שלוש פקודות מודפסות העוסקות ביהודי רומא. המאה ה-16. איטלקית ולטינית.

1. Sancta Mater Ecclesia, בולה מטעם האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר (1502-1585). דפוס Haeredes Antonii Bladii, רומא, 1584 [שמ"ד]. לטינית.
בולה אפיפיורית המחייבת את היהודים להאזין מדי שבת לדרשות נוצריות אשר יוכיחו אותם על טעויותיהם, וידריכו אותם בהבנה הנכונה של הכתובים. דרשות הטפה ליהודים היו נהוגות באיטליה החל מן המאה ה-13; האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר קיבע נוהג זה והרחיבו בבולה שלפנינו ובבולה נוספת שפרסם קודם לכן, בשנת 1577. על דרשות-הכפייה ברומא, ראו: אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר" (הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992), עמ' 171-179.

2. Bando – Che non si debbano molestare, ne dar fastidio alli Hebrei, פקודה רשמית האוסרת על אזרחים נוצרים לתקוף יהודים או להטרידם. דפוס Paolo Blado Stampatore Camerale, רומא, 1591 [שנ"א]. איטלקית.
פקודה הקובעת עונש מלקות לכל מי ש"יעיז או יעלה על דעתו [...] ישירות או בעקיפין, להטריד, להפריע או להכשיל בדרך כלשהי איזה יהודי, זכר או נקבה, פעוט או פעוטה... ילעג להם, ייגע בהם או יעליבם בשום אופן במעשים או במלים הן ביום והן בלילה, בגלוי או בהחבא".
פקודות מסוג זה התפרסמו בידי מושלי רומא בסמוך לעונת הקרנבל בפברואר. הקרנבל התאפיין בהתנהגות פרועה ומשוחררת מעכבות, ויהודי רומא, אשר נהגו אף הם לטייל ברחובות בין האזרחים המחופשים, היו חשופים בתקופה זו ללעג ולעלבונות, ואף לאלימות. בפרסום צווים ממין זה יצאו הרשויות ידי חובתן כלפי תושבי רומא היהודים.
ראו: גיטו רומא – תמונות מן העבר, מאת אטיליו מילאנו. מעריב, 1992, עמ' 208. תעודה דומה לתעודה שלפנינו (משנת 1595) מובאת במהדורה האיטלקית, מול עמוד 96.

3. Bando sopra li Hebrei, צו מאת הקרדינל Girolamo Rusticucci (1537-1603), הוויקאר הכללי של רומא. דפוס Paolo Blado, רומא, 1592 [שנ"ב]. איטלקית.
הצו קובע הפרדה מוחלטת בין הקהילה היהודית לבין הקהילה הנוצרית ברומא. בין היתר נאסר על היהודים להזמין נוצרים לבתי הכנסת ולבתי הספר היהודיים, וכן לבקר בבתי עסק ומוסדות נוצריים.
ראו: Giacomo Ferri, La giurisdizione del card. vicario sugli ebrei di Roma tra il XVI e il XVII secolo, limiti e prospettive di una ermeneutica. filosofica post-strutturalista (רומא, 2016), עמ' 49-52.

36X23 ס"מ עד 42X27 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים וקמטים. מספר קרעים חסרים (עם פגיעות קלות בטקסט). התעודות נתונות במסגרות חדשות, ולא נבדקו מחוץ להן.

ספר לוחות עדות, מאמרים ומכתבי רבנים להגנת רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות שהתעורר נגדו. אלטונה, דפוס אהרן כ"ץ, [תקט"ו 1755]. מהדורה ראשונה.
"אשר ישבו כסאות למשפט רוב חכמי דור ואנשים מקובלים מפורסמי', עדות לישראל... כי שקר ענו בו בהרב... יהונתן נר"ו אב"ד... אה"ו... והצדיקו אותו בכל הדברים וחוקים אשר... חקקו... לבל ישמע ויפקד שום איש מישראל... בגנות הגאון הנ"ל... וכל הכתבים המחרפים... באש ישרפו...".
מאמרים ומכתבים מרבנים, פרנסים וראשי-קהילות, שעמדו לימין רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהואשם בשבתאות על ידי רבי יעקב עמדין, בעקבות הקמיעות שכתב. בראש הספר הקדמת ר' יהונתן ובה השתלשלות סיפור הפולמוס. בסופו פירוש על קמיע אחד ודרוש "שדרשתי כאשר החל הרעש ביום כו שבט תקיא"ל [23.2.1751] במקהלות, אשר הרבתי להתנצל עצמי".
בתגובה לספר זה הדפיס רבי יעקב עמדין את ספרו "ויקם עדות ביעקב" (ראו פריט הבא)

