Buch der erfüllten Wünsche [ספר המשאלות שנתמלאו], מאת תום זיידמן-פרויד. הוצאת Müller & Kiepenheuer, פוטסדאם, 1929. גרמנית.

הספר מעוטר בציוריה החינניים והליריים של זיידמן-פרויד שנדפסו בטכניקת פושואר. על אף איכותו האמנותית נמכר הספר בשישים עותקים בלבד ונחל כישלון כלכלי חרוץ, הן משום שכלל פעילויות מועטות ביחס לספריה האחרים של זיידמן-פרויד, הן משום שיצא עם פרוץ משבר הכלכלי העולמי של 1929.

תום זיידמן-פרויד (1892-1930), ציירת, מאיירת וסופרת, ילידת העיר וינה. אחייניתו של זיגמונד פרויד. למרות הקריירה הקצרה שלה (שנקטעה עם התאבדותה בגיל 38), הותירה זיידמן-פרויד חותם עמוק על ספרות הילדים של המאה ה-20. סגנון האיור הייחודי שלה, המאופיין בצורות גיאומטריות פשוטות, צבעוניות רכה והומור, מבטא השפעות של תנועת ה'אובייקטיביות החדשה' (Neue Sachlichkeit), תנועת אמנות מודרניסטית שהתפתחה בגרמניה בין מלחמות העולם.

[12] דף, 25.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב, עם כתמים וקמטים קלים. פגמים, שברים קלים וכתמים בכריכה. קילופים בשוליה. קרעים קלים בשדרה.

ספרות:
1. אילה גורדון, "איורים עבריים – הספר העברי המאויר לילדים: העידן הבינלאומי 1900 – 1925", הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, 2005, עמ' 140.
2. מרית בן ישראל, עדה ורדי (עורכות), "ספר תום, מסע בעקבות יצירתה של תום זיידמן-פרויד". הוצאות "אסיה" ו"מנגד", ירושלים, 2022, עמ' 152.

אלף בית, הרמן פכנבך. הוצאת "שוקן", ברלין, [תרצ"ו 1936?].

עשרים ושניים איורים צבעוניים של בעלי חיים, לפי סדר האלף-בית, מאת הרמן פכנבך. מצורפים עשרים ושניים לוחות עם איורי הספר בשחור לבן ולוח עם הקדמה באנגלית ובגרמנית (בתוך כיס בכריכה האחורית).
מתוך ההקדמה: "[...] טובות הן התמונות לא לראותן בלבד, אלא גם לצרכים אחרים [...] ולמען שספר אלף-בית זה עם שמות החיות אשר בו יישאר תמיד נקי בידיכם ויפה להביט וללמוד בו, הוספתי לכם עוד עשרים ושנים עלים בודדים, אשר גם בהם תמצאו את צורות כל החיות שבספר מצוירות בלי צבעים, למען תעתיקו אותן על ניר או תצירו אותן בצבעים".

הרמן פכנבך (1897-1986), צייר, מאייר ואמן הדפס יהודי, יליד גרמניה. לחם ונפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. למד אמנות בארפורט ובשטוטגרט. ב-1938, עם התגברות רדיפות היהודים בגרמניה עלה יחד עם אשתו לארץ ישראל. לאחר שלא הצליח להיקלט בארץ, היגר לאנגליה, שם עסק למחייתו באמנות. ב-1940 נכלא כ"נתין מדינת אויב" במחנה הצ'ינסון (Hutchinson Internment Camp) על האי מאן, לצד יהודים גרמנים ואוסטרים רבים אחרים. שהה שם כעשרה חודשים, במהלכם יצר סדרת חיתוכי לינולאום בשם "My Impressions as Refugee" ["רשמיי כפליט"]. לאחר שחרורו נשאר באנגליה, שם המשיך בעבודתו האמנותית עד למותו.

[24] עמ' + 23 לוחות, 22.5X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמי חלודה. חותמת דיו בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. קילופים בשולי הכריכה.

גרטה וולף-קרקואר (1890-1970), מתווה למשחק קוביות ללימוד האותיות. [ירושלים, שנות ה-30 של המאה ה-20].
דיו וצבעי מים על נייר ונייר שרטוט.
חמישה לוחות קטנים ועליהם מתווה למשחק קוביות. ארבעה דפים מציגים סצנות כלליות ובכל אחת חפצים, יצורים ואתרים המייצגים שש אותיות (אריה, בית, גמל וכן הלאה, וליד כל אחד מהם האות המתאימה). לוח אחד, על נייר שרטוט, מחולק לתריסר משבצות; בכל משבצת מופיעה המילה המדגימה את האות וציור קטן לידה ("ארי" ולצדה אריה, "בית" ולצדה בית, וכן הלאה). הלוח המציג את חציין השני של אותיות הא"ב חסר.
חמשת הכרטיסים שלפנינו שימשו להכנת משחק קוביות ללימוד הא"ב העברי. כל כרטיס נחתך לשישה חלקים, ואלה הודבקו על פאות קוביות המשחק. סידור נכון של הקוביות, על-פי סדר אותיות הא"ב, חשף בפני הילדים-המשחקים את האיורים בשלמותם.

גרטה וולף-קרקואר נולדה בעיירה ויטקוביץ שבמורביה וגדלה בווינה. למדה אמנות בבית הספר לאמנות לנשים ונערות בעיר ולאחר מכן אצל כמה אמנים בגרמניה ובאוסטריה. היתה חברה בקבוצת האמנים האוונגרדית "Bund der Geisitig Tätigen". בשנת 1919 נישאה לצייר והאדריכל לאופולד קרקואר, ובשנת 1924 היגרו השניים לארץ ישראל. עבדה כאמנית וכמעצבת גרפית עבור מוסדות ציוניים כמו קק"ל וקרן היסוד, ובין השנים 1939-1935 הקימה והפעילה את תיאטרון בובות "מריונית", שהציג לקהל ילדים ומבוגרים גם יחד. כמו כן עסקה באיור עיתונות ובאיור ספרי ילדים. באוסטריה עסקה וולף-קרקואר בעיקר בציור דיוקנאות בגישה אוונגרדית שניכרו בה השפעות אקספרסיוניסטיות וקוביסטיות, אולם בארץ ישראל החלה ליצור בסגנון פיגורטיבי בעל היבטים חברתיים.

לגיליונות הדפוס של המשחק ולגרסתו המוגמרת, ראו מכירת "קדם" מס' 50, פריט 240.

חמישה לוחות, 12X8 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים במתווה המצויר על נייר שרטוט.