מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- palestine, (83) Apply palestine, filter
- ישראל (73) Apply ישראל filter
- jewish (38) Apply jewish filter
- ספרי (36) Apply ספרי filter
- הבריטים (33) Apply הבריטים filter
- מחנות (33) Apply מחנות filter
- מדינת (33) Apply מדינת filter
- מאנית (33) Apply מאנית filter
- והמנדטורית, (33) Apply והמנדטורית, filter
- העפלה, (33) Apply העפלה, filter
- העפלה (33) Apply העפלה filter
- העותמאנית (33) Apply העותמאנית filter
- העות (33) Apply העות filter
- המעצר (33) Apply המעצר filter
- הבריטים, (33) Apply הבריטים, filter
- והמנדטורית (33) Apply והמנדטורית filter
- ארץ (33) Apply ארץ filter
- העות'מאנית (33) Apply העות'מאנית filter
- british (33) Apply british filter
- camp (33) Apply camp filter
- camps, (33) Apply camps, filter
- detent (33) Apply detent filter
- illeg (33) Apply illeg filter
- immigr (33) Apply immigr filter
- immigration, (33) Apply immigration, filter
- israel (33) Apply israel filter
- mandatori (33) Apply mandatori filter
- ottoman (33) Apply ottoman filter
- state (33) Apply state filter
- מצומצמות (32) Apply מצומצמות filter
- הדפסים (32) Apply הדפסים filter
- במהדורות (32) Apply במהדורות filter
- ביבליופיליה, (32) Apply ביבליופיליה, filter
- ביבליופיליה (32) Apply ביבליופיליה filter
- אמנות (32) Apply אמנות filter
- וישראלית (32) Apply וישראלית filter
- מצומצמות, (32) Apply מצומצמות, filter
- ספרים (32) Apply ספרים filter
- עם (32) Apply עם filter
- יהודית (32) Apply יהודית filter
- art (32) Apply art filter
- bibliophil (32) Apply bibliophil filter
- edit (32) Apply edit filter
- editions, (32) Apply editions, filter
- isra (32) Apply isra filter
- limit (32) Apply limit filter
- print (32) Apply print filter
- prints, (32) Apply prints, filter
- "shanah (31) Apply "shanah filter
תיבת עץ משובצת לוחיות אבן מסותתות שנוצרה במחנות המעצר בקפריסין, תש"ט (1948/1949).
במכסה התיבה משובצת לוחית המציגה קבוצת גולים על רפסודת עץ, חלקם עומדים וחלקם ישובים על מיטלטליהם, בקומפוזיציה המזוהה עם תמונות המאיירות את הפסוק "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" ומציגות את גולי בבל המתאבלים על ירושלים. מבין התמונות הללו מוכרת עבודתו של א"מ ליליין שיצירותיו היו מזוהות ביותר עם הרעיון הציוני, ונראה כי עבודה זו (או עבודה דומה) היא שעמדה לנגד עיניו של האמן שעה שחקק באבן את הדימוי שעל הלוחית שלפנינו, דימוי המבטא את מצבם של מעפילים ב"גלות קפריסין", כפי שנקראה בפי כל. הגולים אינם ניצבים על שפת הנהר כבמקור כי אם מוקפים גלים – גלי הים המפריד בין גולי קפריסין ובין ארץ ישראל, מחוז חפצם.
לוחיות הצד מעוטרות בדגם חוטי התיל הנפוץ בעבודות אלו, ובכתובות "קפריסין" ו"תש"ט".
19.5X13.5X6 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים וכתמים בלוחיות.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קופסת עץ מתומנת; על צלעותיה משובצות לוחיות אבן המעוטרות בדוגמת תיל דוקרני. על מכסה הקופסה הקבוע על צירים משובצת לוחית מתומנת ועליה תבליט של ספינת מפרש והכתובות "קפריסין" ו"תש"ח".
