מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
בכל החלקים חתימות ורישומי בעלות בכתב-ידו של הגאון החסיד רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין מראדומסק: " חנני ד' בזה הק' אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין יצ"ו, מלפנים אבד"ק ביידעטשין וק"ק ווערזבניק בפולין, מתגורר בטאראנטא, מצפה לעלות שנית לעיה"ק ירושלים תובב"א".
בכל ארבעת הכרכים הגהות בכתב-ידו של ראשצ"ה זילברשטיין, בהן השגות ועיונים, מלבד ציונים רבים לספרי האחרונים שדנו בדברי המחבר.
רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין (תרמ"ה-תשי"א), נולד בעיר ראדומסק. אמו הייתה נכדת האדמו"ר מראדומסק בעל ה"תפארת שלמה". גאון מופלא וחריף. כיהן ברבנות בפולין, בביידעטשין ווירזבניק. בשנת תרפ"ה עבר לקנדה, וכיהן ברבנות קהילה בעיר טורונטו. בהמשך כיהן כיו"ר ועד הרבנים בטורנטו. בסביבות שנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל ולאחר כשנתיים חזר לקנדה. בשער ספרו "קרבן שמואל", שנדפס בשנת תש"ד, הוא רושם: "שהייתי יותר משתי שנים בעיר הקודש ירושלים תובב"א וכעת מתגורר כגר בפה טאראנטא קנדה". מן החתימות שלפנינו עולה השתוקקותו לעלות שוב לירושלים. גאון מופלא שחיבר ספרים רבים: "קרנות המזבח" (ק"מ אופנים ליישוב קושיות התוס' בסוגיא אחת; בילגורייא, תרפ"ז), "נפלאות התפארת שלמה" (חידושים, סיפורים ושמועות מזקנו האדמו"ר רבי שלמה מרדומסק; בילגורייא, תרפ"ג); שו"ת "קרבן שמואל"; "שבעה שבועות"; "תורה והלכה"; ועוד.
ארבעה כרכים: [7], ב-פז דף; [9], ב-עז דף; [6], ב-עג דף; [7], ב-נב דף. כ-32-33 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים. חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.
• שם הגדולים חלק שני. ליוורנו, דפוס השותפים אברהם יצחק קאשטילו ורבי אליעזר סעדון, [תקמ"ו 1786]. מהדורה ראשונה של החלק השני.
בדפי הספר מספר הגהות ארוכות (קצוצות מעט), החתומות "ע"ה יהודה ג'רמון" [מחכמי תוניס, נפטר תרע"ב]. הגהה אחת בכתיבה שונה, חתומה "יאודה אזולאי" [כפי הנראה רבי יהודה זרחיה ב"ר משה אזולאי, שהיה שד"ר ירושלים, נפטר תרל"א].
• שם הגדולים ח"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה של החלק הראשון, עם הוספות ("ועד לחכמים ח"ב") שנדפסו כאן לראשונה.
ספר "שם הגדולים" נדפס על ידי החיד"א בהדרגה מתוך מחברותיו, במספר חלקים. הספר בצורתו המוכרת כיום (הנקרא "שם הגדולים השלם"), הוא פרי עריכתו של הביבליוגרף יצחק אייזיק בן יעקב, בעל "אוצר הספרים", ששילב את כל החלקים וערך אותם לכדי חיבור אחד. תחילה הדפיס החיד"א את הספר "שם הגדולים" בליוורנו תקל"ד (ללא ציון שמדובר בחלק ראשון), לאחר מכן הדפיס את "שם הגדולים חלק שני" בליוורנו תקמ"ו. לאחר מכן הדפיס בליוורנו תקנ"ו את הספר "ועד לחכמים", שבו השלמות לשני חלקי "שם הגדולים" שנדפסו. שנה לאחר מכן הדפיס בשאלוניקי את ספרו "לדוד אמת", הכולל בסופו השלמות לחלק שני של "שם הגדולים". בשנת תקנ"ח חזר החיד"א והדפיס את החלק הראשון של "שם הגדולים", הפעם עם הכיתוב בכותר "ח"א" [חלק א'], כשבגוף הספר שולב חיבור השלמה נוסף ל"שם הגדולים", שנקרא "ועד לחכמים ח"ב" (נדפס בסוף כל אות של הא"ב של שם הגדולים).
