מופיע הכיתוב העברי "כ"ה בער דן כ"כ פה"ק פ"פ דמיין / ת"פ ס"ו שנים" ותחתיו כיתוב בגרמנית "Beer Dann, Schutz–Jude / in Frankfurt, alt 66. Jaher" ("בער דן, יהודי–חסות בפרנקפורט...").
8.5X6 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאד. מוצמד לנייר ונתון בפספרטו.
מקור: אוסף פרטי.
דיוקן הרב זעקל ליב מיכלשטאדט. ליטוגרפיה מאת אמן לא מזוהה (חתום: Toussainct / Moll Lith.?). [כנראה גרמניה, שנות ה–30 של המאה ה–19 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב זעקיל ליב וורמסר מופיע הכיתוב "מהורר זעקל ליב מיכלשטאדט". כפי הנראה, הליטוגרפיה נדפסה בתקופת כהונתו כרב קהילת מיכלשטאט (שנות השלושים של המאה התשע–עשרה).
הצדיק רבי זעקיל ליב ווארמסער (תקכ"ח–תר"ח), בן למשפחת לוריא אשכנזי, שאר בשרם של המהרש"ל והאריז"ל. בתור ילד קטן התפרסם כעילוי, למד תורה אצל אביו ובעירו. ייסד ישיבה במיכלשטאט בה כיהן כראש ישיבה. הופנו אליו בקשות רבות לתפילה מאת גדולי הדור באותה התקופה, מהם החתם סופר והחידושי הרי"ם. בראש השנה של שנת ה'תר"ח הכין את תלמידיו לפטירתו, ונפטר למחרת בצום גדליה.
24X20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים, משוקמים שיקום מקצועי. פיסות נייר קטנות מודבקות בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.012.
דיוקן הרב משולם זלמן הכהן מפיורדא. ליטוגרפיה מאת אמן לא מזוהה (חתום: (Herr? Herz?. [פיורדא?, ראשית המאה ה–19].
תחת דיוקנו של הרב מופיעה כתובת עברית: "צורת הרב הגאון המפורסם מהורר משלם זלמן הכהן אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא" ותחתיה כתובת גרמנית: "Sal. Kohn Ober Rabbiner zu Fürth".
הרב משולם זלמן הכהן (תצ"ט–תק"פ), אב"ד וראש ישיבת פיורדא היה מגדולי דורו וצדיק מפורסם, מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ. בעל "שו"ת וחידושי מהרז"ך – בגדי כהונה", "משען המים" ועוד.
26X20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר קרעים חסרים, משוקמים שיקום מקצועי. מעט כתמים. מוצמד לנייר נטול חומציות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.041.
דיוקן הרב אשר לב גינצבורג–ולרשטיין. [ליטוגרפיה מאת Simon fils a Strasbg. [Frédéric–Émile Simon, [שטרסבורג, תק"פ 1820 בקירוב].
תחת דיוקנו מופיעה כתובת עברית (משובשת במקצת): "צורת הרב הגאון מוהר"ר אשר נרו אב"ד דק"ק קארלסרוה והמדינה: בן הגאון / אמתי רבן של כל בני הגולה מו"ה ארי' זצ"ל בעה"מ ספר שאגת ארי' וספר / טורי אבן"; תחת הכתובת העברית מופיעה כתובת גרמנית.
רבי אשר גינצבורג–וואלרשטיין (תקי"ד–תקצ"ז), אב"ד וואלרשטיין ואב"ד קרלסרוא, היה מגדולי דורו, וכבר מימי צעירותו התכתב רבות בהלכה עם גדולי דורו, ה"נודע ביהודה", ה"הפלאה" וה"אור חדש". בן זקונים לאביו הגאון המחבר בעל "שאגת אריה" (תנ"ה–תקמ"ה), וגדול תלמידיו בישיבת מיץ. כיהן כר"מ בישיבת מיץ ואח"כ בישיבת נידערווערן (Niederwerrn). לאחר פטירת אביו ה"שאגת אריה" הפצירו בו אנשי הקהילה שימלא מקום אביו כרבה של מיץ, אך הוא סירב בתוקף. משנת תקמ"ח בערך אב"ד וואלרשטיין, בה כיהן כ–25 שנה כרב המדינה. בשנת תקע"ט (1819) עבר לכהן ברבנות קהילת קארלסרוא וכרב ראשי של כל מדינת באדן.
42.5X30 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים רחבים. קמטים. כמה קרעים מחוזקים בנייר–דבק בגב. מעט כתמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.058.
דיוקן נפתלי הערץ בן אברהם שולמאן. תחריט קטן מאת Settman. [לייפציג, 1819].
מעל דיוקנו מופיע הכיתוב "Talmudist et Mathematicus" ("תלמודיסט ומתמטיקאי") ותחתיו מופיע שמו בשלוש שפות, באותיות קיריליות, באותיות לטיניות ובאותיות עבריות: "נפתלי הערץ ב"מ אברהם ז"ל שולמאן".
