מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- palestine, (83) Apply palestine, filter
- ישראל (73) Apply ישראל filter
- jewish (38) Apply jewish filter
- ספרי (36) Apply ספרי filter
- הבריטים (33) Apply הבריטים filter
- מחנות (33) Apply מחנות filter
- מדינת (33) Apply מדינת filter
- מאנית (33) Apply מאנית filter
- והמנדטורית, (33) Apply והמנדטורית, filter
- העפלה, (33) Apply העפלה, filter
- העפלה (33) Apply העפלה filter
- העותמאנית (33) Apply העותמאנית filter
- העות (33) Apply העות filter
- המעצר (33) Apply המעצר filter
- הבריטים, (33) Apply הבריטים, filter
- והמנדטורית (33) Apply והמנדטורית filter
- ארץ (33) Apply ארץ filter
- העות'מאנית (33) Apply העות'מאנית filter
- british (33) Apply british filter
- camp (33) Apply camp filter
- camps, (33) Apply camps, filter
- detent (33) Apply detent filter
- illeg (33) Apply illeg filter
- immigr (33) Apply immigr filter
- immigration, (33) Apply immigration, filter
- israel (33) Apply israel filter
- mandatori (33) Apply mandatori filter
- ottoman (33) Apply ottoman filter
- state (33) Apply state filter
- מצומצמות (32) Apply מצומצמות filter
- הדפסים (32) Apply הדפסים filter
- במהדורות (32) Apply במהדורות filter
- ביבליופיליה, (32) Apply ביבליופיליה, filter
- ביבליופיליה (32) Apply ביבליופיליה filter
- אמנות (32) Apply אמנות filter
- וישראלית (32) Apply וישראלית filter
- מצומצמות, (32) Apply מצומצמות, filter
- ספרים (32) Apply ספרים filter
- עם (32) Apply עם filter
- יהודית (32) Apply יהודית filter
- art (32) Apply art filter
- bibliophil (32) Apply bibliophil filter
- edit (32) Apply edit filter
- editions, (32) Apply editions, filter
- isra (32) Apply isra filter
- limit (32) Apply limit filter
- print (32) Apply print filter
- prints, (32) Apply prints, filter
- "shanah (31) Apply "shanah filter
ראובן רובין יצר את סדרת חיתוכי העץ "מבקשי אלוהים" בשנת 1923, עם עלייתו השנייה לארץ ישראל. ההדפסים הוצגו בתערוכה במגדל דוד והוצאו לאור במהדורה מוגבלת של 115 עותקים (כולל 15 עותקים לא למכירה) בדפוס "הפועל הצעיר".
לפנינו עותק מס' 27, בו עשרה חיתוכי עץ חתומים בידי האמן, שני דפי תוכן ושני דפי קולופון ממוספרים ביד (עברית ואנגלית). על גבי הקולופון האנגלי מוטבע חותם שעווה עם סרט.
מהדורה נוספת של האלבום ראתה אור ארבעים ושתיים שנים לאחר צאת המהדורה המקורית (בהוצאת "גלריה בינט", 1966), אולם נדפסה ללא שניים מחיתוכי העץ – "הסנה הבוער" ו"הנביא במדבר" (שניהם מצויים בעותק שלפנינו).
[10] לוחות (שני לוחות חסרים) + [4] דף, 52X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים (רובם קלים; חלקם מחוזקים בניר דבק, בגב). קמטים ופגמים בשערים ודפי התוכן. נתונים בתיקייה מחופה בד.
ארץ ישראל, 1920, 10 תחריטים, מאת נחום גוטמן. הוצאת "איגא", ישראל, 1979. עברית ואנגלית.
עשרה תחריטים מאת נחום גוטמן המציגים את נופי ארץ ישראל ואת תושביה – "דייג בחוף יפו", "פרדסי פתח-תקוה", "פלחית מוכרת תרנגולים", "בסמטאות ירושלים", "ליד הכותל" ועוד. התחריטים חתומים בעפרון ונתונים בתיקיה מקורית. עותק ממוספר, 39/100.
