מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
אניטה מילר-כהן – יומן מסע בארץ ישראל בשנות ה-20, עם תיעוד של הישוב היהודי ומנהיגיו / אוסף תצלומים, מסמכים וגזירי עיתונים המתעדים את פעולה הציבורי באוסטריה ובארץ ישראל
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של פריטים המתעדים את פועלה של העובדת הסוציאלית והפוליטיקאית הציונית אניטה מילר-כהן באוסטריה ובארץ ישראל – יומן ממסע ארוך שערכה בארץ ישראל בשנות ה-20, ובו מידע על מצב היישוב היהודי ותיאור מפגשים עם מנהיגים וראשי ארגונים ציוניים (ככל הנראה לא ראה אור), תצלומים, גזירי עיתונים ומסמכים שונים. [ארץ ישראל ואוסטריה; המחצית הראשונה של המאה ה-20]. גרמנית ומעט עברית.
האוסף כולל:
• יומן מסע בארץ ישראל – כ-165 דפים מודפסים במכונת כתיבה (ניירות שונים; אינם כרוכים), עם הערות ותיקונים בכתב-יד. ביומן מתואר בגוף ראשון מסע שערכה מילר-כהן בארץ ישראל עם בעלה סמואל (Sam) כהן ובתם בלנקה בשנים 1926-1927. בראש העמוד הראשון רישום בכתב-יד: "Palästina Tagebuch, 1. November 1926-27" ("יומן פלשתינה, 1 בנובמבר 1926-27"). למיטב ידיעתנו, יומן זה לא ראה אור כספר.
ביומן תיעוד מעניין של הישוב היהודי בארץ ישראל באמצע שנות ה-20. מילר-כהן מביאה רשמים מהמקומות בהם ביקרה – תל-אביב, חיפה, ירושלים (כולל ביקור באוניברסיטה שנוסדה לא מכבר בהר הצופים), טבריה, צפת, עקרון, נהלל, בית-אלפא, פתח תקווה, ומקומות רבים אחרים, וכותבת על מפגשיה עם עולים חדשים וותיקים, תושבי הערים, הכפרים והמושבות, ועם בעלי תפקידים רשמיים – ראשי ארגונים ציוניים, דוגמת זאב ז'בוטינסקי (עמ' 73; מילר-כהן כותבת על אכזבתה הקשה מגישתו המיליטריסטית לפתרון בעיות הארץ), מאיר דיזנגוף (עמ' 75), יהודה לייב מאגנס (עמ' 113), הנרייטה סאלד, ואחרים.
מילר-כהן מתארת בפירוט את פעילות ארגוני הנשים בארץ (תוך הבאת נתונים סטטיסטיים), את פעילותם של ארגונים יהודיים בינלאומיים שונים (ויצ"ו, הדסה, הג'וינט ועוד), את מערכת החינוך ושירותי הבריאות והתעסוקה של הישוב, וכן את העלייה והירידה מן הארץ. היומן משקף את רגישותה של מילר-כהן לנושאים הסוציאליים בהם עסקה רוב חייה, תחילה באוסטריה ובהמשך בארץ ישראל, וכן את גישתה המעשית לבעיות הבוערות הפוקדות את הישוב – בעיית היתומים, החינוך וההיגיינה, המחסור במזון ובדיור, האבטלה ועוד, ומאמציה להשתלב במגמת פיתוח הארץ ומוסדותיה.
תיאוריה של מילר-כהן חדורים התפעמות ממראה הארץ והישוב החדש: "מרהיבים הם הצבעים לאורך כל הדרך, מי שלא ראה את צבעה החום של האדמה, את ירוק השדות, ומעל לכל את כחול השמיים, לא יוכל לדמות אותם בנפשו, גווניהם של כל הצבעים מרהיבים." (עמ' XVI); "בפתח תקווה ראינו מצבה על קברם של ארבעה חלוצים, אובליסק [פשוט] מוקף בערוגות פרחים, ארבעה שמות חקוקים עליו, שורת הספד המציינת 'הם נפלו למען ארץ אבותיהם'. לעתים כה תכופות ניתן לראות מילות הספד כאלה, הן חקוקות על מצבותיהם של חיילים יהודים בכל בתי העלמין באירופה. אך מה שונה ההשפעה למקרא אותן שורות ממש בארץ ישראל! כאן מתעוררת התחושה כי ארבעה היהודים הצעירים הללו באמת ובתמים נתנו את חייהם למען מולדתם שכה אהבו". (עמ' XVII). לצד תיאורים אלה, מופיעה ביומן גם ביקורת על מצב הישוב. בין היתר כותבת מילר-כהן: " באופן כללי רואים כאן מעט מדי מן 'האדם החדש' מבחינה מוסרית, חברתית ולאומית שלכאורה נוצר בארץ, ויותר מדי מן הגלות הישנה ["Alte Golus"]. אפילו צורות החיים הסוציאליסטיות של הקבוצה לא צמחו כאן באופן אורגני מתוך הקרקע הארצישראלית, אלא מהוות חיקוי של צורות כלכליות קיימות, שמרוב הבחינות נוסו כבר באירופה". (עמ' 56).