בכל אחד מהספרים שלפנינו הדפיס החיד"א חיבורים וליקוטים נוספים. בסוף "שם הגדולים חלק שני" נדפסו: החיבור "פאת הרא"ש קונטריס שני", ובו השמטות למספר חיבורים קודמים של החיד"א; "מדרש תמורה" - מתוך כתב-יד שהיה בידי החיד"א; והשמטות נוספות לשם הגדולים. בסוף ספר "שם הגדולים ח"א" נדפסו: החיבור "חסדי אבות - ראשי אבות" - על פרקי אבות; ו"שולח"ן במדב"ר" - הגהות והשמטות על ספר "ועד לחכמים".
שני ספרים. שם הגדולים חלק שני: קד דף. שם הגדולים ח"א: [2], קמד דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. רישומים. כריכות עור חדשות, תואמות.
"אבל כבד ומספד רב על פטירת הגאון האמתי פאר הזמן מאור הגולה... מוה"ר משה סופר זללה"ה שהיה אב"ד והרביץ תורה בישראל רבות בשנים...".
הגאון מסעליש רבי אליעזר ליפמן שטיין (תקל"ח-תרי"א), מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו. כיהן כאב"ד דינדיש, ובשנת תקצ"ז עבר לכהן ברבנות סעליש. בשלהי שנת תקצ"ט רצה לעלות לארה"ק, ומרן ה"חתם סופר" פנה במכתב לגבירים שיתמכו בו כספית. מכתב זה נדפס בראש הספר שלפנינו, ובו כותב ה"חתם סופר": "הרב הגאון המופלג מו"ה ליפמאן נ"י אב"ד דק"ק סוליש יע"א, אשר מאז מכירו אני, כי הוא רב גדול ומהולל מאד, וישב כסאות להוראה בכמה קהלות במדינתינו, ועתה לעת זקנותו... נשאו לבו... לקבוע ישיבתו באה"ק...". בעמודים הבאים מופיע "מכתב בקשה ומשאלות" באותו עניין, מאת המחבר.
בסופו של דבר לא הצליח הרב מסעליש לעלות לארץ ישראל. משנת תר"א ועד לפטירתו בחודש אב תרי"א, כיהן כרבה של העיר סערדאהעל (סרדהלי). מחיבוריו נדפסו: קונטרס "אבל משה" (שלפנינו), וקונטרס נגד שינוי מקום הבימה בבתי הכנסת [ראה אודותיו: "אישים בתשובות חתם סופר", עמ' סו-סז]. צאצאיו נתפרסמו אף הם כגדולי תורה ויראה: בנו רבי מרדכי אריה ליב שטיין אב"ד גרוסווארדיין (נפטר תרכ"א), מתלמידי האדמו"ר בעל דברי חיים מצאנז; חתנו רבי אלעזר פירסט אב"ד דינדיש (נפטר תרמ"ג), בעל "עיר שושן".
[2], כו דף. 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים וכתמי רטיבות בחלק מהדפים). קרעים קלים בשולי הדפים. חותמת. כריכת עור חדשה.
1. "מספד רב", על רבי מאיר קריסטיאנפאללער אב"ד בראד, מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. למברג, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקע"ה 1815. חתימת בעלים: "שזבנ"י ירושלמי" [רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (נפטר תרמ"ב), בעל "נימוקי שזבנ"י". מגדולי רבני חב"ד בחברון ובירושלים. אמו היתה בת ר' משה שניאורסון בנו של בעל התניא].
2. "מספד גדול וכבד מאוד", על הגאון רבי מרדכי בנעט [מהר"ם בנעט], מאת בנו רבי נפתלי בנעט. וינה, דפוס אנטאן שמיד, [תק"ץ] 1830. ללא הדף אחרון בסוף הספר, עם "דברי המגיהים", החסר בחלק מעותקי הספר.