[12], ב-עח דף. 19 ס"מ. נייר כהה ברובו. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. רישומים בדף המגן הקדמי. חותמות. כריכה חדשה.

ספר מטפחת ספרים, חלק ראשון אודות בירור זהותו של מחבר ספר הזהר, תיקוני הזהר ומדרש הנעלם, וחלק שני בעניין השגות לספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר שלום באזילה, מאת רבי יעקב עמדין. אלטונה, נדפס בבית המחבר, [תקכ"ח 1768]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי היעב"ץ במספר עותקים מצומצם, והיה נדיר להשגה במשך שנים רבות (מהדורה שניה נדפסה בשנת תר"ל).
ספר מטפחת ספרים עוסק בביקורת על ספר הזוהר ובניסיון לקבוע את זהות מחברו ואת זמן חיבורו. כידוע, הכריז היעב"ץ מלחמת חורמה על השבתאים וספיחי השבתאות בדורו, והמניע לכתיבת חיבור זה היה השימוש לרעה שעשו השבתאים בספר הזוהר ובקבלה, כפי שכותב היעב"ץ בהקדמתו. בחיבור זה מערער היעב"ץ על ייחוס כל ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, וטוען שחלקים ממנו נכתבו מאוחר יותר, ואף השתרבבו לתוכו חלקים וקטעים בעייתיים, "שנמצאו בתוכו ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם...". החיד"א ב"שם הגדולים" (מערכת ספרים, אות ז, ערך זוהר) תמה על ביקורתו של היעב"ץ נגד ספר הזוהר, אך מלמד עליו זכות: "נראה לי כי גם הרב ז"ל ידע באמת ובתמים ענין הזהר הקדוש. אך בקנאתו על כת הארורה שעוברים על כריתות ומיתות ב"ד דתלו עצמם בלשונות הזהר בדברי שוא ושקר, לכן הראה פנים לקעקע ביצתם ולומר משום 'עת לעשות' פקפוקים אלו וכונתו לשמים...".
חתימה בדף השער (מחוקה בדיו).

נ דף. 20 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר קטן בדף ז, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט החסר בצילום). במספר מקומות אותיות מטושטשות (עקב האיכות הירודה של הדפוס; מספר שורות חוזקו בדיו על ידי כותב מאוחר). חותמות "ספריית שטראשון" בווילנא וחותמות נוספות. כריכת עור חדשה.

נייעס פאללשטענדיגעס קאכבוך פיר דיא יידישע קיכע. הוצאת M. E. Löwy, בודפשט (דפוס Adalbert della Torre, וינה), 1854 [תרי"ד]. יידיש.
לפנינו עותק נדיר של ספר הבישול היידי הראשון בעולם. הספר נדפס בשנת 1854 בעיר וינה, ובמשך שנים ארוכות היה מוכר רק מאזכורים ברשימות ביבליוגרפיות – ללא כל עותקים ידועים. כיום ידועים שלושה עותקים, האחד בספריית אוניברסיטת אמסטרדם, השני בספריית אוניברסיטת ייל והשלישי במוזיאון הלאומי של הונגריה. עותק זה הנו הרביעי.
הספר כולו מודפס באותיות עבריות המכונות "װייבערטייטש" – אותיות דקות המנסות לחקות את הכתב היידי הרהוט, שהיו נהוגות בספרים לנשים (בשונה מהכתב העברי המרובע, שהיה נהוג בספרי קודש). בעמוד השער נדפס איור של שתי נשים מבשלות במטבח.
בספר הוראות להכשרת בשר, הפרשת חלה ושמירת כשרות והיגיינה, ובהמשך מתכונים שנחשבו יוקרתיים, או מיוחדים, בגרסה כשרה, מהמטבח ההונגרי והעולמי – יונים צעירות, תה רוסי, מרק צרפתי, ומספר מתכונים שאינם נפוצים בספרי בישול יהודיים.

