הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, "מרדכי" ותוספתא. סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע [1807-1810; דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא], נדפס על ידי המדפיסים רבי דוב בער סגל ורבי דוב בער ב"ר פסח. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. חמשה חלקים בחמשה כרכים.
הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ניתנה אל "הרב מחזיק הדפוס דק"ק סלאוויטא... שרוצה להעלות על משבח הדפוס שלו ספרי האלפסים". כמו כן, בהסכמה שנדפסה בתחילת הכרך השני, מאת רבי יהודה ליבוש אויערבאך אב"ד ווישנוויץ, נכתב בפירוש שם המדפיס: "הרב הה"ג חסידא ופרישא ק"ש מה"ו משה נ"י האב"ד מק"ק סלאוויטא", וזאת על אף שבשערים נדפסו שמות מדפיסים אחרים (שכנראה היו מנהלי בית הדפוס או שותפיו של רבי משה שפירא, ועל שמם נרשם רשיון ההדפסה - ראה קטלוג 65, עמ' 86). רבי יהודה לייבוש כותב בהמשך הסכמתו: "תנו עיניכם ביופי ספרי קודש היוצאים ממכבש הדפוס בק"ק הנ"ל, וכי הוד והדר פעלם, אין על עפר משלם בכל דפוסי פולין ואשכנז, זולתי דפוס א"ד [=אמשטרדם]".
בדפי השער, ובדפים נוספים, חתימות וחותמות: "אברהם שלמה ב"ר שלום מאיר"; "הק' אברהם שלמה נכד המגיד זצללה"ה בהר"ש [=בן הרב שלום] נ"י"; "זה הרב אלפסי מישך שייך לי הק' אברהם שלמה גאלדענבום..." [רבי שלמה אברהם גולדנבום (תר"ג-תרע"ז), מדייני צפת, ומחשובי חסידי סדיגורה בארץ. תלמיד חכם מופלג. חידושיו נדפסו בספר "אשל אברהם" (ירושלים, תשנ"ו) ובמקומות נוספים]; "יוסף ב"ר חיים מחוטין צפת ת"ו"; "שייך לבית מדרשו של מרן אדמו"ר הרב הצדיק הק' המפורסם ממקאראב שליט"א בעה"ק צפת תו"ב".
עשרות הגהות ארוכות בכתב-יד בדפי מסכת ברכות.
חלק מהאותיות שבדפי השער בדיו אדומה.
כרך ראשון: [2], נב; יד, יג-יד; ק; מו דף. כרך שני: קפח; כו דף. כרך שלישי: רצ דף. חסרים דפים סט-עב (מדפי ה"מרדכי" השייכים למסכת יבמות. סך הכל חסרים 4 דפים). כרך רביעי: קנו; קטז; קכה-קמג דף. חסר הדף האחרון (מדפי ה"מרדכי" השייכים למסכת בבא בתרא). כרך חמישי: רב; סד, סז-עו דף. חסרים דפים נז-נח מהספירה הראשונה. 34 ס"מ. נייר תכלכל. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. פגעי עש. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, משוקמים במילוי והדבקת נייר. כרך רביעי – מצב בינוני-גרוע, בחלקו האחרון נזקי עש ורטיבות קשים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכות חדשות.

סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, וחלק שני, תפלות לשבתות ומועדים, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. [סלאוויטא, תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, והוא לא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת ר' אשר צבי מאוסטרהא על הסידור נכתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו.
[6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. 19.5 ס"מ. חלק מהדפים בצבע כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בלאי וסימני שימוש. כתמי רטיבות. נזקי עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרעים גדולים בדף השער, עם חיסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר ומשוחזרים בצילום. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בשלושת הדפים הראשונים שלאחר השער, במקומות נוספים באמצע הספר ובדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות חלק מהדפים. כריכת עור חדשה.

ספר הלכה פסוקה, חידושים על שו"ע יורה דעה, עם הפנים, מאת רבי טודרוס בן רבי צבי הירש מראוונא (רובנא). טורקא, [תקכ"ה 1765]. הספר היחיד שזכה להסכמת רבי דוב בער המגיד ממזריטש.
בספר זה מופיעה ההסכמה היחידה הידועה מאת רבי דוב בער המגיד ממזריטש, הכותב בהסכמתו: "ואף שהי[ה] דרכי להיו[ת] מן הנמנעים מליתן הסכמה על שום ספר, אמנם שאני הכא דאיכא פנים חדשות, ועביד דינא לנפשי[ה], ומקצר את האמרים מן הפוסקים, כשמו כן הוא, כי יורה יורה ידין ידין... וראוי לעלות על מזבח הדפוס...". את הסכמתו חותם: "הק' דוב במהור"ר אברהם זצלה"ה מגיד משרים דק"ק מעזריטש גדול וק"ק קארץ". לצד הסכמת המגיד מופיעות בספר הסכמות נוספות מאת גדולי הדור, ביניהם הגאון רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד לבוב.
חיבור זה הוא קיצור פסקי דינים להלכה, בהלכות יורה דעה, עם ביאור קצר על מקור הדין, וכפי שכותב המגיד בהסכמתו: "ועביד דינא לנפשי[ה] ומקצר את האמרים מן הפוסקים...". בהסכמה זו רואים את החשיבות שייחס המגיד ממזריטש לחיבור ספר המביא את מסקנת ההלכה למעשה [מסיבה זו הפציר מאד בתלמידו האדמו"ר הזקן בעל התניא לסדר את השולחן ערוך שלו].
המחבר, הגאון רבי טודרוס מרובנא (ראוונא), הסתופף בצילו של המגיד ממזריטש בתקופת שהותו של המגיד בעיר רובנא. המגיד כותב עליו בהסכמתו בספר שלפנינו: "חד מן בני עלי'... תנא והדר מפרש ה"ה הרבני המופל'[ג] ומופלא מוהר"ר טודרס הנותן אמרי ספ"ר הלכה פסוקה...". המגיד ממזריטש התיישב ברובנא לאחר שהגה"ק רבי יוסף יוסקא מרובנא (בעל "יסוד יוסף" ו"ליקוטי יוסף") פעל שהמגיד יבוא ויתיישב בעירו. בהמשך התמנה המגיד לרבה של רובנא. ממקום שבתו ברובנא ערך המגיד את נסיעותיו אל רבו הבעש"ט. ברובנא התלכדו סביבו תלמידים שבאו לשתות ממעיינו, ביניהם היה גם הצדיק ר' ליב שרה'ס. לאחר פטירת הבעש"ט עזב המגיד את רובנא והקים את חצרו במזריטש.
רישומי בעלות בדף יט/1 ובדף מ/1: "שייך להנגיד הגביר המופרסים[!] החס[י]ד כש"ת מוהר"ר שרגא פייבוש מכפר קיסניציע".
[1], א-ו, [1], י-יד; נו דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט (כולל בהסכמת המגיד ממזריטש מעבר לשער), משוקמים ברובם במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 173.
וריאנט. שינויים טיפוגרפיים בשמונת הדפים הראשונים (העותק שלפנינו דומה לעותק שנסרק באתר HebrewBooks ושונה מזה שנסרק ב"אוצר החכמה").
מהספרים הבודדים שנדפסו בדפוס העברי בעיר טורקא (חבל לבוב. כיום: Turka, מערב אוקראינה).

ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. שערים נפרדים לסדרי מועד ונשים.
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים - הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
[3], לג; [1], טו; [1], כב; ד, ט-כ; כד; מו דף. חסרים ארבעה דפים (ה-ח) מספירת הדפים הרביעית (מתוך מסכת בבא קמא ובבא מציעא), ו-[1] דף שער של סדר נזיקין. ללא דפי השער של סדר קדשים וטהרות (המופיעים בחלק מהעותקים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
עותק עם שלושה דפי שער בלבד, דף שער כללי ושערים לסדר מועד ונשים. ללא דף השער של סדר נזיקין (שנרשם במפעל הביבליוגרפיה), וללא דפי השער של סדר קדשים וטהרות, המופיעים רק בחלק מן העותקים (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו ארבעה דפי שער, דף שער כללי ודפי שער לסדר מועד, נשים ונזיקין, ללא שערים בסדר קדשים וטהרות).
סטפנסקי חסידות, מס' 369.