3. "אבל יחיד", הספד על הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא, מאת רבי אברהם דוב בערוש פלאהם. ווארשא, דפוס אביגדור Lebenssohn, [תקצ"ד] 1833.
4. "אמרי שפר", הספד על רבי משה סופר - ה"חתם סופר", ודרשות ושו"ת, מאת רבי נפתלי בנעט אב"ד שאפא. פרשבורג, דפוס Schmid, [ת"ר] 1840. קרעים חסרים בדפי ההשמטות ו"לוח הטעות".
5. "רשפי קשת", הספדים על רבי עקיבא איגר ורבי אליהו רגולר מקאליש, מאת רבי אברהם מסטאוויסק. קניגסברג, U. Samter, [תרי"ב 1852].
6. "קינה לדוד", הספד על הגאון הרד"ל - רבי דוד לוריא מבוחאב ישן, מאת רבי יחיאל העליר אב"ד סובלק. [קניגסברג, חסר שם מדפיס, תרט"ז 1856].
7. "בכי מסתרים", הספד על הגאון רבי יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק, מאת רבי דובער קסטין. ווארשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרכ"ב] 1861.
8. "עין המים", הספד על הגאון רבי דוב בריש מייזליש אב"ד ווארשא, מאת רבי אברהם דובערוש פלאהם, בתוספת חידושים בענייני הספד מהמגיד מדובנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרל"ג 1872. חלק מן הדפים נכרכו שלא כסדרם.
9. "מאמר כערכך הכהן", הספד על הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא, מאת רבי אבא יוסף טריווש. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגין, תרל"ח 1878.
10. "זכר צדיק", הספדים ותולדות של הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג אב"ד ג' קהילות אה"ו, עם שתי הדרשות האחרונות שלו. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל"ט 1878.
11. "על שמשא", דרוש הספד על הגאון רבי שמשון רפאל הירש אב"ד פרנקפורט דמיין, מאת רבי משה מוראנסקי. מגנצא, דפוס אשר לעהמאנן, [תרמ"ט] 1889.
12. "רועי ישרון", הספדים על הנצי"ב מוולאזין, בעל ה"בית הלוי", רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא, והשר משה מונטיפיורי, מאת רבי משה חיים טריוואקס. ווארשא, דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד 1894.
13. "קול נהי", הספד על רבי שמואל סלאנט, מאת רבי יהודה ליב גורדון. ירושלים, דפוס האחים סאלאמאן, תר"ע [1910]. כולל מעטפת מודפסת.
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.
1. "קול נהי", הספד על האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, מאת האדמו"ר רבי יוסף לנדא אב"ד יאס (בעל "ברכת יוסף"). טשערנאוויץ, דפוס משלם היללער, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
2. "אבל גדול", הספד על האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, מאת רבי אברהם תאומים מבראד, עם קונטרס בדיני אבלות מאת המחבר. לעמבערג, דפוס מיחאל פ[ראנץ] פארעמבא, [תרי"א 1851].
3. "אבל כבד", הספד על האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין, מאת רבי אברהם תאומים אב"ד זבארז. לעמבערג, דפוס מיחאל פ[ראנץ] פארעמבא, [תרי"א 1851].
4. "קול ברמה", הספד על האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מאת רבי יצחק אייזיק באב"ד. פרזעמישל, דפוס זופניק, קנאללער עט האמערשמיד, [תרמ"ד] 1884. בשער הספר רישומים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
5. "דמעות שליש", הספדים על האדמו"רים רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי חנוך העניך מאלעסק ורבי מנחם מענדיל מוויז'ניץ, מאת רבי אורי לנדמן אב"ד פדולאיי. טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, [תרמ"ה 1885].
6. "שופריה דיעקב", הספד על האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מאת רבי דוד אלימלך יאליש (יולס). למברג, דפוס אליעזר מארגאשיש, [תרמ"ו] 1886.
7. "קרן לדוד", הספד על האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, מאת רבי דוד אלימלך יאליש. לבוב, [תרס"ד 1904].
8. "מקור דמעה", הספד על האדמו"ר רבי דוד משה מטשארטקוב, מאת רבי זאב וולף תאומים. זאלישטשיקי, דפוס שמואל גלאסס, תרס"ד 1903.
9. "מכתם לדוד", הספד על האדמו"ר רבי דוד משה מטשארטקוב, עם קובץ תשובות מאת המחבר רבי יצחק העליר. ברדיטשוב, Ia. G. Sheftel, תרס"ד 1904.
10. "קול נהי ומספד מר", על האדמו"ר רבי דוד משה מטשארטקוב, מאת רבי נפתלי הלוי חנהליס [מצפת] "נכד הבעש"ט". אודסה, דפוס האחים בלעטניצקי, [תרס"ד] 1904.
11. "שאגת אריה ובאר אברהם", הספד על רבי דוד משה מטשארטקוב, וחידושים מאת המחבר רבי אברהם אריה ראזען. הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרס"ה [1905].
12. "קול נהי בכי תמרורים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשערנאוויץ-באיאן, מאת רבי אלטיר בירבראייער. [טשרנוביץ], A. Hornik, תרצ"ו [1936].
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.
1. "הספד מר", על רבי מנחם מענדל אב"ד דעעש, מאת רבי יששכר בער אב"ד סענזשאסרץ. מונקאטש, דפוס Blayer, [תרמ"ה] 1885. (ההכנסות ממכירת הספר "לטובת הבחורים דפה ערד' סענזשארץ"). קונטרס נדיר, שלא נרשם ביבליוגרפית.
2. "ספר מאיר עיני המחכים לסליחתו - מחיבורי הכולל הנקרא בשם עין דמעה... הספד חמישי...", הספד על האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן, "...והספדתי אותו אני הצעיר שלמה קלוגר...". זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"י], 1850. בהוצאת המחבר הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.
3. "זכרון ימי עברה" [עין דמעה, חלק ח]. הספדים מאת רבי שלמה קלוגר משנת תקצ"א, בהם הספד על האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב ועוד, בלגוריי, הוצאת נ' קרוננברג (דפוס Sikora, ורשה), תרצ"ב [1932].
4. "זכר עולם", הספד על האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ, מאת רבי שמריה שמעריל מזאבלטוב. קאלאמעא, דפוס אלטיר טייכער, [תרמ"ה] 1885.
5. "דמעות שליש", הספדים על האדמו"רים רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי חנוך העניך מאלעסק ורבי מנחם מענדיל מוויז'ניץ, מאת רבי אורי לנדמן אב"ד פדולאיי. טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, [תרמ"ה 1885].
6. "אבל כבד", הספדים על האדמו"רים רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי יהודה לייב אייגר ורבי יעקב צבי מפוריסוב, מאת רבי ישראל מרדכי מוורשה. ורשה, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889.
7. "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, עם דרשות נוספות מכתב ידו "דרושי מהרז"מ". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
8. "מספד תמרורים" ("אמרות טהורות"), הספד על האדמו"ר רבי אורי מסאמבור, מאת רבי זאב זינגר. לבוב, דפוס שלום צווערלינג, תרע"א 1910.
9. "הספד מר", על רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבסוב (בן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב"), מאת בנו רבי יחיאל טייטלבוים אב"ד קאלבסוב. לבוב, דפוס א. סאלאט, תרע"א [1911].
10. "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. ווארשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912.
10 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.
1. "הספד - זכר צדיק יסוד עולם", על רבי יצחק מאיר אלטער - האדמו"ר הראשון מגור, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער ושותפו יצחק ראטהבלאט, [תרכ"ו] 1866.
2. "נחל בכי", הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875.
3. "קול ברמה נשמע", הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי ישראל מרדכי טונקלנג. ווארשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג, תרל"ה 1875. כולל מעטפת מודפסת.
4. "עת ספוד", הספד על האדמו"ר רבי יעקב לנדא [מיעזוב), בנו של הגאון רבי אברהם מטשכנוב, מאת נכדו רבי דב בעריש גוטרמאן. ווארשא, דפוס האחים שולדבערג, תרנ"ד 1894.
5. "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שנאמר ע"י הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
6. "מספד מר", על האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר - האדמו"ר השני מגור בעל "שפת אמת", מאת רבי אברהם יצחק דזובאס. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905.
7. "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. ווארשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912. כולל שער מעטפת מודפס.
8. "קול תרועה", הספד על רבי יצחק מאיר יוסטמאן (בן האדמו"ר רבי פנחס מנחם מפילץ וצ'נסטחוב), מאת רבי נחום אש אב"ד צ'נסטחוב. פיעטרקוב, דפוס מ. צעדערבוים, תר"ף 1920.
9. "דובב שפתי ישנים", הספד על רבי ישכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלזא. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, [תרפ"ז 1927]. כולל מעטפת מודפסת.
10. "מילי דהספידא", על רבי ישכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלזא. מאת רבי יעקב יוסף שפירא. לונדון, דפוס מ. שפירא, תרפ"ז [1927]. כולל מעטפת מודפסת.
11. "אבל כבד", הספד על האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר - האדמו"ר השלישי מגור בעל "אמרי אמת", מאת רבי טוביה יהודה טביומי. נדפס יחד עם ספרו: יקרא דחיי, נ"ד מאמרי הספד על גדולי הדור ואישים דגולים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט [1949].
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.
• קונטרס יקרא דחיי"ם - הספד "על שני שרי צבאות ישראל... מופת דורינו הגאון הקדוש מ' חיים אלעזר שפירא אבדק"ק מונקאטש, ועל אחי יחידי הגאון המפורסם הצדיק... מ' חיים צבי עהרנרייך אבד"ק ה' מאד", מאת רבי שלמה זלמן עהרנריך אב"ד שאמלוי. שאמלוי, דפוס שלמה הלוי היימליך, תרצ"ז [1937].
• קונטרס זכר צדיק לברכה, הספדים על רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, מאת רבי שלמה צוקר אב"ד האלאס, ובסופו מכתבים ותשובות, ו"שיחות קדושות" אשר קיבל המחבר מאת הרב ממונקאטש. קליינוורדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, [תרצ"ח 1938].
• קונטרס נפשות לצדיקים, הספד על רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, מאת רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפּ. ברגסס (Berehovo), דפוס שמואל שמלקא קליין, תרח"ץ [1938].
בשער הספר "נפשות לצדיקים", חתימת ידו של הגאון משאמלוי, רבי שלמה זלמן עהרנרייך: "הק' שלמה זלמן עה"ר [=עהרנרייך]", וחתימת בנו רבי יהושע עהרנרייך אב"ד שאמלוי: "יהושעה"ר".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן ערנרייך אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד המחבר בעל ה"קול אריה" רבי אברהם יהודה שוורץ אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלוי. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהנהיג אלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה, וה"דרכי תשובה" הגדירו כ"שאגת אריה" השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
בנו הגאון רבי יהושע עהרנרייך (תר"נ בקירוב - תשרי תש"כ), לאחר השואה כיהן ברבנות שאמלויא וברבנות מעדיעש (ארניוש-מאג'אש). עלה לירושלים והוציא לאור את ספרי אביו מכתב-יד. חתנו הוא האדמו"ר רבי מנחם מאניש סאפרין מקומרנא.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף ספרים מאת מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), רובם בנושא תולדות החסידות:
• התרגשות הנפש, דברי מוסר לאומרם בחודש אלול, שובבי"ם ת"ת ולחתן ביום חופתו, כתובים בסגנון ספר הזוהר. למברג, S. L. Kugel, Lewin & Comp., [תרכ"ד] 1864.
• סיפורי צדיקים, מהחוט המשולש רבי ליב שרהעס, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל בעל עגלה. [למברג], חסר שם מדפיס, [תרכ"ד 1864]. חסרים מספר דפים.
• סיפורי צדיקים, מהחוט המשולש רבי ליב שרהעס, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל בעל עגלה. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. חסר דף יד.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, I.M. Stand, [תרכ"ד] 1864.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, J.M. Stand, [תרכ"ה] 1865.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, B. Lorje, [תרכ"ה 1864]. חסרים שני דפים.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. [למברג?, חסר שם מדפיס, תרכ"ה 1865]. שני עותקים.
• שבחי הרב, על בעל התניא, חבריו ותלמידיו. למברג, S. L. Kugel, Lewin et Comp.i, [תרכ"ד] 1864.
• תשובות רבי יוסף הלוי אב"ן מיגאש, תלמיד הרי"ף ורבו של הרמב"ם. וורשה, דפוס נתן שריפטגיססער, [תר"ל] 1870.
• שפתי קדושים, סיפורים מארבעה מטיבי לכת רבי ליב שרהעס, רבי ליב מספאלע, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל חברו. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ו 1875.
• תולדות בעלי שם טוב, חלק ראשון, על תולדות הבעש"ט וויכוחו עם "העוכר פראנק ימ"ש בשנת תקי"ט". קניגסברג, דפוס הירש פעטצאלל, תרל"ו 1876.
• תולדות עמודי החב"ד, חלק רביעי מסדרת תולדות בעלי שם טוב, תולדות בעל התניא ורבני רייסין. קניגסברג, דפוס הירש פעטצאלל, תרל"ו 1876.
• שארית ישראל, מאת רבי ישראל דובער מווילעדניק. קניגסברג, דפוס ל. פראנגע עט קאמפ., תרל"ז 1877.
14 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (תר"ה-תרס"ד), נולד לאביו אלכסנדר סנדר פרומקין ואמו רודקה, בתו של רבי אהרן מסטרשלה, מגדולי תלמידי האדמו"ר הזקן - בעל התניא. [מנישואיו השניים של האב נולד אחיו ר' ישראל דוד פרומקין, לימים עורך עיתון ה"חבצלת" הירושלמי, וחתנו של המדפיס רבי ישראל ב"ק]. כבר מצעירותו הדפיס ספרי תולדות גדולי החסידות, בעברית וביידיש, לצד ספרים בנושאים אחרים. בהמשך עבר בפטרבורג, קניגסברג, המבורג, לונדון ולבסוף באמריקה. בכל מקום השאיר חותם, בהדפסת כתבי-עת וספרים, כשהוא מעורר תסיסה בקרב אישים ממגוון עמדות; רבנים, חסידים, משכילים ואף גורמי שלטון, כאשר ביניהם מתבלט במיוחד הסופר והביבליוגרף אפרים דיינארד. ההאשמות נגדו כללו קשרים עם המסיון, חתירה נגד יסודות הדת, התנהגות בפריצות ועוד. בשנת תרל"ט ראה אור הספר "מיכאל הנהפך לסמאל" שכתב יוסף כהן צדק מלונדון, המלא בגינויים שליליים נגד רודקינסון. בשנותיו המאוחרות יותר עסק בכתיבת ספרים המכוונים לתיקונים בדת, ובהקמת מפעל קיצור התלמוד ותרגומו לאנגלית (ראה בהרחבה: י' מאיר, שבחי רודקינסון: מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון והחסידות, תל-אביב תשע"ג).
• ספר ילקוט הרועים, מכתבי רבנים בעניין מחלוקת צאנז וסדיגורה, ומאמר שבר פושעים, "תשובת חכם אחד ממדינת גאליציען" באותו עניין. אודסה, [תר"ל] 1869.
בספר נאספו מכתביהם החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז ורבנים נוספים, נגד האדמו"רים רבי דוב בער מליאובה ואחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה - בניו של רבי ישראל מרוז'ין. בעמ' 49-80 "מאמר שבר פושעים", המספר את סיפור המחלוקת, עם שער מיוחד. על השער הראשי נכתב "מאתי רמ"ז", ככל הנראה רבי משה זליקוביץ, אך ייתכן שהוא רק המו"ל ולא המחבר (ראה ח' ליברמן, אהל רח"ל, ג, תשמ"ד, עמ' 402).
• ספר כנסת הגדולה ודב[ר]י חכ[מ]ים, מכתבי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים" והתומכים בו. [למברג], דפוס J. Rohatin, [תרכ"ט 1869].
בין הרבנים הכותבים והחותמים: רבי חיים אלעזר וואקס, רבי יוסף באב"ד, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק אהרן הלוי סג"ל עטינגא, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, רבי ישראל יהושע מקוטנא. [על המחבר ראה: ג' באדר, מדינה וחכמיה, נו יורק תרצ"ד, עמ' 61. לדעתו הוא נפתלי הירץ גולדשטרן].
• ספר מקל חובלים, שירים היתוליים ביידיש (עם תרגום לעברית), על רבי דוב בער פרידמאן מליאובה, מאת ולוול זברז'ר. פרמישלה, [תרכ"ט] 1869. יידיש ועברית, עמוד מול עמוד.
ולוול זברז'ר (בשמו האמיתי: בנימין וולף ארנקרנץ, 1883-1826), משורר עברי ויידי, אחד מחברי "זמרי ברודי" - אמנים ושחקנים נודדים יהודים מברודי שבאוקראינה. ספרי שירתו הנוספים: "חזון למועד", "מקל נועם", "שפתי ישנה", ועוד.
• ספר שבט לגיו כסילים, מכתבי רבנים להגן על כבוד האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים". [למברג, תר"ל 1870].
• "דער סאנזער צדיק - ר' חיים האלברשטאם זצ"ל", מאת יהושע ראקער. וינה, דפוס "אוניאן", תרפ"ז [1927].
"...זיין לעבען... זיין גאונות אין נגלה אין נסתר, ביז די מוראדיגע מחלוקת סאנז און סאדאגורע" [=חייו... גאונותו בנגלה ובנסתר, עד המחלוקת הנוראה של צאנז עם סדיגורה]. הספר נכתב ע"י עורך העתון "אידישע וועלט" (קליבלנד, ארה"ב) ונדפס ע"י הוצאת ספרים מניו-יורק בבית דפוס בווינה.
• רבי דוב מליאובה, חייו פעולותיו ותורתו, מאת הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן. תל אביב, ספרית נצח, תשי"ב [1952].
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.
שני קונטרסי הפולמוס של גדולי גאוני גליציה על כשרות ה"מצות מכונה". נדפסו בשנת תרי"ט [1859].
• קונטרס "מודעא לבית ישראל - כולל תשובות מגאוני ורבני הדור לאסור המצות אשר בצקם נערך ע"י מאשינע [מכונה] על [בשביל] חג הפסח; נדפס בפקודת הגאון... רבן של כל בני הגולה... מהור"ר שלמה קלוגר נר"ו מבראדי". ברעסלויא, דפוס הירש זולצבאך, תרי"ט (1859). בקונטרס זה הובאו תשובות הגר"ש קלוגר, הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב (גיסו של ה"שואל ומשיב"), תשובת "הגאון הגדול המפורסם חסיד קדוש יאמר לו מו"ה חיים האלברשטאם אב"ד דק"ק צאנז והגליל", ותשובות נוספות.
כד עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עש. חתימות וחותמות בעלים. קרעים מחריכת דיו של החתימות. כריכה חדשה.
• קונטרס ביטול מודעה - "קיבוץ תשובות גדולי ישראל... לבטל המערערים... על מעשה המכונה הנקראת מאשינע... על ידה יעריכו מצות לפסח... ומעשה המאשינע יפה וכשירה ונקיה לעשות בה מצות לפסח. נקבצו ובאו גאוני ארץ במכתבם אשר הריצו אל כבוד... מורינו ורבינו הגאון המובהק רשכב"ה מו' יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אב"ד דק"ק לבוב והגליל - להודיע לבני אדם עדיפותה מהותה נקיותה וכשרותה. לבוב, "בהוצאות הגבירים דקהלתינו", תרי"ט 1859.
[30] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חתימות וחותמות בעלים. כריכה חדשה.
בשנת תרט"ז הומצאה מכונה לאפיית מצות, שעוררה עם הופעתה פולמוס עז בין גדולי הדור, פולמוס שהתפשט בכל אירופה ועורר רעש גדול בשעתו. רבנים רבים, בהם ה"כתב סופר" - התירו, ואף עודדו את האפייה במכונה, כשלטענתם האפייה במכונה אף עדיפה ויש בה הידורים רבים שאינם באפיית "מצות יד". מן הצד השני, רבים מרבני הדור שללו את השימוש ב"מצות מכונה" מסיבות הלכתיות שונות. בראש האוסרים היו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב והגאון בעל "חידושי הרי"מ" - האדמו"ר הראשון מגור. בזירת המאבק בגליציה נגד "מצות מכונה" עמדו הגאון מבראדי רבי שלמה קלוגר, והאדמו"ר מצאנז הגאון בעל ה"דברי חיים". בשנת תרי"ט הדפיסו האוסרים את הקונטרס "מודעא לבית ישראל", בו יצאו במלחמת מצוה לאסור את המצות שנאפו במכונה. הספר יצא לאור ע"י רבי חיים נתן דמביצר ראב"ד קראקא. מן הצד השני, נדפס באותה השנה בלבוב קונטרס תגובה נגדי, בשם "ביטול מודעה", מאת הגאון מלבוב בעל ה"שואל ומשיב" (גיסו ורעו של רבי מרדכי זאב הנ"ל), הכולל גם מכתבים מרבנים רבים שנשלחו אל ה"שואל ומשיב", המתירים את מצות המכונה, בהם: ה"כתב סופר", רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל", בעל ה"ערוך לנר", ועוד.
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תק"פ 1820].
המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. ספר זה הינו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה.
החיבור הובא לדפוס על ידי נכד הגר"א ותלמידו רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר"א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר"א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ"א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר"א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר.
[6], נט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים, בהם קרע עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון, וקרע חסר קטן בשולי דף נוסף, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הווריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - סגולתה של המהדורה ראשונה
על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו, שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מובאים הסיפורים הבאים:
הגאון רבי שמריה גריינמן סיפר בשם ה"חזון איש": "מעשה שהיה בדיבוק אחד בדור הקודם, שהביאוהו לאחד מן הצדיקים, ונאספו שם כל בני העיירה, ואמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא. נטל אותו צדיק שני ספרים שוים (היה זה ספרא דצניעותא או ספר יצירה), אחד שנדפס בדור שלפניהם ואחד שנדפס באותו דור, עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק, באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה שבתוך העטיפה. והנה זה פלא, בעל הדיבוק נטל ספר אחד וחבקו וגיפפו, ומהספר השני נרתע באומרו: 'איני יכול לנגוע בו!' לאחר הדברים, גילה אותו צדיק פשר הדבר, כי את הספר שהודפס בדור שלפניהם לא היה הדיבוק יכול לקחתו, מחמת קדושתו, משום שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה" (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב - בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד מובא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
תגובת רבי חיים מוולוז'ין לחסידים יושבי "הפלכים הרחוקים"
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא מופיעים ביטויים חריגים בחריפותם כנגד האשמות שהגיעו מחוגי החסידים שב"פלכים הרחוקים", לפיהן הגר"א לא החשיב את האר"י במיוחד, וכן שהוא לא עסק בלימוד הזוהר הקדוש.
רבי חיים מוולוז'ין מגיב לכך בהקדמתו: "אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת... דבת רבים בורים וריקים בפלכים הרחוקים [ככל הנראה, גלילות ווהלין ופודוליה שבאוקראינה] אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם, אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להטיל מום בקדשי שמים... רבינו הגדול נ"ע, באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין בי' האריז"ל לא הוכשר בעיניו ח"ו... מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם, יתפרכון, יתחרשון, ישתתקון, לא תהא כזאת בישראל...".