[1], 77, [1] עמ', 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגמים קלים. דף אחד קרוע לכל רחבו (שני חלקיו של הדף מצויים בשלמותם). מספר רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה מנותקת, ללא שדרה. דפים וקונטרסים מנותקים. רצועה של נייר דבק בקו החיבור של השער והכריכה.

ספרות:
• Early Jewish Cookbooks מאת András Koerner, (הוצאת Central European University Press, בודפשט, 2022), עמ' 17-51.
• Jewish Cuisine in Hungary מאת András Koerner (הוצאת Central European University, בודפשט, 2019), עמ' 77-80.

כ-290 גלויות שנדפסו לכבוד ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. מרביתן נדפסו בגרמניה, 1898 (גלויות רבות עם חותמות ובולים מיום הגעת הקיסר לתחנות המסע – ירושלים, יפו, ביירות, קונסטנטינופול ועוד).
לפנינו אחד האוספים המקיפים והאיכותיים של גלויות ביקור הקיסר – כ-290 גלויות חגיגיות שהופיעו לאורך שנת 1898, חלקן מעט לפני צאת הקיסר לארץ ישראל וחלקן מעט לאחר חזרתו, המנציחות את הביקור, בשלל איורים והדפסי תצלומים.
הגלויות נדפסו ברובן בגרמניה, יצרנית הגלויות הגדולה בעולם אותן שנים, בידי עשרות מו"לים שונים – חלקם הנפיקו עשרות גלויות וחלקם רק גלויה או שתיים; לכבוד הביקור, הציעו כמה מהמו"לים שירות מיוחד לרוכשים – הגלויה תשלח ליעד במזרח התיכון, תמתין לבוא הקיסר, ומשם, ביום ההגעה, תוחתם ותשלח אל הקונה. באוסף שלפנינו גלויות שנשלחו מיפו, ירושלים, ביירות, קונסטנטינופול, קהיר ומקומות נוספים.
בין הגלויות החשובות והנדירות שבאוסף:
• 16 גלויות-ענק (22X15 ס"מ) בהוצאת Knacksted & Näther (המבורג), עם הדפסי תצלומים ממהלך הביקור – הקיסר עולה להר הבית, הקיסר חוצה את יפו על סוס, ועוד; וכן 13 גלויות מתוך גרסה נוספת של אותה הסדרה, אשר נדפסה בגודל הגלויה הסטנדרטי.
• 7 גלויות בהוצאת H. A. I. Schulz (המבורג), עם איורים ליתוגרפיים צבעוניים של תחנות הביקור וארבע גלויות עם איורים מאותה הסדרה בהוצאת Max Mandus (המבורג).
• ארבע גלויות עם כיתוב עברי, דפוס ליתוגרפי מונזון (ירושלים). בכל אחת מהן איור של הקיסר נכנס בשער הכבוד, וסביבו איורים של אתרי ארץ ישראל, המשתנים מגלויה לגלויה – חברון, נהר הירדן, הר הבית, בית החולים משגב לדך, קבר רחל, הכותל המערבי. בגלויה אחת ברכת שנה טובה מבית החולים משגב לדך.
• 17 גלויות בהוצאת Carl Otto Hayd (מינכן), עם הדפסי תצלומים ממהלך הביקור – ירושלים מקושטת בדגלי האימפריה הגרמנית, זקיפים טורקיים שומרים על מחנה האוהלים של הקיסר, הקיסר והפמליה עוברים בשערי הכבוד, ועוד.
• חמש גלויות בהוצאת Knackstedt & Nather, עם תמונות מתפללים בכותל המערבי ומדליון עם דיוקן הקיסר בפינה התחתונה (בצבעים שונים: ירוק, אדום וכחול; בשלוש מהן נוספה כתובת הנצחה לביקור הקיסר על גבי הכותל); וכן 27 גלויות מאותה הסדרה עם תמונות של אתרים נוספים ודיוקן הקיסר.
• גלויות בהוצאת Vogel (לייפציג), Kutzner & Berger (ברלין), Maether & Co. (ברלין), Nister (נירנברג), Ebuzzia (קונסטנטינופול), גלויה מצולמת עם תמונת הקיסר ותמונת קונטנטינופול (ללא פרטי מדפיס, נשלחה 1898), גלויה ליתוגרפית עם דיוקן הקיסר והקיסרית על רקע ביירות (ללא פרטי מדפיס), ועוד.

