מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
הכרזה מציגה סצנות שונות מן המגילה, לצד הפסוקים המתאימים: "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב", "ומרדכי יצא מלפני המלך", "ואת עשרת בני המן תלו", "ומשלוח מנות איש לרעהו". התמונות משובצות בין שני עמודים קלאסיים מסוגננים, מעוטרים בצמחיה ובשרשרות פרחים. במדליון בתחתית הדף נראה קבר רחל.
47X30 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים מזעריים בשולי הדף.
במרכז המיקרוגרפיה ניצב ייצוג סמלי של מקום המקדש ומעליו נישא דגל הנושא את הפסוק "נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול", ותחתיו הפסוק "שאו נס ציונה". משני צדי מקום המקדש צומחים שני עצי ערבה ועל ענפיהם תלויים כלי נגינה. בתחתית ההדפס כתובת (עברית וצרפתית) המתארת את הנראה במיקרוגרפיה ואת מקור הפסוקים המרכיבים אותה: "החלק הראשון כתוב בכל פסוקי כתבי הקדש המדברים בציון ובדוד, החלק השני כתוב בספרי עזרא ונחמיה". הכתובת חתומה בדפוס: "נעשה מידי לזכרון אהבת ציון, שמואל שולמאן". ההקדשה לברון רוטשילד ולחובבי ציון, המופיעה בעותקים אחרים של ההדפס, אינה מופיעה בעותק זה, לעומת זאת צוינו שם בית הדפוס ומקום הדפוס, החסרים בעותקים אחרים: "Impr. Cathol. Beyrouth".
ר' שמואל שולמאן (1843-1900), מחלוצי המושבות, סופר סת"ם וצייר מיקרוגרפיות. נולד בטימקוביץ' שברוסיה הלבנה, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. היה מן הפעילים במאמצי הקמת המושבות ומחברי "ועד חלוצי יסוד המעלה", האגודה המייסדת של ראשון לציון, וניסה ליישב חקלאים יהודים על אדמת הג'יפתליק בעמק הירדן.
47X40 ס"מ. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קלים, רובם בשולי הדף. כתמים, לרוב ללא פגיעה בהדפס.
בראש הכרזה הכתובת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ומתחתיה הקדשה, "מנחה שלוחה לכבוד חותני מחברתו נאוה וצאצאיהם תחיו" היוצרת ראשי תיבות - "משלח מנות"; והפסוקים "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים". במרכז כתובות הלכות מגילה בארבעה טורים, עם אקרוסטיכון - "שמואל, מרדכי, אסתר". למטה מופיעים ברכות קריאת המגילה והפיוט "שושנת יעקב". הדף מוקף במסגרת מיקרוגרפית ובה כתובה מגילת אסתר. הכרזה לא הושלמה - חלק משטחה נותר ריק ואחת מהלכות המגילה לא נכתבה אף שהוכן לה מקום.
50X70 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. עקבות תיקונים בנייר דבק חומצי. כתמים, בהם כתמים מן הדיו עקב הקיפול. קמטים.
מקור: עזבון ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944).
צבעי גואש על נייר.
תוכנית גדולה, משורטטת וצבועה ביד. ארון הקודש משובץ בצד דרום, כנהוג בצפת השוכנת צפונית לירושלים. לוח "מזרח" שצויר בצפת בתקופה זו אף הוא מורה על צד דרום במקום, כמקובל, על צד מזרח (ראו מכירת "קדם" 48 פריט מס' 10).
74X53 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. כתמים קלים.
במרכז כל לוח נראית מפת ארץ ישראל לרוחב (צד מזרח למעלה) מחולקת לנחלות השבטים, ובה מסומנות, בין היתר, המושבות החדשות; מתחתיה מפת כדור הארץ, ולמעלה פנורמה - בלוח אחד נראית פנורמה של צפת, משובצת תמונות קטנות של אתרים חשובים כגון קבר רבי יוחנן הסנדלר, המושבה ראש פינה ועוד; בלוח השני נראית פנורמה של ירושלים, משובצת תמונות קטנות של חברון, קבר רחל, הכותל ו"ע"ה ציון ת"ו". בין המפות וסביבן משובצים פסוקים מתאימים.
60X50 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ופגמים קלים בשולי הלוחות.
ספרות: E. & G. Wajntraub, Hebrew Maps of the Holy Land. Wien: Brüder Hollinek, 1992. W. 82.
לוח יאהרצייט גדול וצבעוני בדפוס ליטוגרפי. במרכז נראית מפת ארץ ישראל צבעונית ומפורטת, מחולקת לנחלות השבטים. הים התיכון וקפריסין מתוארים ביידיש. סביב המפה מסגרת רחבה, ובה רשימה המונה את המושבות היהודיות בארץ ישראל, תחת הכותרת "דיא אידישע קאלאניען" (מתוארכת תרע"ד). שמות המושבות מופיעים בכתיב היידי. כמו כן, במסגרת משובצים תיאורים סכמטיים ונאיביים של מקומות קדושים וערים בארץ, נתונים במסגרות מסוגננות שונות: "עיר יפו ת"ו", "עיר חיפו ת"ו", "מדרש שלמה - מקום מקדש", "עיה"ק צפת ת"ו וקבר ה"ר שמעון בר יוחאי", "עיר ה"ק טבריא ת"ו", "עיה"ק ציון ת"ו וקברי מלכי בית דוד", "מערת המכפלה בעיה"ק חברון". בתחתית הדף קרטוש ובו מקום לרישום שם הנפטרים.
הלוח חתום בדפוס: "זה הציור נערכה על ידי ה"ר מיכאל פרידמאן הדרשן מעיה"ק צפת ת'ו'ב'". גרסה מאוחרת של הלוח, נעדרת חתימה, ובה כותרות באנגלית וכתובת "מזרח", נדפסה בשנת תרצ"ז (E. & G. Wajntraub, Hebrew Maps of the Holy Land. Wien: Brüder Hollinek, 1992. W. 100i).
המפה אינה מופיעה בספריה הלאומית וב-OCLC.
56X48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. סימני קיפול וקמטים. כתמים. רצועות נייר דבק חומצי בגב.
כרזה מעוטרת לסוכה, מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
דיו, צבעי מים וצבעי גואש על נייר.
במרכז הכרזה, בכתב-יד אמן, כתוב נוסח "תפלה כשנכנסין לסוכה", ומתחתיה, בשבעה טורים, נוסח הזמנת האושפיזין לכל יום מימי החג. בראש הכרזה שתי תפילות נוספות: "יהי רצון" הנאמר בשעת אגודת הלולב ו"יהי רצון" הנאמר קודם לנטילת הלולב. הטקסט מוקף במסגרת מסוגננת, דמוית קשת כפולה הנתמכת על שני עמודים. בנקודת המפגש של שתי הקשתות נראים לוחות הברית, כתר תורה ונשר. על הקשת הימנית ניצב אייל ועל הקשת השמאלית - אריה. כותרות התפילות, וכן שמות האושפיזין, כתובים בדיו סגולה. הדף מוקף במסגרת מסוגננת נוספת.
נכדו של ר' יוסף צבי גייגר, בנימין גייגר, מספר בספר זיכרונותיו על סוכת סבו ועל קישוטיה: "הסוכה שלו הייתה מהיפות בעיר. על קישוטיה טרח סבא ימים רבים לפני בוא החג. מובן שאנו הנכדים הצטרפנו בשמחה רבה לעשייה ולקישוט, כשהתכונה מלווה את כל המשפחה מראשית חודש אלול. עם גמר הבנייה כוסו הקירות בסדינים לבנים וצבעוניים. עליהם נתלו פלקטים מצוירים ומאוירים שהכין סבא במו ידיו כל שנה מחדש. זכור לי במיוחד הפלקט של האושפיזין שהפליא את עיני כל המתבוננים בו. כמו כן היו ציורים של המקומות הקדושים, קבר רחל ומערת המכפלה וגם מגזרות נייר של חיות ועופות. תקרת הסוכה הייתה האטרקציה העיקרית בסוכתנו. היא כוסתה בשכבה של הדס ריחני שהובא מהר הג'רמק, ותלויים היו קישוטים רבים שהכין סבא [...] שמע סוכתו היפה של ר' יוסל טודרוסעס הגיע לקהל גדול שבא לראותה בכל ימי החג. גאוות הנכדים הייתה גדולה בראותם ובשומעם את קריאות השמחה וההתפעלות של המבקרים".
הכרזה חתומה בחותמת הדיו של עזבון ר' יוסף צבי גייגר.