"נחום גוטמן היה בין האמנים הראשונים שהארץ היא ביתם ומולדתם והם ציירוה כצייר אדם את ביתו. ציוריו ורישומיו יכלו להיעשות רק על-ידי אדם שחי מילדותו את נופי הארץ, קלט את צבעיה, אורה וצלליה. גוטמן צייר את שכונות ירושלים כשהיה ילד בן 11, למד ב'בצלאל' ויצא ל'עולם הגדול' – לבירות אירופה, כשהוא נושא עמו תיק של רישומים. לפי רישומים אלה יצר בווינה בשנת 1920 הדפסי אבן במהדורה מצומצמת [...] חמישים ושמונה שנים אחר-כך בוצעו ההדפסים מחדש על-ידי סדנת התחריטים של בצלאל בהשגחת נחום גוטמן [...] בתחריטים אלה – ציורי הבראשית – מצויים קולותיה, צבעיה, ריחה של ארץ ישראל, שלעולם לא נראנה יותר" (מתוך ההקדמה מאת שלמה שבא).
[10] לוחות תחריט + [3] דף, 35X37.5 ס"מ בקירוב (תחריטים בגודל משתנה). מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
32 רישומים מאת רות שלוס (1922-2013).
צבעי מים, עט, פחם, דיו, וטוש על נייר.
מרבית הרישומים באוסף הם דיוקנאות, חלקם יחידניים וחלקם קבוצתיים. לצדם מופיעים גם רישומים של בעלי חיים, נופים ופועלים במלאכתם. שניים מן הרישומים חתומים "רות שלוס".
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולחידלון שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
20.5X14.5 ס"מ עד 35X25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי חלק מהדפים. על פינות אחד מן הדפים, בצדו האחורי, מודבקות פיסות נייר לחיזוק.
ספרות:
1. אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
2. רות שלוס, רטרוספקטיבה. אוצרת: טלי תמיר. אתר המשכן לאמנות עין חרוד.
מרדכי לבנון (1901-1968), "הנגב הגאולוגי", 1956.
שמן על בד. חתום ומתוארך. מתואר בגב.
60X74 ס"מ. מצב טוב.
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
מרדכי לבנון (1901-1968), דיוקן (דיוקן עצמי?), 1968.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
60X81 ס"מ. מצב טוב.
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
מרדכי לבנון (1901-1968), צפת.
שמן על בד. חתום. מתואר בגב.
73X100 ס"מ. מצב טוב.
מרדכי לבנון (1901-1968), יליד טרנסילבניה (כיום רומניה), עלה לארץ ישראל בשנת 1921. בשנים 1925-1927 למד אצל יצחק פרנקל (פרנל), בסטודיה לציור בתל-אביב, ובשנים 1929-1930 היה חבר בקבוצת האמנים הצעירים "מסד", יחד עם אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, יוסף קוסונוגי ואחרים. בשנת 1938 עבר מתל-אביב לירושלים, ובראשית שנות ה-60 הקים סטודיו בצפת.
לבנון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל, ובפרט את נופי הערים צפת וירושלים שביניהן חילק את זמנו. סגנונו הושתת על יסודות אקספרסיוניסטיים, וציורי הנוף שיצר, לעיתים אף מבלי לצאת אל הטבע, התאפיינו לא פעם באווירה חלומית או מיסטית. מבקר האמנות והתיאטרון חיים גמזו הגדיר את לבנון כ"אחד הציירים האקספרסיוניסטיים החשובים ביותר שלנו, אחד מאמני החזון הכנים ביותר. הוא היה כולו אמת ויצירתו אמת. אמת אישית, מקורית..." (ד״ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 260).
על יצירתו זכה לבנון פעמיים בפרס דיזנגוף לציור (ב-1940 וב-1961).
Song of Songs. פורטפוליו ובו 120 ליתוגרפיות לשיר השירים. הוצאת Isart Art Collection, תל אביב, 1976. אנגלית.
עם האמנים המשתתפים נמנים מיכאל ארגוב, דב פייגין, אבא פניכל, יאיר גרבוז, דוד גרשטיין, מיכאל גרובמן, רפי לביא, בתיה לישנסקי, יחזקאל שטרייכמן, שרגא וייל, ורבים אחרים.