קוטר: 16 ס"מ. גובה: 6 ס"מ. מצב טוב. שברים ופגמים קלים בלוחיות האבן ובקופסת העץ. אחת הלוחיות שבורה ומחציתה חסרה. חלק מריפוד הקופסה הפנימי חסר. הקופסה קבועה על בסיס עץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בראש הגיליון הכיתוב "הוקמה מדינת ישראל" באותיות כחולות, ותחתיו תמונת דוד בן-גוריון מקריא את הכרזת העצמאות ודיוקנאות חיים ויצמן וחברי הממשלה הזמנית. תחת התמונות נוסח מקוצר של ההכרזה. בשוליים תמונות של בולי ישראל השונים – מ"בול ציון" הראשון ועד לבולים שהונפקו בליל הקמת המדינה.
100X70 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים וקמטים קלים. קרעים ונקבים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (מקצתם מחוזקים בנייר דבק לא חומצי).
מקור: אוסף משפחת רימון.
בראש הכרזה המשפט "רצינו – זו כבר לא אגדה" עם דיוקן הרצל בתחילתו (על יד המילה "רצינו") ודיוקן ז'בוטינסקי בסופו (על יד המילים "כבר לא אגדה").
טקסט ארוך המתאר את חזון ארץ ישראל השלמה – "עם תקומתה של מדינת ישראל... מכריזה תנועת ז'בוטינסקי: מלחמתנו לא תפסק כל עוד לא תגאל בשלמותה אדמת ישראל כפי שהובטחה בברית בין הבתרים – אדמה שרוותה לרוב דם גיבורינו...".
63X95 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול. כתמים וקרעים קלים בשוליים.
בכל מתווה משולבים מנורה ושבעה כוכבי זהב, מוקפים בסמלי שבטי ישראל (בשלושה מתווים), או בלוחות הברית ועשרת הדברות (במתווה הרביעי).
המתווים הוכנו, ככל הנראה, עבור "ועדת הסמל והדגל" של מועצת המדינה הזמנית, אשר קמה ביולי 1948 כדי לבחור סמל ודגל למדינה החדשה. הוועדה פרסמה הזמנה לשלוח הצעות שונות, והנחתה שעל הסמל לכלול מנורה, שבעה כוכבים ואת הצבעים לבן ותכלת. מבין ההצעות נבחרה לבסוף הצעתם של האחים שמיר, שלאחר מספר שינויים קבלה את צורתה הסופית הייתה לסמל המדינה.
ארבעה מתווים, 18X18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. פיסת נייר מודבקת בפינה של אחד מהם (ללא נזק לאיור).
מצורף רישום של נערות מחוללות ומכות בתוף, עם הכיתוב "ישראל" והערך הנקוב 200 (מתווה לבול דואר?).
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
באוסף:
• "דו"ח על פעולות בצר עד ה-15.5.48, חיפה" – דו"ח צה"לי (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה עם מספר תיקונים וחתימות), המתעד את פעולות הביצור וההגנה על חיפה במלחמת העצמאות. כולל תרשימים מפורטים של צורות הביצור, פירוט של מאות עבודות ביצור (על פי השכונות השונות), דו"ח כספי ועוד. נתונים בתיקייה מקורית.
• 4 תעודות לחיילי מלחמת העצמאות – תעודת גיוס לצה"ל ("פנקס המגויס"); תעודת מגויס זמנית לחטיבת גולני (גדוד 13); תעודת גיוס זמנית לעולה; תעודת שירות של מטה ההגנה בתל-אביב.
• גלויה בכתב-ידו של חייל במחנה שבויים ירדני, ינואר 1949, וגלויה שנשלחה אליו. שתיהן חתומות בחותמת הצלב האדום. אנגלית.
• "אל תושבי ירושלים" – כרזה המודיעה על סיום המצור על ירושלים ותחילת ההפוגה מטעם ראש העיר דניאל אוסטר.
• "כרוז לתושבי צפת" – הודעה על ניצחון כוחות ההגנה מטעם "מושל צפת" (מאיר מיבר).
• 19 תצלומים: אמבולנס משוריין, מטבח מאולתר בזמן המצור על ירושלים, תצלום פנורמי של שכונת מוסררה (לשימוש צה"לי פנימי, עם הוראות לחייל), סדרת תצלומים של שיירה בדרך לירושלים, ועוד. בגב של תצלום אחד חותמת הצלם אלפרד ברנהיים.
• הסכמי הפסקת האש של מדינת ישראל במלחמת העצמאות – ארבעה פרסומים מקוריים של מדינת ישראל (גיליונות 1-4 של סדרת "כתבי אמנה").
• וכן, עיתונים ועלונים (קול ירושלים, טורים, יומן המערכה, במחנה, המעש ואחרים); חוזרים פנימיים של הממשלה הזמנית; חמש מפות צבעוניות של חזיתות המלחמה בהוצאת יוסף שפירא; פנקס כיס לחבר "משמר העם"; שתי חוברות לחיילים בגנות האצ"ל והלח"י; כרטיס נפט לשכונת רחובות הבוכארים; ועוד.
כ-85 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. שאילתה שהגיש חבר הכנסת אברהם חיים שָאג לדוד בן-גוריון, אודות חיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיס פלוג'ה וטרם הובאו לקבורה (העתק; 1.5.1949).
2. מכתב התשובה של דוד בן-גוריון, מודפס על נייר מכתבים רשמי וחתום בחתימת-ידו: "הרב הראשי לצה"ל מטפל בבעיה של העגונות ומכין החומר למען יוכל בית דין רבני להתיר נשי החללים מכבלי העיגון... מטעמי בריאות אי-אפשר עדיין להעביר את גויות החיילים שנפלו בפלוג'ה. לפי פקודת הרופאים תתקיים ההעברה רק בעוד חדשים אחדים, ולא תושהה אף יום מיותר אחד" (5.6.1949).
3-4. שני העתקי-מכתבים ששלח האב השכול נחמיה ישראלית לחברה קדישא בירושלים: תלונה על מצב הקברים של נופלי הקסטל בקריית ענבים (ובהם בנו), ובקשה לרשימה של סדר קבורת הנופלים בקבר אחים (1948-1949).
5. העתק מכתב התגובה של חברה קדישא: "אין לנו כל ידיעות על הקבורות בקרית ענבים" (24.2.1948).
6. העתק מכתב מאת האב השכול שלמה וילנר לאברהם חיים שאג, ובו עדות מפורטת על חיפוש קברו של בנו: "בקרתי יחד עם אשתי בקריית ענבים וחקרנו... נסענו גם למעלה החמישה... נסענו לאבו גוש והתראינו עם מפקד הפלמ"ח וגם הוא לא ידע... אני מציין באופן מיוחד בצער רב כי עד היום משרד הבטחון לא מצא לנחוץ להודיעני על נפילת בני היקר" (3.5.1950).
7. העתק מכתב מאת עובד חברה קדישא, ובו תיאור עימות בין אנשי צבא לאנשי דת בהלוויית נופלים: "עם התחלת הלויה רצינו לסדר תפילה וקדיש, אך הם לא נתנו לנו... גם עצם הקבורה היתה לא בסדר. היה קבר גדול אחד ושם אמרו להטמין את כלם... ראינו בזה לא רק זלזול בדיני ומנהגי הקבורה אלא גם יחס בלתי אנושי לגופות אחים שמסרו את נפשם בעד המולדת" (3.5.1950).
8. העתק מכתב מאת אברהם חיים שאג אל קבוצת קרית ענבים ובו מפורטות העדויות שבידיו לקבורה בלתי נאותה בבית העלמין של הקיבוץ (3.5.1950).
9-10. מכתב מחאה מאת אברהם חיים שאג אל יושב ראש ועדת הכנסת, בעקבות הקראה של מכתב שחיבר ועד הורים כנגדו (27.7.1950; שני עותקים חתומים בחתימת-ידו).
המכתבים וההעתקים כולם מודפסים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. נקבי תיוק. מעט קמטים. כתמים, קרעים וקרעים חסרים בשוליים (קטנים).
מצורף: שטר התחייבות (מודפס ולא ממולא) לטובת "'מפעל החמישה' להנצחת קדושי קרית ענבים" של הקק"ל.