55X41.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים וקרעים חסרים, מתוקנים בהדבקת נייר בצדה האחורי. תיקונים בנייר דבק חומצי. כתמים.
ספרות: בנימין גייגר, אחד מזקני צפת. דפי חיים, 2011. עמ' 26.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
צמד כרזות לקישוט הסוכה מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
צבעי מים וצבעי גואש על נייר.
צמד כרזות עגולות שצוירו על גבי מפיות נייר עגולות מודפסות. על האחת המילים "מועדים לשמחה" ועל השניה - "חגים וזמנים לששון"; בשתי הכרזות נראה אריה רובץ על גבעות ירוקות.
קוטר: 32 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים חסרים קלים. כתמים קלים.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
שלושה מתווים לעבודה "עקדת יצחק" מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
עיפרון על נייר.
במתווים חוזרות, בווריאציות ובקומפוזיציות שונות, התמונות המוצגות בעבודה: אברהם המניף את המאכלת, יצחק העקוד על גבי המזבח, המלאך, האיל הנאחז בסבך בקרניו, אברהם ויצחק בדרכם, והנערים היושבים עם החמור.
העבודה המוגמרת נמכרה במכירת "קדם" 86 פריט מס' 85. מתווה מוגמר ברובו של העבודה מצוי באוסף איינהורן, ומוצג בספר "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט" (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), תמונה 108, שם הוא מיוחס בטעות למשה שאה מזרחי.
שלושה מתווים, 41X32 ס"מ עד 50X38 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. קרעים וקרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות במתווים. אחד הדפים קרוע לאורכו (מנותק לשניים). כתמים ופגמים נוספים. סימני קיפול וקמטים. תיקונים בנייר דבק.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
שלושה מתווים לכיסוי למצות מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרע"ד (1913/4) עד תרצ"ה (1934/5) בקירוב.
עיפרון, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר.
שלושה מתווים שונים; שניים מהם נועדו להכנת מתנה לתורמים, ומעוטרים בין היתר במילים "מנחה שלוחה". המתווים מציגים אלמנטים שונים מענייני הפסח וארץ ישראל: סימני הקערה, שני גדיים, מקום המקדש, הכותל המערבי, שבע הספירות המקבילות לסימני הקערה מסודרות על גבי מגן דוד, פסוקים, הברכה על אכילת מצה ועיטורים צמחיים. שניים מן המתווים מתוארכים (תרע"ד, תרצ"ה). על אחד מן המתווים מופיעה הכתובת "ירושלם Jerusalem", אולם אף הוא ככל הנראה נעשה בצפת.
31X34 ס"מ; 36X37 ס"מ; קוטר 59 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים וכתמים. קמטים.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
מגזרת נייר צבועה ביד, מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרס"ד (1903/1904).
מגזרת רבועה, המורכבת ממגן דוד גדול, זהוב, ובמרכזו אגרטל ורדים. בששת המשולשים ההיקפיים פרחים ועלים, ובארבע פינות הדף ארבע ציפורים. המגזרת מתוארכת בגבה.
מגזרות מסוג זה, בהיותן נטולות הקשר ורמזים איקונוגרפיים, היו עשויות להיות "שבועות'ל" ובאותה מידה לשמש לקישוט הסוכה. נקבי התלייה בפינות המגזרת מעידים על שימוש בנעצים ומשכך, ככל הנראה, על ייעודה כמגזרת לסוכה.
20.5X23.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים קלים, בעיקר בפינות. כמה חלקים חסרים. כתמים ונקבים. תיקוני נייר בגב.
אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
מגזרת נייר צבועה ביד לחג השבועות ("שבועות'ל") מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרס"ב (1902/1901).
מגזרת עגולה, במרכזה לוחות הברית ומעליה כתר תורה זהוב, ובו תומכים צמד אריות. מתוארכת בגבה. כפי הנראה, ציור לוחות הברית מעיד על ייעוד המגזרת לחג השבועות.
בספר "מגזרות נייר, אמנות יהודית עממית" מאת גיזה פרנקל (הוצאת מסדה, 1983; עמ' 66-67) מתועדת מגזרת נייר זהה לשבועות (צבועה אחרת), מאוסף המוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור, תל-אביב. שם מתוארת המגזרת כ"שבועות'ל" מגליציה, סוף המאה ה-19.
קוטר: 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. תיקוני נייר בגב המגזרת. נקבים וקרעים קלים.
אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.