ספר חיי אדם ונשמת אדם, מאת רבי אברהם דאנציג. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תקפ"ט [1829]. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
העותק של האדמו"ר רבי מנשה רובין מרופשיץ. בדפי המגן ובשערים חתימות ורישומי בעלות רבים, ביניהם: "זה הספר מישך להר"ר... הגדול החריף... קדישא ופרישא... כש"ת מ"ה מנשה ראבין נ"י אבד"ק ראפשיץ והגליל...".
בדף המגן האחורי טיוטה לכתב הכשר לפסח, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר: " הן אמת ניתן ליכתוב שהקמחא דפסחא שתחת יד מוכ"ז נעשה בהכשר הן בבדיקת החטים הן בהכשר הרחיים... באתי עה"ח יום ו' ניסן תקצ"ג לפ"ק הק' מנשה ראבין אבד"ק ראפשיץ".
האדמו"ר רבי מנשה רובין מרופשיץ (תקנ"ה בערך-חשון תרכ"א), בעל "לחם שְמֵנָה". בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ (תקל"ה-תר"ה, בעל "אור ישע", חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). תלמיד רבי צבי הירש מרימנוב. בין תלמידיו נמנו כמה מזקני הדור שעוד זכו להסתופף אצל סבו רבי נפתלי מרופשיץ. נודע באהבתו את ישראל וברצונו להשפיע עליהם שפע פרנסה וברכה. בהקדמת ספרו "לחם שְמֵנָה" (לבוב, תרל"ו) שנדפס לאחר פטירתו, כותב המו"ל רבי אליעזר אייזן מו"צ באיסטריק: "וקראתי שמו כך כי אני זוכר כי בחיים חיותו רצה תמיד להשפיע לישראל שפע ברכה והצלחה". היו לו שש בנות מהן יצאו שושלות של אדמו"רים, חסידים ואנשי מעשה. מחתניו: חתנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי יצחק מרילוס מרופשיץ, האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים מסיגט בעל "קדושת יו"ט" (שהיה חתנו בזיווג ראשון), והאדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי בעל "מלבוש לשבת ויו"ט".
[3], עב; נא דף. 36 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים, חתימות וחותמות. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת בחלקה.