הפורטפוליו נדפס במהדורה מוגבלת של 200 עותקים רגילים ו-120 עותקים שלא הועמדו למכירה (H'ors Commerce). עותק זה ממוספר 42/200. כל הליתוגרפיות חתומות וממוספרות בעיפרון, 109 מהן ממוספרות 42/200 ואחת-עשר הושלמו מעותק אחר, ממוספרות 102/120 ומסומנות H.C.. בראש הפורטפוליו חוברת (אנגלית) ובה שמות כל האמנים, ביוגרפיה קצרה לכל אחד ורשימה של כל הליתוגרפיות לצד שם האמן, רפרודוקציה קטנה והפסוק שאליו מתייחסת כל ליתוגרפיה. הלוחות נתונים בקופסה תואמת.
מרבית הלוחות 35X25 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים. בצדה הפנימי של הקופסה מודבק תו ספר.
11X11 ס"מ. מצב טוב.
![דער קרן-היסוד בויט ארץ-ישראל [קרן היסוד בונה את ארץ ישראל]. דפוס Krasilovsky y Pertzovsky, [בואנוס איירס, סוף שנות ה-20 בקירו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/165.jpg "\"קרן היסוד בונה את ארץ ישראל\" – כרזה מאוירת – בואנוס איירס, סוף שנות ה")
כרזה מאוירת. במרכז הכרזה טקסט בנושא הישגי קרן היסוד. מסביב שני רצפים של דימויים (איורים ותצלומים) המתארים את פעילות קרן היסוד בתחומי החקלאות, התעשיה, החינוך, ועוד. בתחתית כיתוב הקורא לסייע לבניית הארץ ולחזק את קרן היסוד.
גרסה נדירה. הכרזה נדפסה במקור בארץ ישראל בשתי גרסאות – האחת בעברית והשנייה ביידיש (ראו "קדם", מכירה 47, פריט 326, וכן "קרן היסוד זורעת – העם העברי קוצר, כרזות קרן היסוד 1920-2010", עמ' 26).
51X73.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים, נקבים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, משוקמים.
!["פון טובערקולאז 'סוכאטע' קען מען זיך איינהיטן!" [מן השחפת ניתן להישמר!], כרזה מאוירת מטעם ארגון הבריאות היהודי אוז&](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/166.jpg "\"מן השחפת ניתן להישמר!\" – כרזה מאוירת (בעיצוב יוסף צ'ייקוב?) – ארגון ה")
כרזה חינוכית למיגור השחפת בקרב הקהילה היהודית – סדרת איורים המציגים התנהגויות מסוכנות (מוקפות מסגרת שחורה) והתנהגויות נכונות למניעת הדבקה. נדפסה מטעם ארגון הבריאות היהודי אוז"ה (יידיש: אזע), בשיתוף עם הארגונים Federation of Ukrainian Jews ו- Fund for the Relief of Jewish Victims of the War in Eastern Europe.
ידועות מספר כרזות נוספות, המזכירות בסגנונן את הכרזה שלפנינו, אשר נדפסו באותה השנה בידי אותם ארגונים ובאותו המקום, ועוצבו בידי האמן יוסף צ'ייקוב (ראו, למשל, הארכיון הדיגיטלי של ייווא לחיי יהדות פולין, אוסף הכרזות, פריטים מספר RG 28/P/168 ו-RG 28/P/172).
98X68.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול ובשוליים, עם פגיעות בטקסט ובאיור, משוקמים (יריעת נייר דקה מוצמדת לגב הכרזה).
כרזה מאוירת. צללית של ילד פושט ידיים בין שני דקלים וחמש מסגרות עם איורים קטנים (עבור כל אחד מימי שבוע הבריאות: "יום ההיגינה", "יום התינוקות", "יום המזונות", "יום החידקים" ו"יום חליפת כח"). בשוליים התחתונים: "יצא לאור ע"י ועד שבוע הבריאות ירושלם".
70X48.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. קרעים משוקמים (פגיעה קלה בכתובת "ז. רבן, 'בצלאל'"); השלמות צבע. הכרזה מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
איור ילד רוחץ ידיים, כשברקע נראה חדר עם כסא ושולחן לילדים. ראו "קדם", מכירה 50, פריט 368.
50X70 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים וקמטים. קרעים ארוכים בשוליים, משוקמים.