נפתלי הערץ שולמאן (נפטר 1830 בקירוב) ממשכילי וילנה, נולד בביחוב–ישן (Stary Bykhov), כיום בבלארוס. כתב וערך מספר ספרים, חיבר "שיר והלל" (בעברית, רוסית וגרמנית) ליום הולדתה של הדוכסית אליזבט אלכסנדרובנה, בתו הצעירה של הצאר אלכסנדר הראשון. נפטר באמשטרדם. למידע נוסף אודותיו, ראו: מסות ורשימות, אליעזר רפאל מלאכי. ניו יורק: עוגן, 1937, עמ' 109–114.
11X8 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, מעט קמטים וקרעים קלים. פגעי תילוע קלים. מודבק לנייר עבה בשוליים העליונים.
מקור: אוסף פרטי.
דיוקן הרב נחום טריביטש. ליטוגרפיה מאת אמן לא ידוע. [פראג?, אמצע המאה ה–19 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב טריביטש מופיעה כתובת בגרמנית: Rabbi Nehemias Trebitsch, / k.k. mähr. schles. Oberlandesrabbiner, / geb. am 14 Aug. 1779. gest. am 4 Juli 1842 in Prag" ותחתיה כתובת עברית: "חכמת אדם תאיר פניו... צורת הרב הגאון כמהור"ר נחום טריביטש זצלל"ה מק"ק פראג, רב דק"ק נ"ש ומדינות מעה[רין ושל]עזיען, בעהמ"ח ספרי שלום ירושלים על הירושלמי וקובץ על יד על הרמב"ם".
רבי נחום טריביטש (תקל"ט–תר"ב) היה רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה. תלמידו של רבי יעקב גינצבורג בעל ה–"זרע יעקב". אב"ד ק"ק פרוסטיץ (פרוסטיוב, כיום בצ'כיה); לאחר פטירתו של הרב מרדכי בנעט מונה לכהן כרבן של קהילות ניקלשבורג ושל מוראביה כולה, תפקיד בו שימש עד לסוף ימיו. מחבר הספרים "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי, ו"קובץ על יד" על הרמב"ם. "שו"ת רבי נחום טריביטש" ראה אור בהוצאת מכון ירושלים (תשמ"ט).
38X28.5 ס"מ. מצב בינוני–גרוע. קרעים חסרים רבים. קמטים, קרעים וסימני קיפול משוקמים. כתמים. השוליים חסרים (ייתכן כי הופיעו שם פרטי המדפיס). מוצמד לנייר נטול חומציות לשימור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.011.
דיוקן הרב שלמה יהודה ליב כהן רפאפורט (שי"ר). ליטוגרפיה מאת Fr. Schier על פי ציור מאת Antonin Machek. הוצאת W. [Wolf] Pascheles, פראג, [תר"י 1850 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב מופיע ציטוט מכתביו, תחתיו מופיע הכיתוב העברי "שלמה יהודא ליב כהן רפאפורט נ"י / גדול מרבן שמו" ומתחת הכיתוב הגרמני "S. L. Rapoport, / erster Rabbiner und Religionsvorsteher zu Prag".
רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן–תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". נישא למרת פרידא בתו של הגאון בעל "קצות החושן" ו"אבני מילואים". נסמך לרבנות בידי רבי יעקב לורברבוים, בעל "נתיבות המשפט". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, משם גם הביע התנגדותו החריפה לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.
36X26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כמה קרעים, חלקם חסרים. כתמים קלים. מוצמד לנייר נטול חומציות לשימור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.016.
דיוקן הרב דובערוש (דב בער) מייזלש. ליטוגרפיה מאת H. Aschenbrenner, הוצאת J. Rothwanda i N. Winkelhakena, ורשה, [ תר"כ 1860 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב מייזלש מופיעות כתובת עברית "דובערוש מייזלש / חופ"ק ווארשא יע"א", ולצידה כתובת פולנית "Baer Meisels, Rabin Okregow Warszawskich". תחת שתי הכתובות הללו מופיעה חתימתו (בדפוס) בעברית ובפולנית.
רבי דוב בער מייזלש (תקנ"ח–תר"ל) כיהן כרב הראשי של קראקוב וווארשה והיה מנהיג ציבור יהודי. חיבר את הספר חידושי מהרד"ם על "ספר המצוות" לרמב"ם.
35.5X24–24.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כמה קרעים חסרים. מעט כתמים וקמטים. השוליים הימניים גזורים באלכסון. חותמת בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.059.
דיוקן הרב אריה ליב צינץ (מהרא"ל צינץ). ליטוגרפיה מאת Jan Grządzielski. ורשה, [תקצ"ג 1833 בקירוב].
בדיוקנו מתואר הרב כשהוא יושב בחדרו ולפניו מונח ספרו "מגן האלף". תחת הדיוקן מופיע כיתוב עברי ארוך, משובש במקצת, בו נזכרים הספרים שפרסם ותאריך פטירתו. תחת הטקסט העברי מופיעה כתובת בפולנית בה נזכר הרב Leybel Mayzesz.
רבי אריה ליב צינץ (המכונה מהרא"ל, תקכ"ח–תקצ"ג) היה רב, דיין, פוסק וראש ישיבה. מגדולי הדור בפולין ובמזרח אירופה במאה ה–19. נולד בפינטשוב לאביו רבי משה אייבשיץ שהיה בן-אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ וחתן רבי אריה ליב צונץ. כבר מנעוריו נודע כגאון חריף ובקי במרחבי התורה, בגיל 25 נתוודע אל בעל ה"נודע ביהודה", שהתפעל מגאונותו ועמקותו והיה "מאוכלי שולחנו" בפראג קרוב לשנה. כיהן כאב"ד פלאצק וטשכנוב, ובשנת תק"ע עבר לעיר וורשא בה ישב על התורה ועל העבודה, וגדולי גאוני פולין נמנו על תלמידיו המובהקים, בהם הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ" והגאון רבי יעקב גזונדהייט בעל "תפארת יעקב".
גאון מופלג ומחבר ספרים תורניים רבים. ספרו "מגן האלף" - הרשום בתמונה על הספר שלפניו - נדפס עוד בחייו (בתוך הספרים שר האלף/שם חדש, ווארשא, תקע"ו-תקע"ז), אולם רבים חיבוריו נשארו בכתב-יד עד לאחר פטירתו, ונדפסו בידי תלמידיו. חיבורים גדולים ועצומים על סוגיות עמוקות במרחבי הש"ס. חלק גדול מחיבוריו נשארו בכתב-יד עד לאחר פטירתו, ונדפסו בידי תלמידיו. כידוע, ברגעיו האחרונים לפני פטירתו מן העולם, סבבו את מיטתו תלמידיו הגדולים גאוני וורשא, והרב התאמץ וכתב בפניהם את צוואתו המפורסמת, בה הבטיח להיות "מליץ טוב" לזכותו של מי שישתדל ויסייע בהוצאת ספריו. העתק הצוואה חרות על מצבת קברו בבית העלמין בווארשא. במשך הדורות שחלפו מאז ועד היום, הדפיסו אנשים רבים את ספריו כסגולה לישועה ולרפואה, כפי הבטחתו הנ"ל, בהם הרה"ק רבי אליעזר פיש האדמו"ר מביקסאד (תר"מ-תש"ד) שהדפיס בעיר סאטמר כמה מספרי המהרא"ל צינץ כסגולה לישועה ולברכה לתורמי ההדפסה. גם הגאון הנודע רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן (תרע"ח-תשס"ב), הדפיס כמה וכמה מהדורות של ספרי המהרא"ל צינץ, גם הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי ה"סטייפלר" הדפיס קונטרס מספרי המהרא"ל צינץ, כסגולה לרפואת חתנו הגאון רבי שאול ברזם (ראה: ארחות רבינו, ג, עמ' קכא-קכב; ובמהדורה החדשה, ד, עמ' קסה-קסו).
25.5X18.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. מעט כתמים וקרעים קלים, משוקמים שיקום מקצועי. מוצמד לנייר נטול חומציות. שוליים קצוצים. תווית נייר מודבקת בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.013.
דיוקן הרב שלמה זלמן [ליפשיץ] בעל ה"חמדת שלמה". ליטוגרפיה מאת אמן לא ידוע. [ורשה?, תקצ"ט 1839].
דיוקנו של הרב מתואר כשהוא יושב בלבוש חג בתוך סוכה מפוארת ומקושטת, עם שלטי "סדר אושפיזין" ותפילות "כשנכנסין לסוכה" ו"כשיוצאין מן הסכה" המופיעות בתוך מסגרת בצורת דג גדול, הוא הלווייתן ("לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן"). על ידו מתואר שמשו של הרב כשהוא אוחז בארבעת המינים. תחת הדיוקן מופיע שיר לכבוד הרב (אקרוסטיכון "שלמה זלמן") ואחריו הכיתוב "ה"ה הרב הגאון מאור הגולה מו"ה שלמה זלמן האב"ד ד"ק ווארשא נפטר ביום ג' י"א ניסן תקצ"ט לפ"ק בן חמש ושבעים שנה" וכן כתובת בפולנית: Salomon Lipszyc. Rabin z miasta Warszawy.
הרב שלמה זלמן ליפשיץ (תקכ"ה–תקצ"ט), יליד פוזנן, רבה הראשון של ורשה, בעל שו"ת "חמדת שלמה" על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
36.5X25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים משוקמים שיקום מקצועי. כתמים. שוליים קצוצים.
דיוקנאות דומים בסגנונם מתועדים במאמרה של Magdalena Czubińska על דיוקנאות רבנים במוזיאון הלאומי של קראקוב, אך דיוקן זה אינו מופיע שם.
ראו: