מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
עותק מיוחס - במרכז השער של כרך א', רישום בעלות המציין כי הספר שייך לאדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי: "שייך להר"נ בן הרב הקדוש המפורסם עטרת תפארת נזר עדת ישורון מ"מ מטריסק ושאר קהלות ישראל". בכל ארבעת הכרכים מופיעים רישומי בעלות של "ר' לובש מחדרקאב" (או: "מחאדרקב").
האדמו"ר הקדוש רבי מנחם נחום טברסקי מטריסק ובריסק (תקפ"ט-תרמ"ז), בנו הבכור של האדמו"ר רבי אברהם "המגיד מטריסק" בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט), וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא בעל ה"מגן דוד" (תקס"ח-תרמ"ב). עוד בחיי אביו הוכתר לכהן כאדמו"ר, ואביו היה שולח אליו חסידים, שיבקשו ממנו להתפלל בעבורם. עקב גזרות השלטון הרוסי נאלץ להמלט מרוסיה בשנת תרמ"ה, יחד עם אחיו רבי מרדכי טברסקי מקוז'מיר. לאחר נדודים רבים התיישב בעיירה קוטלנה שבפרברי העיר בריסק והקים בה את חצרו. עמד בקשרי ידידות ואחווה עם רבה של בריסק הגאון בעל "בית הלוי", שאף ביקרו בביתו החדש בקוטלנה, ועשה הרבה להעלות את כבודו בעיני החסידים מבני העיר בריסק. ה"בית הלוי" הרשה לו להקרא בתואר "הרבי מבריסק". לאחר פטירתו בדמי ימיו (עוד בחיי אביו "המגיד מטריסק") נשא עליו ה"בית הלוי" מספד תמרורים (הראשון לשושלת בריסק, עמ' 366-368). ילקוט מתורתו נדפס בספר "זכרון מנחם נחום" (ירושלים, תשס"ה), מצאצאיו יצאו שושלות אדמו"רים חשובים: בנו הרה"ק רבי מרדכי זוסיא - האדמו"ר מהוצלס-יאס, ובנו הרה"ק רבי משה יהודה ליב טברסקי - האדמו"ר מחלם.
ארבעה כרכים: [8], רעח דף; [4], רס דף; [2], שפט, [1] דף; [2], שי דף. 36.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעט בלאי. סימני עש. כריכות חדשות, עם שילוב פיסות עור מהכריכות המקוריות הנאות.
העותק של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין ופוריסוב. בדף השער רישום בעלות: "שייך לכ"ק מרן שליט"א אבדק"ק קאלשין ופאריסאוו וגארווילין".
האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" (הוא עצמו היה מספר על גילויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו). מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).
[1], ב-כב, כז-לב, לא-לב, [1], לב-לד, לז-נו, [1] דף. מספור דפים משובש. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, כולל כתמי רטיבות ויין. בלאי. קרעים קלים וסימני עש. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
יערי 903; אוצר ההגדות 1224.
עותק מיוחס: חותמות בעלות (באותיות רש"י) של האדמו"ר רבי "דוד בארנשטיין בהרהג"ק זצוקללה"ה מסאכטשוב".
בראש השער הראשון, רישום בעלות בחתימת קרוב משפחתו רבי משה ירוחם מורגנשטרן מקוצק: "לד' הארץ ומלואה חנני ה' בזה משה ירוחם ברמ"י ז"ל מארגין שטערין...". רבי משה ירוחם מורגנשטרן הנ"ל, קרוי על שם אביו הצדיק רבי משה ירוחם מורגנשטרן, בן זקוניו של האדמו"ר רבי מנדלי "השרף מקוצק", שנפטר בגיל צעיר בחודש סיון תרכ"ה (ראה אודותיו: אנצי' לחסידות, ג, עמ' שנה). רבי משה ירוחם (השני) היה אחיינו של האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר", שהיה חתנו ותלמידו של "השרף מקוצק".
האדמו"ר השלישי מסוכוטשוב - הגאון הקדוש רבי דוד בורנשטיין, נולד בשנת תרל"ו בנשלסק לאביו בעל ה"שם משמואל", בן ה"אבני נזר" מסוכוטשוב. בן עשרים נתמנה לרבה של ווישאגראד, שם ניהל ישיבה גדולה לבחורים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לכהן ברבנות טומשוב וזגירז'. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ו הוכתר לאדמו"ר מסוכוטשוב, והיה מחשובי האדמו"רים בפולין. נפטר בגטו ורשה, בחודש כסלו תש"ג (1942). כל צאצאיו נספו בשואה. במצוקות הזמן ההוא אבדו ספריו הרבים ורוב כתביו בסוגיות הש"ס בהלכה ובאגדה, שנקראו בשם "חסדי דוד". דפים בודדים מהם, עם פירושים להגדה, ניצלו ונדפסו בשם "חסדי דוד" (בסוף הגדת "שם משמואל", מהדורת ירושלים, תש"ז, שנדפסה ע"י אחיו האדמו"ר רבי חנוך מסוכוטשוב).
[2], קכז דף; [1], לה, לד-פו, [1] דף; [3], ג-מט, פו-צח דף; [1], ב-ט, כד-נז, נז-סא דף; [1], ו, [1], ז-נא דף. חסרים דפים נ-פה בספר ויקרא, ותחתם נכרכו - שלא במקומם - דפים י-כג מספר במדבר. 30 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי ומעט קרעים. חותמות. כריכה חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המעטפת שנכרך לפני השער מופיעה חתימת ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמא[ן]". בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי-יד וספרים עתיקים. בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
בשער: "נדפס בא"ד [אמשטרדם]". אך ההסכמה ניתנה על ידי רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא למדפיס אלחנן אטינזויס מפיורדא.
[1], ד, כד, [4], כה-לו, לט-מו, מו-נב, נב-נז דף. ספירת דפים משובשת. 19 ס"מ בקירוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש. במספר דפים חיתוך שוליים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס של אדמו"רי בית בענדר. בדף השער: חתימת רבי "ארי' ליב בהרב שמעון שלמה זצלה"ה"; חותמות נכדו האדמו"ר רבי "יצחק ווערטהיים - J.W.R.B. - אבד"ק בענדער"; "יצחק ווערטהיים הרב מבענדער".
האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (תקל"ב-תרי"ד), בנו של "המגיד מסאווראן" רבי שמעון שלמה (שנפטר בשנת תקס"ב; מתלמידי המגיד ממזריטש). רבי אריה ליב מבנדר קרא את שם משפחתו ורטהיים על שם מוצא משפחתם מגזע "השר היהודי" מווינה רבי שמשון ורטהיימר (תי"ח-תפ"ד). אחיו היה האדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן, שנודע בגדולתו בחכמת הקבלה.
מצאצאיו המשיכה שושלת אדמו"רי בית בענדר, שכיהנו באדמו"רות וברבנות העיר בענדר עד השואה. בנו האדמו"ר רבי שמעון שלמה בעל "אור השמש" נודע כפועל ישועות לעם ישראל (בספרו בפרשת ויקהל, הוא כותב: "שדרך הצדיקים בכל דור ודור לייחד יחודים נפלאים, ועי"ז ממשיכים שפע ברכה בכל העולמות...").
נכדו האדמו"ר רבי יצחק וורטהיים (נפטר תרע"א, ושלושה ימים לאחר פטירתו נשרף בנין בית מדרשו), חתן האדמו"ר רבי יוסף מראדוויל. ספרו "בארות המים" יצא לאור מכתבי ידו ע"י מכון בית אהרן וישראל (ירושלים, תשנ"ח).
[5], רנה דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעות רבות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי יעקב קטינא מחוסט בעל "רחמי האב". בראש דף השער חתימת ידו: "י עקב קטינא מחוסט, מצפה לשבת בארץ הקדושה".
הגאון הקדוש רבי יעקב [קליין] קטינא (נפטר תר"ן), ראש בית דין בחוסט עוד לפני בואו של האב"ד המהר"ם שיק. תלמיד מובהק של האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים". מחבר הספרים "רחמי האב" ו"קרבן העני", אותם הוציא בעילום שם. ספרו "רחמי האב" זכה להצלחה בלתי רגילה, נדפס בעשרות מהדורות (כולל מהדורה בערבית-יהודית, שנדפסה בג'רבה, תרצ"ט) והתקבל מאד אצל גדולי האדמו"רים והמשפיעים.
[2], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. חסר הדף השני, עם ראשיתה של הקדמת המחבר (ראה להלן). 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער, ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
במקור מופיעה הקדמת המחבר על פני שני דפים, לאחר דף השער. באמצע ההקדמה (סופו של הדף הראשון וראשיתו של הדף השני) מופיעים דברי תוכחה ופולמוס כנגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". החסידים נהגו לתלוש דפים אלו, ואכן בעותק שלפנינו מופיע רק הדף השני של ההקדמה (בפסקה הראשונה שלו עדיין ממשיכים דברי התוכחה).
עותק מיוחס, עם חתימות ורישומי בעלות של שניים מתלמידי האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז.
בשער ובדף המגן הקדמי, חתימות רבות של רבי יעקב יאסקי מהלר מצאנז - " הק' יעקב יאסקי בן מו"ה יצחק אשר מאהליר, פ[ה] צאנז". רבי יעקב יאסקי מהלר היה בנו של רבי יצחק אשר מהלר מהעיר צאנז (נפטר לפני תרל"ה). אביו ר' יצחק אשר היה תלמיד ה"ברוך טעם" והיה תלמיד וידיד קרוב של חתנו ה"דברי חיים". רבי יעקב יאסקי היה מהחסידים המפורסמים שבין תלמידי ה"דברי חיים". אחיו רבי מנחם אליעזר מהלר הדפיס וההדיר ספרי חסידות שונים, בהם "סדר ההקפות - צאנז" שאביו קיבל מה"דברי חיים" (וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, ג, עמ' 728-731).
בדף המגן הקדמי רישום בעלות המעיד שהספר שייך לרבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא, מגדולי תלמידי ה"דברי חיים": " הספר הקדוש והטהור קנה הרב... הגאון החסיד מו"ה מרדכי אליעזר וועבר נ"י אבד"ק אדא והגליל מדינת הגר. אני הכותב עבדו ותלמידו בנו הגדול הק' דוד וועבר מפה מדינת פולניא".
הרב מאדא - הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), מגדולי תלמידי ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך. מחבר ספרים רבים, בהם גם כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקיו של מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים".
בנו, כותב הרישום שלפנינו, הוא הרה"צ רבי דוד וועבר מאדא-ירושלים (תרי"א בערך-תר"ץ). רבי דוד המשיך בדרכי אביו ר' מרדכי אליעזר, ואף הוא היה מהמסתופפים הקבועים ("היושבים") בחצר הקודש בצאנז [ברישום הבעלות שלפנינו הוא חותם "מפה מדינת פולניא", וכפי הנראה נכתב בתקופות היותו מה"יושבים" בצאנז]. חתנו של רבי אהרן זעליג ליפשיץ ראב"ד ווישניצא (נפטר תרל"ח, בנו של האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי"). בשנת תרל"ה עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מהרבנים הממונים של "כולל שומרי החומות".
[1], סט; כ; ו דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים האחרונים). בלאי קל. קרע חסר גדול בתחתית דף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
הגמרא של האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב. בדפי המגן ובדפים נוספים חותמותיו: "ה"ק שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל". בדפי המגן ובדפים הראשונים והאחרונים חתימות שונות, רישומים וניסויי קולמוס.
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". רבי שלום נולד מזיווגו הרביעי של אביו הקדוש, שהיה אומר עליו כי אצלו אפשר לפעול ישועות, מכיון שהוא נולד בקדושה, וזאת על פי דברי ה"תנא דבי אליהו" (זוטא, פרק ג) ש"הנושא אשה לשם שמים" יהיו לו "בנים שהן מושיעין את ישראל בעת צרה" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' קצ). כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו והוא התפרסם במעשי מופת.
[1], ב-קמג, [1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. דף השער קרוע וחסר בחלקו העליון, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף ב, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. הדבקת נייר דבק בדף ע. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר אור החמה - "והוא החלק השני מספר קרית ארבע", ביאור על ספר הזוהר, חלק שני, ספר שמות - מאת הגאון המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (ש"ל-ת"ד; מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, [תרל"ט 1879]. מהדורה ראשונה - נדפסה מכתב-יד, ביוזמת האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם מסטרופקוב ושיניווא, עם הסכמות אביו האדמו"ר "דברי חיים" מצאנז, האדמו"ר בעל "ייטב לב", ורבנים נוספים.