היומן אינו שלם, דפיו ממוספרים ונראה שחסרים דפים באמצע ובסוף.
• דו"חות, מודפסים במכונת כתיבה, של ארגוני עזרה שונים בארץ ישראל (על חלקם הרישום "Tagebuch" [יומן] בכתב יד; אחד מהם חתום בכתב יד בידי הפעילה הציונית הדסה קלוורי).
• שבעה אלבומים, בהם מודבקים כ-450 גזירי עיתון (חלקם מתוארכים בכתב יד), המתעדים את פועלה הציבורי של מילר-כהן – מאמרים פרי עטה ומאמרים שנכתבו אודותיה, שהתפרסמו בעיתונים אוסטריים ואחרים, רובם בשנות ה-20 (מרבית המאמרים בגרמנית).
• אלבום ובו כ-70 תצלומים של משפחת מילר-כהן. חלקם מתוארים בכתב יד ומתוארכים לשנות ה-20.
• דו"ח בכתב-יד (על נייר מכתבים רשמי של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה"; כתב ידה של מילר-כהן?). עוסק במהגרים יהודים מאוסטריה. [שנות ה-30].
• פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני.
אניטה מילר-כהן (Anitta Müller-Cohen, 1890-1962), פעילה חברתית, עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית ציונית, ילידת וינה. בימי מלחמת העולם הראשונה עסקה בפעילויות הצלה וסעד עבור אמהות, יתומים, פליטים ומחוסרי בית; על פועלה בתקופה זו זכתה לאות הצטיינות מהקיסר קרל הראשון. לצד עיסוקה בעבודה סוציאלית עסקה בפעילות ציונית ובכתיבה עיתונאית והייתה פעילה למען זכויות נשים. הייתה מהנשים הראשונות שנבחרו למועצת עיריית וינה ("Wiener Gemeinderat").
במסגרת פעילותה הענפה, הרבתה אניטה מילר-כהן לערוך מסעות באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל (אחד ממסעות אלה מתועד ביומן שלפנינו). בשנות ה-30 היגרה לארץ ישראל, בה המשיכה בפעילותה הסוציאלית, עמדה בראש "הסתדרות נשי מזרחי", והייתה נשיאת "התאחדות עולי אוסטריה". השתייכה לארגון האצ"ל, ובהמשך חייה הזדהתה עם מפלגת "חרות". נפטרה בתל-אביב.
האוסף כולל:
• יומן מסע בארץ ישראל – כ-165 דפים מודפסים במכונת כתיבה (ניירות שונים; אינם כרוכים), עם הערות ותיקונים בכתב-יד. ביומן מתואר בגוף ראשון מסע שערכה מילר-כהן בארץ ישראל עם בעלה סמואל (Sam) כהן ובתם בלנקה בשנים 1926-1927. בראש העמוד הראשון רישום בכתב-יד: "Palästina Tagebuch, 1. November 1926-27" ("יומן פלשתינה, 1 בנובמבר 1926-27"). למיטב ידיעתנו, יומן זה לא ראה אור כספר.
ביומן תיעוד מעניין של הישוב היהודי בארץ ישראל באמצע שנות ה-20. מילר-כהן מביאה רשמים מהמקומות בהם ביקרה – תל-אביב, חיפה, ירושלים (כולל ביקור באוניברסיטה שנוסדה לא מכבר בהר הצופים), טבריה, צפת, עקרון, נהלל, בית-אלפא, פתח תקווה, ומקומות רבים אחרים, וכותבת על מפגשיה עם עולים חדשים וותיקים, תושבי הערים, הכפרים והמושבות, ועם בעלי תפקידים רשמיים – ראשי ארגונים ציוניים, דוגמת זאב ז'בוטינסקי (עמ' 73; מילר-כהן כותבת על אכזבתה הקשה מגישתו המיליטריסטית לפתרון בעיות הארץ), מאיר דיזנגוף (עמ' 75), יהודה לייב מאגנס (עמ' 113), הנרייטה סאלד, ואחרים.