1-2. "מנשרים צווים והודעות של שלטון צבא-הגנה לישראל באזור עזה", גיליונות מס' 1 ו-2 (כפי הנראה לא נדפסו גיליונות נוספים). עברית וערבית.
3-4. כרטיס דלק ורשיון תנועה לרכב על שם הפוליטיקאי הפלסטיני ד"ר חיידר עבד א-שאפי (מודפסים וממולאים בכתב-יד, עם חותמות דיו רשמיות).
5-8. ארבעה מסמכים פנימיים של הממשל הצבאי (מודפסים, עם כמה רישומים בכתב-יד): • "האדמיניסטרציה האזרחית בעזה" (תיאור מבנה הממשל החדש בעזה, נדפס כשבועיים לאחר תום המלחמה, 19.11.1956). • "רשימת מוכתריים" (רשימת ראשי הכפרים והערים שמינה הממשל בעזה – בית חאנון, בית לאהיא, מחנה הפליטים רימאל). • רשימת תיקי "מפקדת צה"ל לאזור עזה". • ראשי פרקים לדו"ח על עבודת הממשל הצבאי בעזה.
ביום 29 באוקטובר 1956 פלשו בריטניה, צרפת וישראל לרצועת עזה ומדבר סיני וכבשו אותם בשמונה ימי לחימה – מלחמת סיני. מיד עם תום הקרבות החלה ישראל לבסס את שליטתה בשטחי הרצועה (בה ראה בן-גוריון חלק מארץ ישראל), אולם בחודש מרץ 1957 נאלצה לסגת בעקבות התנגדות חריפה מצד הקהילה הבינלאומית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, קרעים וקרעים חסרים בחלקם.
מצורף: Egyptian Postal Order – המחאת דואר מצרית ע"ס 1 פאונד מצרי (לא ממולאת), עם החותמת "فلسطين" (פלסטין).
"רמת הגולן – The Golan Heights", מאת זאב פול הרטל (הר טל). למעלה מ-300 דפים בכתב-יד, עם תשע מפות, תשעה תצלומים ועשרות איורים. [ישראל, 1967-1968].
כתב יד לחיבור מחקרי אודות רמת הגולן, שהוכן בידי זאב פול הרטל, תלמיד לגיאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית, שלחם במלחמת ששת הימים בקרבות רמת הגולן. הרטל ערך סיורים ברחבי הרמה זמן קצר לאחר המלחמה, ותיעד את מצבם של עשרות אתרים ויישובים, את זכרונותיהם של התושבים שנותרו, ואת זכרונותיו שלו מהמלחמה, והוסיף עשרות איורים ורישומים של האתרים והדמויות. לצדן, צייר הרטל תשע מפות צבעוניות, והדביק תשעה תצלומים (חלקם עם סימונים וכיתוב).
החיבור מחולק למספר פרקים: הגיאוגרפיה של הרמה, הר החרמון, האוכלוסיה, ההיסטוריה, ופרק נרחב המוקדש לתיאור אתרים – ערים נטושות, חורבות, כפרים, מוצבים סורים וצה"ליים (חלקם מתוארים בכמה עמודים וחלקם בשורות ספורות). פרק מיוחד בכתב היד, "המערכה לשחרור רמת הגולן", מתאר את זכרונות המלחמה של הרטל (בין היתר מופיעים בפרק זה תיאורים של מספר קרבות חשובים, עם שתי מפות ואיור).
322 עמ' (שיבושים במספור העמודים; יותר מ-322), 20 ס"מ. דפים מתויקים בקלסר. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים באזור נקבי התיוק (חלק מהדפים מנותקים). כתב היד נתון בתיקיית בד מהודרת, עם שדרת עור והטבעה מוזהבת.
למידע נוסף אודות כתב היד ותרגום חלקי (לאנגלית) ראו חומר מצורף.
גיליונות 1-38 של "קריאה: עלון לתרבות מחאה – הגות; שירה; פרוזה; אמנות". 25 ביולי 2020 – 1 ביולי 2021. עברית ומעט ערבית ואנגלית.