כ-290 גלויות. גודל ומצב משתנים. הגלויות מסודרות באלבום על פי שמות המדפיסים, בסדר אלפביתי, עם פתקאות בכתב-יד ובאופן המאפשר לראות את גבן של הגלויות שנשלחו בדואר.

מצורפים: כ-20 כרטיסים עם תמונות ואיורים של ביקור הקיסר, מסוגים שונים (אינם גלויות), בהם תריסר קלפי אספנות בהוצאת חברת השוקלד "שטולוורק" (Stollwerck), עם תמונות מתחנות המסע השונות – ונציה, קונסטנטינופול, חיפה, ירושלים (החברה הייתה היצרן הראשון של קלפי אספנות בגרמניה, ולרגל הביקור הנפיקה את סדרת הקלפים שלפנינו).
לקריאה נוספת, ראו:
• ראלף פרי ודוד פרלמן, "גלויות להנצחת מסעו של הזוג הקיסרי הגרמני למזרח בשנת 1898" (הוצאת Verein fur Wurttembergischen Kirchengeschichte, שטוטגרט, 2019).
• ראלף פרי, Land Postal History of the Kaiser's Visit to the Holy (בתוך: Holy Land Postal History Bulletin, גליון 91-92, עמ' 400-436).
• ראלף פרי, The Visit of the Kaiser Wilhelm to the Orient Oct. – Nov 1898 (בתוך: Holy Land Postal History Bulletin, גליון 119-120, עמ' 656-679).
מקור: אוסף ראלף פרי.

מסע הקיסר בלבנט

בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ערכו קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו, הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, מסע בערי האימפריה העות'מאנית, שיעדו המרכזי ירושלים. המסע נערך על רקע התפוררותה הצפויה של האימפריה העות'מאנית, ומאבק הירושה על "נכסיה" שניטש בין מעצמות אירופה. המסע ארך יותר מחודש, ובין מטרותיו ניצבו חיזוק קשריה של הקיסרות הגרמנית עם האימפריה העות'מאנית, ועידוד ההתיישבות הנוצרית בארץ ישראל. על המקומות בהם ביקרו הקיסר ופמלייתו נמנות אתונה, קונסטנטינופול, חיפה, יפו, רמלה, ירושלים וקהיר.

ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים שבו עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו, ה-"Camp Imperial", קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים. במהלך ביקורו בירושלים, שחלק חשוב בו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל ברובע הנוצרי, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, בבניין העירייה, ובמקומות נוספים, ואף נפגש בחטף עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך בליווי פמליה קטנה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותי דרג, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית).
מסע הקיסר תואר בזמנו במאות ספרים ומאמרים, והונצח במשחקי קלפים, במשחקי שולחן ובכרטיסי אספנות, עם נופי ארץ ישראל. גולת הכותרת של הנצחת הביקור הייתה גלויות הדואר שיצאו לכבודו: כ-350 מו"לים בגרמניה ובארצות אחרות הדפיסו גלויות לרגל המסע, בקנה מידה חסר תקדים בהיסטוריה, ובאיכות מצוינת. המו"לים הגדולים, דוגמת פוגל, זילברמן וקנאקשטדט-נטר, הגדילו לעשות והציעו שירות מיוחד לאספני בולים וגלויות: תמורת סכום קבוע נשלחו למנויים גלויות מהערים בהן ביקר הקיסר, שהוחתמו ונשלחו ביום בו שהה הקיסר במקום.