העותק של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב ושל בנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. בדף שלפני השער רישום בעלות: "זה הספר משייך שייך להרב הגאון הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא... כקש"ת מו"ה משה הלברשטאם אבד"ק בארדיוב והגליל". בדף השער, בדף שאחריו ובדפים נוספים, חותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם: "משה הלברשטאם - Moses Halberstam Rabbiner Bartfeld". בדף השער חותמות בנו: "יחיאל נתן הלברשטאם אבדק"ק בארדיוב והגליל".
האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג; חתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב. רבי יחיאל נתן נתקבל תחילה בשנת תרמ"ה לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"), ובשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב. רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
החיבור "קרית ארבע - אור החמה" לביאור ספר הזוהר, נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר משיניווא טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה".
[2], רט, [1] דף (דף רט נכרך הפוך). 32 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 265.
העותק של האדמו"ר רבי סיני הלברשטם אב"ד זמיגראד - מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בשולי דף השער, חתימות יד קדשו: "סיני הלברשטאם"; "סיני האלבערשטאם". חותמותיו בדף השער ובדפים נוספים: "סיני האלבערשטאם"; "סיני הלברשטאם אבד"ק זמיגראד והגליל יצ"ו".
האדמו"ר מזמיגראד רבי סיני הלברשטאם (תרל"א-תש"א), מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בנו של רבי חיים מצאנז), נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם המנהיג עצמו בקדושה יתירה; עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה. התפרסם גם כבעל מופת. כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. בסוף ימיו עבר לקראקא. נכדו רבי מאיר הלברשטאם (לימים, האדמו"ר מטשאקאווא-בני ברק) נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בהגיעו לגיל מצוות בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק ונספה שם ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו. כתביו אבדו בשואה (רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528).
[1], קנז דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בדפים הראשונים כתמי צבע. בלאי. קרעים במספר דפים (כולל קרע בדף השער עם פגיעה קלה באחת החתימות). כריכה חדשה.
ללא יח דף של "הוספות לשו"ת וחידושי הרי"מ", שנוספו לחלק מעותקי מהדורה זו.
ספר שו"ת מהר"ש, חלק חמישי, מאת הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא. ווראנוב, דפוס ר' שמואל כץ זינגער, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. בדף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: " הק' יקותיאל יהודה אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים] קלויזנבורג יצ"ו"; וחותמת מתקופת כהונתו כאדמו"ר בארץ ישראל, ב"קריית צאנז" בנתניה: "יקותיאל יהודה הלברשטאם אבדק"ק צאנז" (נדירים הם הספרים ששרדו מספרייתו של האדמו"ר בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה נסמך להוראה ע"י מחבר הספר שלפנינו, הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא, שבחנו והתפעם מגדלותו בתורה וידיעותיו הנרחבות והעמוקות של הגאון הצעיר, עד שאמר עליו בהתפעלות מרובה: "אם יהיה העולם ראוי, נזכה שוב לאורו של ה'דברי חיים'!" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' שנד).
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל (מחבר הספר שלפנינו), וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה. הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.
ז, [1], 204 עמ'. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. הדבקת נייר בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכה ישנה, בלויה. תו-ספר.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [2] עמ' נוספים בסוף הספר, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו.
עותק מיוחס למשפחת אדמו"רי בית דעעש. בראש דף השער רישום בעלות בכתב-יד וחתימת הרה"צ רבי נפתלי צבי הורוויץ מדעעש, משנת תרע"ד. במרכז השער חותמת של אחיינו האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש.
הרה"צ רבי נפתלי צבי הורביץ (תרמ"א-תרצ"ה), מצאצאי האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ (ונקרא על שמו: "נפתלי צבי הורוויץ"). בשנת תרנ"ט נשא את בתו של האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש, וכיהן כל ימיו כמגיד ומרביץ תורה בעיר דעעש.
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל". משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. לאחר המלחמה חזר לדעעש לקומם את ההריסות, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. התיישב בברוקלין, ניו-יורק, והקים מחדש את שושלת חסידות דעעש. כאבותיו, שימש כנשיא כולל אהבת ציון לעדת זיבנבירגן שבא"י.
[3], קכח, ו דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים. קרעים חסרים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
בסופו של הספר נוספו ו דף עם שתי תשובות מאת הגאון רבי שלמה קלוגר.