מילר-כהן מתארת בפירוט את פעילות ארגוני הנשים בארץ (תוך הבאת נתונים סטטיסטיים), את פעילותם של ארגונים יהודיים בינלאומיים שונים (ויצ"ו, הדסה, הג'וינט ועוד), את מערכת החינוך ושירותי הבריאות והתעסוקה של הישוב, וכן את העלייה והירידה מן הארץ. היומן משקף את רגישותה של מילר-כהן לנושאים הסוציאליים בהם עסקה רוב חייה, תחילה באוסטריה ובהמשך בארץ ישראל, וכן את גישתה המעשית לבעיות הבוערות הפוקדות את הישוב – בעיית היתומים, החינוך וההיגיינה, המחסור במזון ובדיור, האבטלה ועוד, ומאמציה להשתלב במגמת פיתוח הארץ ומוסדותיה.
תיאוריה של מילר-כהן חדורים התפעמות ממראה הארץ והישוב החדש: "מרהיבים הם הצבעים לאורך כל הדרך, מי שלא ראה את צבעה החום של האדמה, את ירוק השדות, ומעל לכל את כחול השמיים, לא יוכל לדמות אותם בנפשו, גווניהם של כל הצבעים מרהיבים." (עמ' XVI); "בפתח תקווה ראינו מצבה על קברם של ארבעה חלוצים, אובליסק [פשוט] מוקף בערוגות פרחים, ארבעה שמות חקוקים עליו, שורת הספד המציינת 'הם נפלו למען ארץ אבותיהם'. לעתים כה תכופות ניתן לראות מילות הספד כאלה, הן חקוקות על מצבותיהם של חיילים יהודים בכל בתי העלמין באירופה. אך מה שונה ההשפעה למקרא אותן שורות ממש בארץ ישראל! כאן מתעוררת התחושה כי ארבעה היהודים הצעירים הללו באמת ובתמים נתנו את חייהם למען מולדתם שכה אהבו". (עמ' XVII). לצד תיאורים אלה, מופיעה ביומן גם ביקורת על מצב הישוב. בין היתר כותבת מילר-כהן: " באופן כללי רואים כאן מעט מדי מן 'האדם החדש' מבחינה מוסרית, חברתית ולאומית שלכאורה נוצר בארץ, ויותר מדי מן הגלות הישנה ["Alte Golus"]. אפילו צורות החיים הסוציאליסטיות של הקבוצה לא צמחו כאן באופן אורגני מתוך הקרקע הארצישראלית, אלא מהוות חיקוי של צורות כלכליות קיימות, שמרוב הבחינות נוסו כבר באירופה". (עמ' 56).
היומן אינו שלם, דפיו ממוספרים ונראה שחסרים דפים באמצע ובסוף.
• דו"חות, מודפסים במכונת כתיבה, של ארגוני עזרה שונים בארץ ישראל (על חלקם הרישום "Tagebuch" [יומן] בכתב יד; אחד מהם חתום בכתב יד בידי הפעילה הציונית הדסה קלוורי).
• שבעה אלבומים, בהם מודבקים כ-450 גזירי עיתון (חלקם מתוארכים בכתב יד), המתעדים את פועלה הציבורי של מילר-כהן – מאמרים פרי עטה ומאמרים שנכתבו אודותיה, שהתפרסמו בעיתונים אוסטריים ואחרים, רובם בשנות ה-20 (מרבית המאמרים בגרמנית).
• אלבום ובו כ-70 תצלומים של משפחת מילר-כהן. חלקם מתוארים בכתב יד ומתוארכים לשנות ה-20.
• דו"ח בכתב-יד (על נייר מכתבים רשמי של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה"; כתב ידה של מילר-כהן?). עוסק במהגרים יהודים מאוסטריה. [שנות ה-30].
• פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני.
אניטה מילר-כהן (Anitta Müller-Cohen, 1890-1962), פעילה חברתית, עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית ציונית, ילידת וינה. בימי מלחמת העולם הראשונה עסקה בפעילויות הצלה וסעד עבור אמהות, יתומים, פליטים ומחוסרי בית; על פועלה בתקופה זו זכתה לאות הצטיינות מהקיסר קרל הראשון. לצד עיסוקה בעבודה סוציאלית עסקה בפעילות ציונית ובכתיבה עיתונאית והייתה פעילה למען זכויות נשים. הייתה מהנשים הראשונות שנבחרו למועצת עיריית וינה ("Wiener Gemeinderat").
במסגרת פעילותה הענפה, הרבתה אניטה מילר-כהן לערוך מסעות באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל (אחד ממסעות אלה מתועד ביומן שלפנינו). בשנות ה-30 היגרה לארץ ישראל, בה המשיכה בפעילותה הסוציאלית, עמדה בראש "הסתדרות נשי מזרחי", והייתה נשיאת "התאחדות עולי אוסטריה". השתייכה לארגון האצ"ל, ובהמשך חייה הזדהתה עם מפלגת "חרות". נפטרה בתל-אביב.
ציונות, מדינת ישראל
ציונות, מדינת ישראל