39 גיליונות של עלון המחאה "קריאה", שיצא במסגרת "מחאת בלפור" נגד בנימין נתניהו (הגיליון האחרון, מס' 38, נדפס פעמיים בשתי גרסאות שונות). העלונים כוללים, בין השאר, קטעי שירה, פרוזה, והגות, ציורים ואיורים – מאת כותבים ואמנים ישראלים ולא-ישראלים – הקשורים בנושאי המחאה: המאבק לדמוקרטיה בצל הגבלות הקורונה, המלחמה בשחיתות, בתרבות השלטונית המנוונת ובאלימות משטרתית, היחס לפליטים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונושאים נוספים.
מתוך דף הפייסבוק של מערכת העלון:
"'קריאה' הוא עלון לתרבות מחאה, שמודפס ומחולק בכל מוצ"ש במוקדי מחאה שונים ברחבי הארץ. המחלקים הם מתנדבות ומתנדבים שמקבלים או מדפיסים גיליונות בביתם. הפורמט מותאם למדפסת ביתית, דף אחד בשחור-לבן.
״קריאה״ נוסד ע"י קבוצת א.נשים ממגוון תחומים שפועלים בהתנדבות מלאה ומבקשים לתת במה של תוכן ותרבות מחאה, מתוך אמונה בחשיבותה בכלל, ובימים אלו בפרט.
המחאה הזאת היא אינטואיטיבית, ספונטנית ומאוד רגשית. אובדן האמון במדינה ובמוסדותיה הניע אותנו לחפש את האופן שבו כל אחת מאיתנו יכולה לפעול. התחושה הייתה שחסרה במה להביע בה את מה שעל ליבנו, ועל כן יצרנו אחת בצורת גיליון ברוח המחאה".
באוסף שלפנינו כלולים כל הגיליונות שחולקו בהפגנות במהלך שנה של מחאה; הגיליון האחרון (מס' 38, 1 ביולי 2021) נדפס במקור באנגלית ובערבית, ופעם נוספת בתרגום לעברית, והוא סוגר במילים: "ההפגנות נגמרו, אבל לכם.ן יש עוד מאבקים ויש עוד יצירה".
39 עלונים, 30X10.5 ס"מ (גיליון מס' 36: 21X29.5 ס"מ). מצב טוב.
1. ספר מסעי ישראל, בו יסופר מאחינו בני ישראל הנפוצים בארצות אסיא ואפריקא, מצבם המדיני והמוסרי, מדותיהם דעותיהם ומנהגיהם, טובם ועשרם, ענים ומרודיהם, דבר לא נעדר, ככל אשר ראה בעיניו והתבונן על כל דרכיהם במסעותיו זה שנים רבות בארצות הקדם, הנוסע המפורסם בימינו אלה כהר"ר ישראל בן יוסף בנימין ["בנימין השני"] מעיר פאלטישעני בארץ מולדויא [...] נעתק לשפת עברית מאת דוד גארדאן. דפוס ר' צבי הירש פעטצאלל, ליק (Lyck), תרי"ט 1859.
[1] דף, [16], 134 עמ', 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ספריה. קרעים וקרעים חסרים, רובם קלים. תיקונים מעטים בנייר דבק. דף השער מודבק על נייר לחיזוק. רישומים בודדים בכתב-יד. כריכה מאוחרת ונאה.
2. אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותששובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. חלק ראשון. הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ליק, 1866. עם: אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יאווע באטאווי, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר. "בדפוסי ועל ידי יחיאל ברי"ל", מגנצא (Mainz), תרל"ד 1874.
[10], קיא דף; [10], רלז, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים וקרעים קלים. סימני חריכה באחד הדפים. חותמות ספריה. כריכה מאוחרת ונאה.
224 טפסים (מודפסים על חמישים ושישה דפים), מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1923-1924. לאדינו.
חמישים ושישה דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
56 דפים, 33 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים וכתמים (ברובם קלים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק).