מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מהדורה עברית זו של התנ"ך, המכונה "תנ"ך הוטר", נערכה בידי ההבראיסט אליאס הוטר, פרופסור לעברית באוניברסיטת לייפציג. הוטר שאף ליצור תנ"ך נוח לקריאה, שיקל על הלומדים באמצעותו עברית, ולשם כך הדפיסו בשני גופנים שונים - אותיות השורש נדפסו בגופן רגיל, ואילו האותיות שאינן שורשיות נדפסו בגופן חלול. בכל מילה הושלמו אותיות השורש באותיות זעירות מעל אותה המילה.
בתחילת הספר מופיעה הקדמת העורך בלטינית, הכוללת שתי טבלאות בעניין הדקדוק העברי, עם הסברים בלטינית, ופסוק מספר תהלים, פרק קיז, המופיע בשלושים שפות.
הגהות בכתב-יד, בלטינית, במספר דפים. רישומי בעלות בדף הבטנה הקדמי.
[6] דף, א'קלה, [1], א'קמא-א'תקעב עמ'. ספירת עמודים משובשת. 38 ס"מ. נייר מעט כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים חסרים בשולי דף השער, ובמספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. דף השער ומספר דפים נוספים מנותקים. חותמות. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. סימני עש ופגמים בכריכה (קרע חסר בשדרה).
ללא החיבור בלטינית על דקדוק עברי, מאת אליאס הוטר ודוד וולדר, שנדפס עם הספר ונכרך עמו בחלק מהעותקים.
תנ"ך מנוקד. שתי עמודות בכל עמוד. שערים נפרדים לנביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים (חמש המגילות נדפסו אחרי החומש ללא שער מיוחד).
הפרקים וכל פסוק חמישי סומנו באותיות בשוליים הימניים או השמאליים של העמוד.
שער "כתובים" שונה משאר השערים. שער זה נדפס בתוך מסגרת מעוטרת, ומצוין בו "נדפס בשבת [בשנת] א' ת'ר'ו'ז' על ידי כאפא אילון" [לפי שטיינשניידר יש לתקן: א' ת'ר'י'ז' (1617)]. שער זה אינו מופיע בכל העותקים.
שסט; קכד דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד (בחלק מהדפים סימונים רבים בכתב-יד בשולי הדפים). כריכת עור חדשה (בצדה האחורי שולב חלק מכריכת העור המקורית).
מהדורה מפוארת של התנ"ך, עם פירוש קצר באיטלקית, שהוכנה ויצאה לאור על ידי המדפיס יצחק פואה (שהיה מדפיס בדפוס בראגדין). לפנינו סט שלם של ארבעת החלקים בשני כרכים - תורה ונביאים ראשונים בכרך אחד, נביאים אחרונים וכתובים בכרך שני, וכרך נוסף, בו מופיע חלק כתובים בשנית. שני החלקים הראשונים נדפסו בשנת תצ"ט, ושני החלקים האחרונים נדפסו בשנים ת"ק-תק"א. בכל חלק קדם-שער מאויר בתחריט, עם דמויות מהתנ"ך, בעיצובו של פרנצ'סקו גריסליני (Griselini), שאייר גם מגילת אסתר אמנותית שנדפסה מספר שנים לאחר מכן בוונציה. בכל אחד מדפי קדם-השער מסגרת מאוירת בתחריט שנדפסה עם הספר, ובתוך המסגרות נוספו בשלב שני תחריטים מרשימים: בראשון - תיאור עקידת יצחק; בשני - דמויות יהושע, שמואל ודוד; בשלישי - דמויות ישעיה, ירמיה ויחזקאל; וברביעי - דוד המלך מתפלל בספר התהלים ונבל לצדו (בחלק מהעותקים נדפסו התחריטים הפנימיים בגוון חום-אדמדם; בעותק שלפנינו נדפסו התחריטים בשחור).
דף שער כללי (לכל המהדורה) בחלק הראשון, ואחריו דף שער נוסף, מפורט. דפי שער נפרדים לחלק נביאים ראשונים ולחלק כתובים (דף השער של חלק נביאים אחרונים חסר בעותק שלפנינו). מעבר לשער הכללי מופיע דגל המדפיס יצחק פואה. חלק מהמילים בדפי השער של הכרך הראשון וסביב דגל המדפיס נדפסו בדיו אדומה.
דף קדם-השער עם התחריט המאויר מופיע בארבעת החלקים במקומות שונים, לעתים לפני דף השער ולעתים מספר דפים אחריו (בכרך הראשון לאחר כל הדפים של כללי הדקדוק ולוח המצות) - בצמוד לדף הטקסט הפותח של הספר (בחלק נביאים אחרונים דף התחריט מנותק לגמרי).
בראש החלק הראשון חיבור בענייני דקדוק, מאת רבי שמחה קאלימאני, מרבני וונציה ואחד ממגיהי מהדורת התנ"ך שלפנינו. זו המהדורה הראשונה של חיבורו זה, שהפך לפופולרי וזכה למהדורות רבות (בעברית ובאיטלקית).
בין דפי הכרכים דפים בכתב-יד, עם תפילות שונות, ועוד, בכתיבה איטלקית.
שלושה כרכים. כרך ראשון (תורה ונביאים ראשונים): ט, יד-כ, יז-כא, [3]; קמח; קח דף. כרך שני (נביאים אחרונים וכתובים): [1], קל-רכח, רט-רכג; [2], רכה-שמח דף. חסר דף השער של חלק נביאים אחרונים. כרך שלישי (עותק כפול של חלק כתובים): [1], רכה-שמז דף. חסר דף אחרון, וללא דף התחריט המיוחד. 24.5-26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים בדף השער הכללי ובמספר דפים נוספים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי חלק מדפי השער ודפי התחריט. מספר דפים מנותקים ורופפים. כריכות עור ישנות, בלויות ופגומות (קרעים חסרים בשדרות שני הכרכים הראשונים).
ספר חזה ציון - ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי. על המחבר ומותו על קידוש השם - ראה בהרחבה להלן.
עותק נאה. בדף השער הקדשה בכתב-יד (קצוצה מעט): "מתנה נתונה להבחור החשוב החתן כמר צבי ה[ירש?] יצ"ו בהקצין כהר"ר טובי' רענש יצ"ו". מתחת להקדשה נוסף מאוחר יותר רישום מאותו כותב, המעביר את הספר למישהו אחר: "רצועה יצאה ונכנס ל[יד?] הבחור חשוב החתן כה[...] וואלף יצ"ו בהק[צין?] כהר"ר מאיר יצ"ו יששכר בע[ר] מפוזנא".
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר".
קלח, [2] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. דפים נקיים ושלמים. מעט כתמים. כריכת עור מקורית, עם שרוכים לסגירה. פגמים קלים בכריכה. תוויות עור חדשות מודבקות על חזית הכריכה ובשדרה.
רבי עמנואל חי ריקי ומותו על קידוש השם
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכרים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר "חזה ציון" מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו - תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא - מעשרה הרוגי מלכות - וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שבשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בעניין עשרה הרוגי מלכות והזכיר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
עם "כוונת המשורר", "שמושי תהלים" ותפלות שונות (בעד החולה, ליולדות המקשות לילד). בגב דף השער נדפסה הודעה (בפורטוגזית) כי החל מיום 20 במאי 1817, טפסים ללא חתימה יחשבו כלא חוקיים. מתחת מופיעה חתימה בכת"י: א. פרדו קארדוזו (באותיות לטיניות).
קלא, [1] דף. 12.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים זעירים בדף השער, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
זוהי המהדורה השניה של המשניות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא. החלקים הראשונים, סדר זרעים ורובו של סדר מועד נדפסו בסביוניטה, בבית דפוסו של טוביה פואה, בשנת שי"ט, אלא שבאותה שנה נסגר בית הדפוס וההדפסה נפסקה (ראה: ישעיהו זנה, מתי נסגר בית דפוסו של טוביה פואה בסביוניטה, קרית ספר, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 275-276). מאוחר יותר הושלם הסט במנטובה, בשנים שכ"א-שכ"ג. בסוף סדר טהרות (דף קעו, א) מופיע קולופון המוציא לאור: "...והשלמנו את אשר החלו לעשות מהם בסביוניטה... נאם... יעקב בכמ"ר נפתלי הכהן ז"ל מגאזולו... פה מנטובה... בר"ח אלול שכ"ג לפ"ק". לפנינו ארבעת החלקים שנדפסו במנטובה.
מחיקות וחתימות צנזורה בחלק מהכרכים. הגהות בכתיבה איטלקית ובלטינית במספר דפים בכרך נזיקין.
ארבעה כרכים. נשים: פב דף. נזיקין: קיו דף. חסרים [4] דפים אחרונים. שיבוש בסדר דפים ה-ו. קדשים: קכב, [1] דף. דף אחרון עם מפת המקדש קצוץ וכמחציתו חסרה. שיבוש בסדר דפים מט-נב, צז-ק. טהרות: קעו דף. 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. יתכן ושניים מדפי השער ומספר דפים נוספים במקומות שונים, הושלמו מעותקים אחרים (דפים אלו הושלמו בשוליהם במילוי נייר). כריכות חדשות.
הדפים שלפנינו הוצאו מ"גניזת כריכות". הם שימשו כ"עלי הגהה" בבתי הדפוס בשאלוניקי, ולאחר שנסתיים השימוש בהם נגנזו בתוך כריכות. לפנינו כ-15 דפים ממסכת גיטין שנדפסה בשאלוניקי, בשנת ש"מ בערך; כ-9 דפים ממסכת בבא מציעא, דף ממסכת כתובות ודף ממסכת ביצה, שנדפסו בשאלוניקי, בשנת תס"ה בערך.
בדפים שלפנינו תיעוד עבודתם של המדפיסים בבתי הדפוס בשאלוניקי. בשולי הדפים רישומי המדפיסים, הגהות ותיקונים בכתב-יד.
בחלק מדפי מהדורת שאלוניקי ש"מ בערך, נדפס התלמוד בצד אחד של הדף ובצדו השני נדפסו עלי הגהה של ספר תנחומות אל, מאת רבי יצחק בן ארויו, שנדפס בשאלוניקי של"ח-של"ט (בדפים אלה מופיעים הגהות ותיקונים שתוקנו במהדורה הנדפסת). בצדם השני של חלק מהדפים שנדפסו בשנת תס"ה בערך, מופיעים עלי הגהה מספרים אחרים שנדפסו בשאלוניקי באותה תקופה (לא מזוהים). באחד הדפים חתימת "אברהם אמארילייו" (אולי הוא רבי אברם אמארילייו שהיה רב בטריקאלה שביוון, מחבר "ברית אברהם", שנדפס בשאלוניקי תקנ"ו; נפטר תקי"ד).
כ-26 דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים ופגמים שונים, עם פגיעות בטקסט. במספר דפים קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט.
בדפי השער ובדפי המגן רישומי בעלות שונים, בעברית ובגרמנית, של יהודים מגרמניה במאה ה-18 (בהם: "זה הספר קניתי מן ר' גומפריך ברלין... נפתלי בן הר"ר דוד זצ"ל מוויצן הויזן", "הספר הלז שייך להאלוף הקצין כהר"ר משה מגראנזיל" [Gransee], ועוד).
ששה כרכים. זרעים: [1], ח, צח דף. מועד: [1], ח, קלו דף. נשים: [1], קכ דף. נזיקין: [1], קס דף. קדשים: [1], קלו, קלט-קנ דף. טהרות: ה, רו דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים. קרע קטן בדף השער של הכרך השישי, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף. סימני עש מעטים במספר כרכים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים. כריכות עץ ועור מקוריות, עם שרידי אבזמים. פגמים בכריכות.
סט מפואר בפורמט גדול, נדפס על נייר עבה, עם שוליים רחבים. בראש הכרך הראשון (מול השער) - דיוקן (דמיוני) של רבי יצחק אלפסי - הרי"ף.
הסכמת ה"חתם סופר" בכרך הראשון, והסכמת רבי עקיבא איגר וה"ישמח משה" בכרך השני.
רישום בכתב-יד בדף המגן של הכרך הראשון: "יום ד' פרשת נצבים, כב אלול תקצ"ב לפ"ק גליקלה".
מספר הגהות בכתב-יד.
כרך ראשון: [6], ג-סא, [1], סב-פו; [2], קג דף. כרך שני: [3], ב-פט, צ-קלב, [1]; יג דף. חסר [1] דף לאחר דף פט (יתכן שזהו דף שער פנימי). כרך שלישי: [4], פח, פג-קעב דף. חסר [1] דף אחרון בסוף הכרך. כרך רביעי: [3], ב-קסד דף. כרך חמישי: [2], קכג; [2], מז דף. כרך ששי: [3], ב-ס, ס-קנה דף. כרך שביעי: [3], קעו, [6], קעז-רכג דף. כרך שמיני: [2], קלב, [2] דף. 45 ס"מ בקירוב. התכהות בחלק מהדפים (בייחוד בדפי השער). חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב, חלק מדפי השער במצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בחלק מדפי השער (קרע גדול בכרך הרביעי), עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט (משוקמים בחלקם בהדבקות נייר). כריכות עתיקות מפוארות, עם שדרות ופינות עור חדשות, ודפי בטנה חדשים (הכרכים עברו כריכה מחודשת). חותמות ורישומים בכתב-יד. פגמים בכריכות.
יג דף אחרונים בכרך השני, עם ביאור המרדכי על מסכתות קטנות, מאת רבי מרדכי בנעט, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (הביאור נזכר בדף השער של הכרך הראשון, אך במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי יתכן והוא לא נדפס).
אל הסט מצורפים מספר עותקים נוספים של כמה מדפי השער: עותק אחד של דף השער של החלק השלישי, שני עותקים של דף השער של החלק הרביעי, עותק אחד של דף השער של החלק החמישי, ושני עותקים של דף השער של החלק השמיני (בחלק מדפים אלו ישנם קרעים חסרים וסימני עש).
סט שלם של התלמוד הבבלי. כרכי המהדורה יצאו בידי "חברת המוציאים לאור", בראשות רבי יעקב הכהן שלאסבערג. הכרכים הראשונים נדפסו ב"דפוס זאמארסקי ודיטמארש". בשנת תרכ"ה רכש שלאסבערג את בית הדפוס של זאמארסקי ודיטמארש (בסוף כרך חולין מופיעה מודעה מאת שלאסבערג על רכישת בית הדפוס) - הכרכים שיצאו לאור לאחר מכן נדפסו ב"דפוס שלאסבערג ובענדינער" וב"דפוס יעקב הכהן שלאסבערג".
דפי השער של המסכת הראשונה בכל כרך דומים זה לזה בעיצובם - חלקם מודפסים בדיו צבעונית ומוזהבת, וחלקם בדיו שחורה ואדומה בלבד. דף השער של כרך טהרות ודפי השער הפנימיים (בכרכים שבהם יותר ממסכת אחת) נדפסו בעיצוב פשוט, בציון המו"ל "חברת המוציאים לאור", ובלא ציון שם המדפיס.
בכל הכרכים (לבד מסדר טהרות) חותמות: "גדלי' שמעלקעס אב"ד דק' פרעמישלא" - הגאון רבי גדליה שמלקיש (תרי"ט-תרפ"ח), בן אחיו ותלמידו המובהק של הגאון הנודע רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק" (שכיהן ברבנות פשמישל ולבוב). משנת תרנ"ג רב בפשמישל (פרמישלה). חידושיו יצאו לאור בספר: אמרי רג"ש [=רבי גדליה שמלקיש].
הגהות רבות בכתב-יד במרבית הכרכים, הכוללות הפניות ומראי מקומות.
באחרית הדבר שנדפסה בסוף "סדר טהרות", מגולל המו"ל ומוכר הספרים רבי יעקב הכהן שלאסבערג - אשר הועסק כמגיה בבית הדפוס של זאמארסקי ודיטמארש הנוכרים, ובהמשך רכש אותו מידיהם - את תולדות הדפסת המהדורה: "אברך את ה' אשר הנחני והביאני אל המטרה אשר שמתי זה כשלש עשרה שנה נגד עיני, להוציא לאור מחדש את ששה סדרי התלמוד הבבלי בחברת חברים דורשי הטוב והתושיה... לא חסנו ולא הרע עינינו ברוב ההוצאות כי זה כל ישענו וכל חפץ להשלים מלאכתנו בתפארת והדר ולהפיק רצון מאת הקוראים... סבות מסבות שונות ורבות גרמו לנו כי לא היה לאל ידנו למלאות את הבטחתנו אשר הבטחנו בתחילה... כי רצוננו להשלים את המלאכה במשך שלש שנים. אך רבות מחשבות בלב איש ותהיינה לאל אם ה' לא צוה. הן לא ארכו הימים והנה אחדים מבעלי חברתנו נסוגו אחור ולא יכלו או לא רצו למלאות את חובתם המוטלת עליהם. ואף כן אחדים שבקו חיים לנו במשך הזמן וגם זה הפריע אותנו להשלים מלאכתנו כרצוננו הטוב... והנה אנכי נותן לפניכם היום את הספר היקר אשר כל עמודי דת קדשנו נשענים עליו...".
25 כרכים. 41 ס"מ בקירוב. חלק מהכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהכרכים. סימני עש במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים (כולל קרעים בדפי שער), משוקמים בהדבקות נייר. חותמות רבות. כריכות עור חדשות, אחידות.
עותק חסר. ג-פה דף. דף השער ודפים ב, פו-פז חסרים (הושלמו בצילום - הצילומים נעשו על גבי דפים עתיקים עם רישומי בעלות מקוריים משנות הת"ק). 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרעים גדולים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט החסר בצילום ובכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכה חדשה. נתון בנרתיק תואם.
בדף האחרון: "ותשלם המלאכה מלאכת הקדש עם העיון היותר אפשר כיד ה' הטובה עלינו, על ידי קורנילייו אדיל קינד, בשנת רננ"ו צדיקים בה'".
נה דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים. כריכה חדשה. פגמים וסימני עש בכריכה.
מהדורה זו היא קיצור ועיבוד של חלקו הראשון של החיבור המקורי, וזהות מחברה אינה ידועה. קיצור נוסף של ספר שבלי הלקט הוא ספר תניא (תניא רבתי), שנדפס במנטובה רע"ד. על המהדורות השונות של החיבור, ראה: י' תא-שמע, ספר שבלי הלקט וכפיליו, איטליה, יא, תשנ"ה, עמ' מז-נא.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 182.